נ.מ. כריסטינה-

הייתי במועדון הזה שוב. אני לא מבינה למה אני ממשיכה לבוא לפה. כל כך משעמם כאן. לפתע, ראיתי בחוחר מוכר מעט. אני יודעת שאני ראיתי אותו בעבר, אבל איפה?

אהה!! אני יודעת!!

זה הילד שאמא שלי הביאה לו ולמשפחתו את אחי הקטן קאלום.

אני כל כך כועסת עליה שהיא עשתה את זה. איך היא פשוט יכולה לוותר על הבן שלה ככה? כאילו מה את חושבת שאת עושה את זה לבן שלך?! לבשר מבשרך?!

לי יש אוזניים חומות עם גוונים בלונדיניים כמו השיער שלי אז אף אחד לא שם לב אליהם. הציפורניים שלי והשיניים שלי גודלים כשאני כועסת. אבל זה כל מה שאני קיבלתי מהגנים של ההיבריד שיש אצלנו במשפחה. לקאלום יש אוזניים וזנב, וגם השיניים והציפורניים שלו יוצאים כשהוא כועס.

אני לא ראיתי אותו הרבה זמן.. חיפשתי אחריו שנים אבל לא מצאתי כולם. בגלל זה אני פה בלונדון עכשיו. חיפשתי אותו בכל אוסטרליה, ואז כששאלתי מישהו אם הוא ראה אותו הוא אמר שהוא ראה מישהו כמוהו על טיסה ללונדון. אז ישר טסתי לכאן.

'קדימה כריסטינה, לכי אל הילד הזה כבר!' נזפתי בעצמי. קמתי ממקומי והתחלתי לחפש אותו. אחרי חצי שעה שאני מחפשת את אותו הילד במועדון המחורבן הזה וויתרתי. אני בחיים לא ימצא את אחי הקטן.

נ.מ. לוק-

התעוררתי משנתי בהרגשה של מישהו שנכנס למיטה שלי. פתחתי את עיניי קצת רק בשביל לראות את אשטון מסתכל עליי. "מה קרה? מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו. "פ-פחדתי. קאלום לא בחדר , אני מפח-חד" הוא גמגם. "קאלום לא בחדר? בוא נלך לחפש אותו" אמרתי קם ושם חולצה שמצאתי על הרצפה וחיכיתי שאשטון יבוא אליי.

כשהוא הגיע אליי שמתי את זרועי סביבו ויצאנו מהחדר שלי. "בוא נלך למטבח, נראה אולי הוא שם" אמרתי לו והוא הנהן. הלכנו למטבח ו...כלום. "בוא נלך לסלון" הוא אמר. "בסדר" ענית. הלכנו סלון ו..אני לא האמנתי למה שראיתי. החלום של מייקל (אני מתה מצחוק!!- הכותבת) סוף סוף התגשם. "הו" אני ואשטון אמרנו באותו הזמן. מייקל וקאלום התנתקו והסתכלו עלינו. "אממ.. א-אתם ביחד?" שאלתי במבוכה, מגרד מאחורי ראשי. "כמו מה זה נראה לך?" מייקל שאל בציניות. "טוב, אנחנו לא נפריע לכם, רק תשתמשובהגנה ואל תרעישו כל כך. בוא אשטון, מצאנו את קאלום אבל לא נראלי שהוא יחזור לחדר אז בוא אליי" אמרתי לאשטון. הוא הנהן ובא אליי נצמד, כנראה עדין מפחד. מעניין ממה? "רגע, גם אתם ביחד?" מייקל צעק מהסלון. "אני לא גיי" צעקתי בחזרה. טוב, אני ואשטון כבר בדרל לחדר שלי. הרגשתי את אשטון מתכווץ תחת מילותיי. "הכל בסדר?" שאלתי אותו. והוא לא ענה. "אשטון?" שאלתי שוב. "אה אממ.. מה?" הוא ענה לי בשאלה. "הכל בסדר?" שאלתי, שוב. "אממ.. כן" הוא אמר.

נ.מ. אשטון-

אני כזה דפוק! איך יכולתי? מחר אני הולך מפה. אני לא רוצה שהרגשות שלי כלפי לוק יגדלו. "אשטון?" לוק שאל. "אה אממ.. מה?" שאלתי. לא הקשבתי לו, חשבתי על כמה דפוק נאי שנתתי לעצמי ליפול בשבילו. "הכל בסדר?" הוא שאל. "אממ.. כן" אממ.. לא. איך אתה היית מרגיש אם מי שאתה אוהב לא אוהב אותך בחזרה? סליחה, אוהבת. אבל ברור שלא אמרתי לו את זה כי אז הוא היה יודע על הרגשות שלי כלפיו.

נ.מ. קאלום-

"אני לא גיי" לוק צעק בחזרה אל מייקל, ישר הפנים שלי נפו. "היי, מה קרה?" מייקל שאל ברכות מרים את פני עם אגודלו שעל סנטרי. "א-אשטון הוא.. אממ.." א ידעתי איך להגיד לו את זה. "אוהב את לוק? אני מתאר לעצמי.." מייקל אמר. "מה?" אמרתי בהלם. איך הוא ידע? "לא אני סיפרתי לך, אבל לוק כן גיי. הוא יכול להתכחש כמה שהוא רוצה, אבל לא פעם ולא פעמיים תפסתי אותו בוחן בחורים בחוף כעוד היינו באוסטרליה" הוא אמר לי. ישר פניי הוארו. "זה טוב, אני רק מקווה שהוא ידע את זה ויאהב את אש בחזרה" אמרתי עם חיוך קטן. .."אתה כזה חמוד" מייקל אמר טופח על האף שלי ומנשק אותי.

-----------------

אוקיי אני חייבת להפסיק לעשות את זה לעצמי.. 

_CalumMyAngel22_ הנה הוספתי אותך.. מקווה שאהבת