אז... עברתי בשבת התקף חרדה °-°.

זה לא ביג דיל, זה גם לא היה משהו רציני עד כדי כך, ולצערי אני רגילה לרגעים המרנינים האלו.
(לא צריך לדאוג לי, באמת שאני בסדר😐)
מה שכן, זו הייתה פעם ראשונה בה ההורים שלי היו עדים לאחד כזה,
והתגובה שלהם בסופו גרמה להכל להיראות כאילו התיאוריה שלי על כך שאני חיה בתוך סרט קומדיה כושל היא אמיתית לחלוטין.

אני: *עוד רגע מתעלפת מחנק בלתי נשלט*

אימי היקרה -
*בוהה בי בחוסר אונים*, ולאחר שהתייצבתי מעט, כמו רוסיה מדופלמת:

"את רוצה וודקה?"

אני:

"כן, למה לא..."