פרק 18:

קמתי בבוקר והתארגנתי לבית הספר. התלבשתי בבגדי השחורים וירדתי למטבח, לקחתי תפוח ויצאתי לבית הספר.

היום השמונה עשר של הניסוי: התאריך: 18.1.2018: יום רביעי:

הגעתי לבית הספר וליאם נראה מרוחק ושונה, הוא גם קצת התרחק ממני.

בשיעור הראשון הוא שתק כשזרקו עלי ניירות.
בשיעור השני הוא פשוט עבר מקום לשורה השניה.
בקפיטריה הוא לא ישב לידי, הוא ישב ליד הארי.
בשיעור הרביעי הוא לא דיבר איתי, אפילו לא בהודעות.
וכך עד סוף היום.

"ליאם, מה הקטע שלך?" שאלתי אותו בדרכנו אל הרחוב בו אנו גרים, הוא הסתכל עלי במבט תוהה ואדיש, אך ניכר בו שהיה לחוץ. "מה-מה הקטע שלי?"
"אל תתמם לי עכשיו! אתה מתרחק ממני, חשבתי שזה לא מפריע לך." נזפתי בו והוא נראה באמת מבולבל, אך בסוף אמר בביטחון, "אז שקרתי, זה כן מפריע לי. ואת יודעת מה? את החברה הכי תלותית שאני מכיר! תגני על עצמך, את לא צריכה אף אחד שיגן עליך, אבל את מעדיפה שיעשו את כל העבוד השחורה בזמן שאת "תסבלי מכאבים" אז הרשי לי לומר לך משהו, את סתם זונה מפונקת שלא יודעת כלום מהחיים שלה!" קולו של ליאם גבר עם כל מילה עד שהוא כבר צעק.
דמעות בצבצו בקצוות עיני, "אם זה מה שאתה חושב, אני לא אתווכח איתך. אבל רק שתדע, אתה כמו כולם, רק המעמד החברתי מעניין אתכם. לך תזדיין, ליאם. ותעשה את זה עם אמה, היא טובה בזה." ירקתי את המילים האחרונות בזלזול והוא נראה מזועזע.

הלכתי לביתי לבד, ליאם עבר למדרכה השניה, אז עכשיו אני מגפה? לא, שאני אבין.

◇◆◇◆◇

לסיכום: היום השמונה עשר של הניסוי היה: נוראי, רק שהפעם, נשארתי לבד.

סגרתי את המחברת כשדמעות יורדות מעיני. אני שונאת אותך, ליאם פיין.
וגם אותך, הארי סטיילס, הצלחתם לשבור אותי.

♧♢♧♢
פאק!
פרק הבא ניילר מצטרף אלינווו♡
סוו, לא בטוח שיעלה פרק בערב כי אני נוסעת לפרדס חנה לדודים שלי...
אבל אני אשתדל להעלות אם אתם תשתדלו להגיע לשלוש עשרה הצבעות.