הבית שלי ריק, ואני מנצלת את זה😌.
והכוונה לכוס ענקית של קפה הפוך, נאצ'וס, שמיכת צמר ירוקה ואיזשהו סרט אקראי על ווליום גבוה.
בכל אופן,
לא התחברתי כל כך לתוצאה האקראית שבחרתי.
הסרט קרוי 'מלחמת העולמות', אחלה אפקטים, עלילה קצת לא הגיונית,
וסוף מאכזב בו כל הגיבורים הראשיים יוצאים ללא פגע בלי שום היגיון.
כאילו, הבן הגדול מחליט על דעת עצמו באמצע קרב חסר תועלת כנגד החייזרים שהוא מצטרף למתקפה נגדם.
לא היה לו שום סיכוי לשרוד זאת, אבל בדרך "נס" הוא מתאחד לבסוף עם משפחתו.
סטיבן שפילברג איכזב אותי, מוכרחה לומר.

אבל מה שכן, הייתה שם סצינה אחת שתפסה אותי חזק.
קטע שבו הילדה הקטנה והחרדתית רואה את כל גופות המתים שהיו קורבן לחייזרים, צפים להם בנחת עם הזרם של הנהר.
תקראו לי סדיסטית (אני ממש לא אתנגד לקבל את התואר הזה),
אך זו פשוט סצינה יפהפייה.