התהפכתי במיטתי על גבי ופתחתי את עיני במכה אחת, מה שגרם לשדה ראייתי להתמלא בנקודות שחורות, גנחתי בזמן ששפשפתי את עיני באגרופיי.

נכנסתי להתקלח. ולאחר מכן התלבשתי בבגדי השחורים והלכתי לבית הספר, "את לא רעבה, איזי?" אימי שאלה מהמטבח שניה לפני שיצאתי לבחוץ, "לא!" שיקרתי. אני רעבה אבל לא יכולה לאכול. שמעתי את עקביה של אימי על הרצפה ולאחר מכן היא נעמדה מולי, "תראי אותך, את רזית הרבה השבוע, למה?" שאלה בדאגה מזויפת, כל כך רציתי להגיד לה שתלך להזדיין, לצעוק עליה מה הניסוי עשה לי, אך לא אוכל להרים עליה את קולי. התעלמתי ממנה והסתובבתי לכיוון הדלת ויצאתי כשאימי צועקת עלי לחזור או שאיענש. אין עונש יותר גדול ונורא מלהיות פריקית בבית סיפרי.

יום שמיני לניסוי: התאריך: 8.1.2018: יום ראשון:

בבית הספר, לעגו לי, כמו בכל יום אך הפעם הארי לא בא לבית הספר, מעניין למה.

בקפיטריה לא היה משהו מיוחד חוץ מזה שליאם הכריח אותי לאכול, ולצערי, הסכמתי כי בחיי שהוא יודע לשכנע,
"איזי?" ליאם קרא לי, הוא ישב מולי באחד מהשולחנות המרוחקים והמוסתרים של הקפיטריה, המהמתי אליו בזמן שבהיתי בנקודה אקראית בשולחן, "את רוצה לאכול?" שאל, "לא" סירבתי. "בחייאת איזי, תאכלי משהו  אפילו קטן, פיצפון, שאני ידע שאכלת, בבקשה?" התחנן עם עיניים גדולות ושירבוב שפה, נאנחתי, אני כזו חלשת אופי, הוא חייך בשביעות רצון וקם מהשולחן ולאחר זמן מה חזר עם מגש בידיו והניח אותו מולי, "תאכלי" אמר בצפייה והוא נשען קרוב יותר אלי. לקחתי את המזלג ונעצתי אותו בספגטי והרמתי לפי, הרבה זמן שלא אכלתי ספגטי. "שמנה!" , "תראו איזה שמנה היא!" , "אני במקומה הייתי עושה דיאטה!" קריאות של תלמידים נשמעו ותפסתי בתיקי ויצאתי מהקפיטריה כשליאם מסתרך אחרי.

השיעורים לא היו יותר כפיים. להפך, הם היו נוראיים, כל הזמן הועברו אלי פתקים עם קללות, והכי נורא היה שגם ליאם סבל, למזלנו הארי לא בא היום ולכן לא הכו אותנו.

היום נגמר וחזרתי לבייתי.

•●•●•●•
לסיכום: היום השמיני של הניסוי היה שקט וטוב יותר מהקודמים לו אך עדיין היה נוראי.
אני מתנחמת בעובדה שנשארו עוד 21 יום לניסוי.

סגרתי את המחברת והנחתי אותה על שידתי בדיוק מתי שקבלתי הודעה;

מ: מספר לא ידוע: היי איזבל :)
16:12
___
ל: מספר לא ידוע: מי זה?
17:47
___
מ: מספר לא ידוע: אאוץ', אני לא שמור לך בטלפון, פריקית?
17:48
___
ל: הארי: מה אתה רוצה, הארי?
17:48
___
מ: הארי: למה נראה לך שאני רוצה משהו?
17:50
___
ל: הארי: אתה תמיד רוצה משהו
17:50
___
מ: הארי: אוקי, אני כן רוצה משהו, פסדר? אני רוצה שתבואי לפארק עוד שעה
17:51
___
ל: הארי: בחלומות שלך
17:51
___ 
מ: הארי: שכחת עם מי את מדברת?
17:51
___
ל: הארי: ביי
17:52
___
מ: הארי: את מודעת לכך שתסבלי מחר, נכון?
17:54
___
ל: הארי: לא חשבתי אחרת...ביי הארי!
17:54
___
*הארי התנתק/ה בשעה 17:54*
*את/ה התנתקת/ה בשעה 17:55*
___

כיביתי את הטלפון וחיברתי אותו למטען.
הנחתי את ראשי על הכרית ונירדמתי.

קיי, אז, זה די מצחיק שאני מעלה פרקים רק בשביל 13- קוראות.
תגיבו ותצביעו...
ומזל טוב לטלטול שליייי❤❤