אי אפשר לומר שלא התגעגעתי לעיר הזו.
התגעגעתי להוואי, לשדרה, לאנשים,
ואפילו לכאב רגליים שמגיע אחרי שחורשים את העיר ואת הסנטר.
הייתי שם איזה חמש שעות יחד עם חברה שלי, ובזבזתי סוף סוף קצת מהכסף שנאגר אצלי אחרי הרבה מאוד זמן שלא נגעתי בו, כי לא היה לי על מה לבזבז אותו 😑.
זה, או שאני טיפוס מאוד חסכן.
אני טיפוס חסכן.
בכל מקרה,
קודם כל, קניתי צבע ירוק לשיער.
ואני כרגע נמצאת בתקווה שעוד השבוע אספיק כבר לצבוע חלק ניכר מהשיער שלי באותו הירוק המדהים,
כדי להשאיר את רבע ראש חסה בעבר, ולהתקדם לרמה של ראש דשא מלא.
עשיתי גם הליקס, וזה היה נחמד.
יש לי עכשיו חישוק שחור תקוע לי בתוך הסחוס העליון של האוזן וזה נראה ממש קול, לא יכולה להכחיש.
ו...
קניתי טושים!😁
כלומר, כבר יש לי טושים, אבל הפעם אלו טושי מכחול בגוני גוף.
וזה משהו שחיכיתי לו כבר לא מעט זמן, כדי שאוכל להתחיל לצבוע את הדמויות שאני יוצרת ביותר ביטחון.
לא הצלחתי להתאפק ולקחתי כמה שרבוטים רנדומליים שציירתי לפני שנה וצבעתי אותם, והאמת שזה יצא נחמד משציפיתי, ממש לא רע עבור נסיון כמעט ראשון.

וגם הפחדתי בטעות שתי זקנות בדרך חזור שלי ברכבת לעיר מולדתי,
ליטרלי שמעתי אותן מנהלות שיחה ערה וחרדתית וחסרת טקט על מסיכת הגולגולת שלי.
לפני שירדתי בתחנתי נופפתי להן לשלום, אני עד עכשיו תוהה כיצד הן הגיבו,
לצערי לא ראיתי😓.