אתה כל כך הולכים לשנוא אותי אני בטוחה בזה.. 

אני כזאתי גרועה הפרק יצא כמו נעל לדעתי.. ובנוסף לנעל הזאת אתם הולכים לשנוא אותי בסוף הפרק אני אומרת לכם.. טוב דיי זיוני שכל ויאללה לפרק

תהנוXx

נ.מ. דניאל-

באותו הערב שג'וש עזב אחרי שסיפר לנו על ה"אחים" החתוליים שלו אני והבנים התחלנו לחשוב על תכנית על איך להיפטר מהם, ג'וש ממש שונא אותם. אני לא יודע מה הבעיה שלו איתם אבל הוא שונא אותם. החלטנו לחטוף

את אחד מהם בפעם אחת ואת השני בפעם אחרת. בדיוק שלחתי את בר, אחי הקטן להביא את אחד מהם. שלחתי עוד כמה עובדים שלנו לחפות עליו. אני והבנים לא יכולים לצאת מפה, יתפסו אותנו. אנחנו לא יכולים לסכן את עצמנו בזה. בגלל זה שלחתי את בר.

'היה שם מישו ישן, שיער שחור, אוזניים וזנב, אותו אני מביא' קיבלתי את ההודעה מבר. "אורי שלב אחד, הצליח" אמרתי בחיוך והבנים כולם חייכו אלי והנהנו. 'מצוין' שלחתי לבר. 'תביא אותו לכאן' שלחתי הודעה נוספת . הוא יודע על העיסוקים שלי, הוא יודע שמחפשים אחריי. המשפחה לא. הם חושבים שאני גר ביבשת אחרת בגלל העבודה שלי, ככה הם לא יודעים. ככה גם עם המשפחות של שאר הבנים.

"בר אמור להגיע עם החתול, בואו נלך להכין את החדר" אמרתי להם. אין לי מילה אחרת לאממ.. פשוט חתול.

נ.מ. מייקל-

(אחרי השיחה עם לוק אבל זה מתאר מה הלך קצת לפני)

אחרי שהם יצאו אני הלכתי לחדר שלי ולא ראיתי את קאלום. "קאלום?" אין תשובה. בדקתי של לוק- כלום. שירותים רגילים- כלום. מטבח- כלום. וככב גם בשאר החדרים. (אם יש.. אני לא זוכרת איך רשמתי את התיאור של הבית- כותבת) הוא לא היה בבית. התחלתי לבכות, "קאלום תצא! זה לא מצחיק!אל תשחק איתי ככה" אמרתי ככה שאפשר היה לשמוע אותי בכל הבית (לא שהוא היה כזה גדול) שוב, אין תשובה. הייתה דפיקה בדלת. "כן" אמרתי ועמית נכנסה לבית. "אלוהים מייקי מה קרה?" היא שאלה רצה אלי. ראשי בין ידיי ורגלי צמודות לחזי. "ק-קאלום, הוא נ-נעלם" גמגמתי החוצה. "קאלום? מי זה קאלום?" היא שאלה. נכון, לא סיפרתי לה. "חבר שלי, הוא החבר שלי" אמרתי וקברתי את הפנים בידיי אפילו יותר. "חבר שלך? למה לא סיפרת לי? מה קרה לו?" היא הציפה אותי בשאלות. "א-אני חושב שהוא נחטף, ו-ולא הספקתי להגיד לך כי אנחנו ביחד מאתול בלילה" אמרתי משפשף את עיניי. "אווו, ולמה אתה חושב שהוא נחטף?" עמית שאלה אותי. "כי ג'וש שונא אותם" אמרתי בכעס את שמו של ג'וש. "ג'וש? אותם? על מה אתה מדבר מייקי?" עמית אלה. אני מבלבל את החברה הכי טובה שלי. נאנחתי, אני חייב לספר לה. "לפני כמה ימים אני ולוק שמענו קולות מוזרים מאחת הסמטאות בסביבה, לור אמר לי לחזור הביתה אז עיתי את זה כי מי יכול להתווכח עם העקשן הזה. אחרי רבע שעה בערך הוא חזר, אבל לא לבד. עם אשטון וקאלום." (אשטון לאב אני אוהבת אותך!- כותבת). "רגע מי זה אשטון וקאלום?" עמית קטעה אותי. "קאלום ואשטון הם היברידים (hybrid). הם חצי חתוליים וחתי אנושיים. איך שראיתי את קאלום התאהבתי בו ואחרי שעזרנו להם להתקלח אני ולוק הכנו להם ארוחת ערב. יום אחרי ג'ושודן הגיעו והם ישר רצו לחדר שלהם (אש וקאל) ולוק הלך לבדוק למה הם ברחו ככה. אחרי דקה שמעתי את לוק צועק משהו כמו 'מה?!' והלכתי לראות מה קרה. אחרי שהוא חזר הוא סימן לי לא לדבר על אשטון וקאלום" לקחתי נשימה עמוקה לפני שהמשכתי. "אחרי כמה דקות ג'וש ודן הזמינו אותנו למסיבה. לוק לא רצה ללכת ואמר שאני כן; אז הלכתי למסיבה איתם אחרי שלוק הסביר לי שג'וש היה מתעלל באשטון וקאלום והוא היה ה"בעלים" שלהם לפני- "שוב, היא קטעה אותי. "וואו מה? זה נשמע לי קצת מטורף אתה לא חושב?" היא אמרה. "תשתקי ותקשיבי לי" אמרתי והמשכתי. "במסיבה אני ודן הלכנו לבר אחרי שג'וש פשוט נעלם לנו. אחרי כמה זמן נמאס לנו התחלנו לחפש אותו. אחרי איזה שעה של חיפושים יצאנו מהמועדון ודן התקשר אל ג'וש ואמר לו לתפוס מונית אם הוא שיכור מידי לנהיגה. אני בזמן הזה הזמנתי מונית. כשנכנסתי הביתה ישר חיבקו אותי, ואפילו הרגשתי דמעות על החולצה שלי. ידעתי שזה קאלום. הוא אמר שהוא דאג לי וחשב שג'וש עשה לי משו רע, ואז שרתי לו את 'סטנד אפ' של וואן דיירקשן.ואחרי השיר התחלתי לרכון כדי לנשק אותו ומה שהפתיע אותי היה שהוא נישק אותי בחזרה" אמרתי את החלק הזה עם חיוך קטן על הפנים. "אווו" עמית אמרה מאריכה את ה-ו' ומחתה דמעה שנפלה מעיני שלא שמתי לב. "אחר כך שאלתי אותו אם הוא רוצה להיות שלי. החבר שלי. הוא אמר כן. באותו הערב -אתמול- נשארנו לישון מאוחר והתכרבלנו ביחד, היום בבוקר התעוררתי והוא עדין שין אז לא רציתי להעיר אותו. כשיצאתי מהחדר ראיתי את אשטון מתקשה ללכת ונעזר בלוק, שאלתי אותם מה קרה והם הסבירו לי, לקחתי את אשטון לסלון ושמתי לו את המשחה. אחרי שעתיים בערך שלא עשיתי כלום חוץ מלבהות בקאלום ישן את התקשרת" אמרתי לה. "ואז כשבאתי להגיד את זה ללוק ראיתי אותו ואת אשטון מתקדמים לעבר היציאה. שאלתי אותם לאן הלוק אמר לבית חולים ושהוא יסביר לי כשהם יחזרו. אחרי שהם הלכו חזרתי לחדר שלי להעיר את קאלום" הקול שלי התחיל לרעוד קצת. "הוא לא היה בחדר אז הנחתי שהוא התעורר כבר והלך לחדר שלו ושל אשטון. חיפשתי אותו בכל הבית. אחר כך התקשרתי ללוק וסיפרתי לו הכל והוא אמר שהם יבואו בהקדם האפשרי, ואז הלכתי לחפש אותו שוב, אולי אני לא שמתי לב- אבל לא, הוא לא היה בשום חדר בבית. אז את הגעת" הדמעות ירדו ממזמן, כך גם אצל עמית. "אוי מייקי, התקשרת למשטרה?" היא שאלה אותי. הנדתי בראשי. "קאלום לא היה עוזב. לא אחרי כל מה שסיפרת לי. אתה יודע את זה בדיוק כמוני, עכשיו, אתה רוצה שאני אתקשר?" היא שאלה. הנהנתי לא סומך הקול שלי. "בסדר" היא אמרה ולקחה את הטלפון שלי. היא חייגה את המספרים 911 וחיכתה שיענו. "שלום" עמית אמרה. "כן, אני רוצה לדווח על חטיפה" היא אמרה. הוא אלוהים, זה נשמע כל כך רע. הם חטפו אותו, את קאלום שלי, את הבייבי שלי. אני לא יודע מי עשה את זה. כי ג'וש לא יודע שהם כאן. ברגע שאני אדע מי עשה את זה אני הולך ל.. אני לא רוצה לחשוב על זה עכשיו. תחשוב על קאלום. ועל זה שאתה מקווה שהוא בסדר.

נ.מ. לוק-

אנחנו בדרך הביתה עכשיו. הרופא נתן לנו מקל הליכה כדי שאשטון ייעזר בו. כן, אשטון איבד את הראייה שלו, אבל זה יחזור, זה מה הרופא אמר. אני מקווה שזה יחזור. אני לא רוצה שהוא יהיה עיוור, לא שיש לי בעיה. כאילו- אוחח הבנתם אותי אני פשוט לא רוצה שהוא יהיה עיוור עם כל המגבלות. אני רוצה שהוא יראה. זה לא מגיע לו. הלוואי וזה לא היה קורה.

כשהגענו הביתה היו שתי ניידות מול הבית. לא סיפרתי לאשטון עדין. אני לא יודע איך הוא יגיב לזה, אני יודע שהם היו קרובים, מאוד בגלל מה שקרה להם בעבר. אני לא יודע איך אשטון ייקח את זה. קודם הוא מאבד את הראייה שלו ואחר כך הסיפור עם קאלום? אני לא רוצה שיקרה לו כלום. לא לו, ולא לקאלום או מייקל.

"לוק?" אשטון שאל לידי. אנחנו עדין לא יצאנו מהמכונית. "מה קרה? אתה צריך משהו?" שאלתי בדאגה. אנ צריך לדאוג לו עכשיו. "י-יש פה רעשים של סירנות, מ-מה קרה? ה-הם באים לקחת אותי ואת קאלום? יכריחו אותנו לל-" "לא מה פתאום, אל תדאג אני אסביר לך אחר כך" אמרתי לו. הוא חושב שאנחנו התקשרנו למישהו כדי לקחת אותם? זה בחיים לא יקרה.

יצאתי מהמושב של הנהג והלכתי לכיוונו של אשטון. פתחתי את הדלת בצידו של אשטון. "קדימה, תן לי יד אני יעזור לך" אמרת והושטתי את ידי קדימה אליו. הוא הנהן וניסה למצוא את ידי. זזתי קצת כך שידנו נפגשו. וזה מוזר בדרך כלל לא הייתי מתרגש מזה שהידיים שלנו נוגעות כי.. א-אני לא אוהב אותו ככה. נכון? ברור שלא. הוא יצא ועזרתי לו ללכת הביתה. כשנכנסנו הביתה היו שלושה שוטרים בפנים עמית ומייקל. שני שוטרים ושוטרת. כשנכנסנו סימנתי להם להיות בשקט והצבעתי על אשטון. הם הנהנו באיטיות. "קדימה, אני אקח אותך לחדר. אתה צריך לנוח" אמרתי לאשטון. הוא הנהן והתקדמתי איתו לחדר שלו ושל קאלום.

כשחזרתי, הלכתי וישבתי יד מייקל. "אוקי, מה קורה?" שאלתי. אני רוצה לדעת מה קורה. אחרי שמייקל סיפר לי שהוא לא מוצא את קאלום די נבהלתי כי קאלום ואשטון לא יצאו מהבית בלי אחד מאיתנו אז זה לא הגיוני. "ק-קאלום-" מייקל לא סיים את המשפט או בקושי התחיל אותו וכבר הדמעות התפרצו. (מסכני שלי.. אני מרגישה רע על זה שאני עושה לא את זה- כותבת) "די מייקי" עמית אמרה והצמידה אותו אליה יותר. בכוונה לתמוך בו ולעודד אותו. הייתי עושה אותו הדבר עם החבר שלי היה נחטף. רגע מה? ל0-לא אני התכוונתי ח-חברה כן חברה לא חבר. "אוקי, אז לפי מה שהם סיפרו לנו, קאלום, שיער שחור עיניים כהות וגם העור שלו כהה מעט, נחטף, כל הראיות מצביעות לזה. יש מישהו שקוראים לו ג'וש, הוא היה אח החורג שלו. כנראה שהוא זה מי שחטף אותו. מכיוון שהוא שונא אותו, לפי מה שסיפרו לנו כאן, הם עברו איתו לבית שלו והוא היה מתעלל בהם. אנחנו נמצא אותו את הג'וש הזה ונחקור אותו. בכל מקרה הוא ייעצר על התעללות. יום טוב" השוטר אמר. והוא והשוטר השני עזבו.

"תודה רבה, יום טוב השוטרת.." חיכיתי שתמשיך. "סטיילס. ג'מה סטיילס" היא אמרה בחיוך ולחצה את ידי ואחר כך יצאה מהבית.

-------

אומייגאד את כל כך שונאים אותי עכשיו נכון?!?!?

אני מצטערת אבל רק ג'מה תשתתף כי אני לא אוהבת שדוחפים את פייבסוס הרבה לסיפורים של וואן די או את וואן די לסיפורים של פייבסוס אז רציתי או את אחות של הארי או את אחות שלי לואי. כאילו ג'מה או לוטי.. והחלטתי שג'מה נראית כמו שוטרת יותר מלוטי אז.. אבל לא חשוב זה רק כמה פרקים עד שימצאו את קאלום.

אל תשנאו אותי בבקשה.. חח אוהבת אותכם!!

תודההXx

נ.מ. ספיר אם אתה רואה את זה אני מצפה לפרק כי הנה העלתי ואת לא צריכה לחכות יותר כי אני לא רוצה לחכות לפרק שלך יותר לכי להעלות עכשיו!