פרק 22:

קמתי בבוקר מצליל קבלת הודעה, הרמתי את הפלאפון מהשידה ובדקתי מי זה, זה היה מספר לא ידוע.

היום העשרים ושתיים של הניסוי: התאריך: 22.1.2018: יום ראשון:

מ: מספר לא ידוע:
בוקר טוב, לאב. *אמוג'י לב*
06:59
___

יש לי ניחוש פרוע שזה נייל.

ל: מספר לא ידוע:
מי זה?
07:01
___

הנחתי את הפלאפון בחזרה על השולחן וקמתי להתארגן.

לאחר מספר דקות חזרתי וראיתי שיש חמש הודעות שלא נענו מ'מספר לא ידוע'.

מ: מספר לא ידוע:
זה נייל.
07:02
___
מ: מספר לא ידוע:
אאוץ' את לא שומרת אותי?
07:03
___
מ: מספר לא ידוע:
איזי? את שם?
07:07
___
מ: מספר לא ידוע:
איזי, אל תסנני אותי!
07:08
___
מ: מספר לא ידוע:
נו, איזי, תעני. טוב, רציתי להגיד שאני בא לאסוף אותך היום בבוקר.
07:11
___

באנחה, הקלדתי לו הודעה ואז מחקתי, ואז שוב הקלדתי ושוב מחקתי, עד שהחלטתי על טקסט להודעה ושלחתי.

ל: נייל:
היי, נייל. מצטערת שלא עניתי קודם. אני... אני לא צריכה הסעה לבית הספר...
07:19
___
מ: נייל:
מאוחר מידי להתחרט, רדי למטה. אגב, אמא שלך נורא נחמדה.
07:21
___

סגרתי את המחברת וירדתי למטה, נעמדתי ליד גרם המדרגות, שמתי לב שנייל החזיק כסדה. "הו, בוקר טוב לך, לאב." נייל אמר בחיוך. אימי נראתה שמחה, "איזי, לא תרצי להציג לי את חבר שלך?" שאלה בקול רומז. רגע, מה? חבר?!
"הוא לא חבר שלי." קבעתי, הראתי ביטחון אך בפנים שקשקתי בפחד. נייל שלח לי מבט מאיים ומיד דיברתי בלחץ שניסיתי להסוות. "א-אה, התכוונתי שהוא, אממ, לא החבר שלי אלא החבר חבר שלי," ניסיתי לחלץ אותי מהצרה אליה נקלעתי, אימי חייכה בהקלה ונייל חייך במתיקות.

אוח , זה התלמיד החדש הכי מעצבן אבר !

"טוב, אז, שנזוז?" הוא שאל, הנהנתי ועליתי לחדרי בכדי לקחת את התיק וירדתי למטה בחזרה. "בואי, בייב."

המשך היום היה בעיקר התחמקויות מנייל ומהארי, ולמזלי, היו לי רק שני שיעורים עם נייל, שבהם ישבתי לידו - כי הוא די כפה עלי -

ודיברנו בעיקר בהודעות.

רשמתי את כל השיחה שלנו.

מ: נייל:
לאן נעלמת לי, לאב?
11:00
___
ל: נייל:
למקום כלשהו...
11:01
___
מ: נייל:
ואיפה המקום הזה, בדיוק?
11:01
___
ל: נייל:
איפשהו ביקום...
11:04
___
מ: נייל:
ואיפה ביקום?
11:04
___
ל: נייל:
במקום כלשהו ביקום...
11:04
___
ל: נייל:
לא עיניינך!
11:04
___
מ: נייל:
זה ועוד איך עינייני! את חברה שלי ואני צריך/חייב לדעת איפה את!!
11:04
___
ל: נייל:
אתה
11:05
___
ל: נייל:
לא
11:05
___
ל: נייל:
החבר
11:05
___
ל: נייל:
שלי!
11:05
___
מ: נייל:
איזבל...
11:06
___
מ: נייל:
כדאי לך להירגע!
11:06
___
וכאן גמרתי את השיחה איתו. הוא היה חמוד בהתחלה, מה השתנה?

לסיכום: היום העשרים ושתיים של הניסוי היה: מלווה בהודעות. שום שינוי.
נותרו עוד שמונה ימים עד לסוף הניסוי.

סגרתי את המחברת ונשכבתי במיטתי. שום דבר מיוחד לא היה היום.
שמתי לב שהמחברת נהפכה ליומן שלי, גם אחרי החודש הזה לא נראה לי שאזרוק אותה... אני פורקת שם דברים ורושמת שיחות פלאפון... סתם לכיף.