לא באמת מאמינה שלקחתם את ההחלטה הטיפשית הזו ולהיכנס לכאן.
רעיון לא חכם.

אז מסתבר שהקורונה השפיעה עלי ממש חזק כשהיא גרמה לי להישטף יחד עם הזרם ולפתוח ספר חפירות כושל.

אני מניחה שאספר קצת על עצמי,
כי זה קצת מעצבן לקרוא ספר שכזה מבלי לדעת מעט על האדם מאחורי המקלדת.

או זה לפחות מה שתכננתי לעשות, ואז הבנתי שזה פשוט בלתי אפשרי כמעט עבורי.

אני- *מתחילה לרשום כל מיני דברים רנדומליים שלא מעניינים אף אחד*

האני האחרת- "לא, רגע, אל תרשמי את זה, זה כבר יותר מידי חופר."

"אבל זה ספר חפירות"

"כן, אבל לא יותר מידי חפירות"

"אבל..."

ובאופן רשמי הויכוח עם עצמי נגמר באבל, כשהבנתי שחפירות זה ממש לא התחום שלי.

בכל מקרה, הרגשתי ממש נובית כשלקחתי דף שאלות רנדומליות על עצמך כדי להיות מסוגלת לתת לכם קצת יותר עומק  על ה'קריפית הזו בוואטפד'.

אבל הי, התנסויות של טירונים 🤷🏻‍♀️.

1. נולדתי על כדור הארץ😐, כמו כל בן אנוש אקראי אפשרי שחי כאן.

2. בת 17 🙂. *אנחה* אני אוהבת להקדים את זמני, זה גורם לי להרגיש בוגרת יותר למרות הכל.
למעשה אני בת 16 וחצי, אני ינואריסטית.

3. אה... 17.01. (אני אהיה 17 ב17, מגניב, חיכיתי ליום הזה מהרגע בו נולדתי.)

4. איכשהו כל מי שרואה אותי, מתיימר לחשוב שהוא מסוגל להבין את מוחי ולקבוע שהצבע האהוב עלי הוא שחור.
אנשים, רק בגלל שאני לובשת שחור ונראית כמו גוש פחם בפנסיה, לא אומר שזה הצבע האהוב עלי. (אם כי זה עדיין נכון, אבל וואטאבר)
הצבע האהוב עלי זה ירוק 🙃,
ירוק בקבוק וירוק ניאון ליתר דיוק (הצד האמנותי שבי תופס יותר מידי מקום על שליטת מוחי😐)

5. אין לי יום מועדף, אני תומכת בשיוויוניות✊.
(שלישי. אבל אל תגלו לשאר, אני לא רוצה לפגוע בהם...)

6. אממ... זה הולך אצלי לפי מצבי רוח😐, אבל זה נוטה בעיקר לאוכל ירוק (כי אני אוגר במסווה), אני מניחה שהאוכל שאני הכי מעדיפה זה כריך גבינות עם פסטו וכל סוג עלה ירוק אפשרי כמעט שאני מוצאת במקרר.

7. כמה מכם טעו וחשבו שזה קפה?
אמנם אני מכורה ותיקה למשקה הזה, אך לימונענע גרוס עדיין יהיה במקום הראשון אצלי ברשימה, ומיד אחר כך מיץ גויאבות.

8. לא אוהבת גלידה 😐, ועד כה לא נשבר לי הלב כדי להחליט איזה סוג גלידה תהיה המרפא שלי.

9. מאן, מה אלו השאלות הפולשניות האלו?
אממ... אני מניחה שכרגע השאיפה שלי היא להגיע לבצלאל, וללמוד מסלול איור בתקשורת חזותית.
או לטוס לצרפת וללמוד קרקס בצורה מקצועית, ולעשות תואר בהוראת אקרובטיקה אוירית וג'אגלינג.
איני באמת יודעת, החיים לא צפויים...

10. האמת שהיכן שאני גרה זה מקום אחלה, לא הולכת לתאר עליו יותר מידי בנסיבות פרטיות ברורות,
אך בכללי, תדמיינו עיירה חביבה שנראית כמו עמק המומינים הפוסט מודרני של שנות ה90.

11. מקללת את היום הזה שבו התחלתי בתפקידי הנצחי כבכורת משפחתי.
יש לי שתי אחיות קטנות, הגדולה שבהן חגגה אתמול בת מצווה, הקטנה היא פשוט פרינססה מפונקת עם תעודת נודניקיות מאושרת.
אה, ועוד אח, קטן.

12. ובכן, יש לי כלבה זקנה בת 14 עם מראה תמים כביכול אך אל תפלו במלכודת עיניה הגדולות, העבריינית הזו ידועה בתור רוצחת חתולים סדרתית ושודדת חלב.
ויש לי עוד כלב, רועה בלגי שחור שמתנהג כמו פינצ'ר, עם נטייה מטרידה לרחרוח גרביים.
וגם חתול, ג'ינג'י, עצלן מדופלם וסנוב קריר שסולד מאינטרקציה עם מגע אנוש.

13. עבור.
הרשימה היא חסרת גבולות, והיא חסרת משמעות כי כרגע אין לי זמן פנוי.

14. אממ... יש לי שתיים (והן גרות במרחק ארבע שעות נסיעה ממני -_-),
אנחנו הפאוור פאף טריו גירלס.

15. אני אעשה לעצמי חיים קלים ואכלול גם מגמות, כך שאובייסלי אומנות, אין באמת אופציה אחרת לכך.

16. בחירה קשה 😐. בעיקר כי אני בקושי זוכרת סרטים כדי לתת עליהם חוות דעת.
אממ... המספריים של אדוארד הוא מאחד המועדפים עלי, כי טים ברטון מציג אומנות מופלאה של אקספרסיוניזם ובכללי.
אבל אני ממש אהבתי גם את 'פורסט גאמפ'.
הו, וגם את מידסומר, סרט אימה פולקלרי פשוט טוב ואדיר.

17. הו מאן, זו בחירה ממש קשה.
וממש עצובה כי עכשיו אני קולטת שכבר מלא זמן לא ישבתי עם איזה ספר טוב בשביל קריאה לשם הנאה.
מה שכן, אני ממש אהבתי את '13 דקות' של שרה פינבורו, מותחן פסיכולוגי ממש טוב, עם תעלומה מתמשכת מהרגע בו פותחים את הספר ועד לסופו, וזה סוף שגרם ללסת שלי להישמט עד הרצפה ולהישאר שם כמה רגעים עד ששמתי לב לכך.
ויש גם את 'ארנה 1' ו-'ארנה 2' שהם ממש ממש טובים, קצת מזכיר את משחקי הרעב באיזשהו מקום, רק יותר אלים ועקוב דם.
הו, וגם 'תולדות הלבנה' °_°, ספרי מדע בדיוני פוסט אפוקליפסה מסוגת סייברפאנק הם משהו לא כזה נפוץ בקרב הספרות הנוער, וזו סדרת ספרים פשוט מהממת.
(כפי שאתם רואים, אני לא כזו החלטית🙈, בדרך כלל דברים שאני אוהבת משתנים על פי מצבי הרוח שלי...)

18. אני אוהבת חיות בכללי, אין לי העדפה משמעותית של אחד על אחר😐, מה זו הגזענות הזו?

19. כל מקום בלי אנשים, ועדיפות למקומות גבוהים.
כרגע זה הגג של הבית שלי.

20. השיר Sarcasm, בלי שום ספק. הוא מלווה אותי כבר 4 ומשהו שנים מאז שהכרתי אותו, והוא עדיין לא נוטש את רשימת הטופ שלי.
אך אני גם ממש אוהבת את שיר הנושא של ה'טירה הנעה', וכל שיר אפשרי כמעט של ג'ק קונטה.

אני בטח אחפור לכם מלא על שירים כאן😐 כי כל שבוע בערך אני מוצאת אומן חדש ומתלהבת עליו, וכשאני מנסה להלהיב אנשים אחרים אני מתגלה כבודדה במערכה.

והספר הזה נפתח על מנת סוג של לפצות על בדידותי באותה מערכה😶.

ובכן...
סליחה על חפירותיי המתחילות, מקווה להשתפר.
והמשך פרק זמן מקסים, כי טכנית אין לי מושג מתי קיבלתם את ההחלטה הטיפשית הזו ולהיכנס לכאן.