אז הבטחתי שהפרק הבא יהיה בנקודת מבט של קאל או לא? כן. אז הנה לכםם

נ.מ. קאלום-

אתמול אני ומייקל הפכנו לזוג. אני הכי שמח שיש בעולם! אבל כשהתעוררתי לא התעוררתי במיטה של מייקל איפה שנרדמנו. אלא בידיים של מישהו כשיש שק על ראשי. פאק! איפה מייקל? הוא יודע שאני לא בבית? אני רוצה לחזור הביתה. צה עם אשטון? הוא בסדר? לאן הם לוקחים אותי? למה הם לוקחים אותי? זה אנשים של ג'וש? אלה כל המחשבות שהיו בראש שלי עכשיו.

אחרי משהו כמו 20 דקות הרגשתי שזוקרים אותי על הרצפה. "אוחח" גנחתי בכאבים. "הו יופי, הוא התעורר" מישהו אמר. "תקראו לאח שלי" הוא הוסיף.שמעתי כמה צעדי רגליים ואחר כך דת נטרקת. "בוקר טוב ישנוני" אמר קול אחר. "מ-מה? מי זה? איפה אני?" שאלתי והתשובה היחידה שלהם היה לצחוק עליי. מה עשיתי להם? למה דווקא אני? אני רוצה אל אש מייקי ולוק.  בעיקר אל מייקל. "תפתחו לו את העיניים" הקול אמר. פתחו לי את העיניים וראיתי מולי שני בחורים אחד מושך וחתיך (לא כמו מייקל) ואחד לא. החתיך יותר (והגדול יותר כנראה) לבש חולצה לבנה ומעל קרדיגן כחול וסקיני בורדו, היו לו מעט זיפים והוא היה שרירי עור כהה מעט (שזוף) והשיער שלו היה ממוסמר מעלה כמו של לוק. אני חושב שהוא בסביבות ה- 26-27 ככה. והשני, טוב, הוא היה נמוך יותר, הוא לבש מכנב ארוך ולא צמוד. היה חולצה קצרה והיו לו צמידי, הרבה צמידים. על החולצה שלו היו משולשים וריבועים מוזרים כאלו. וראו שהוא היה עם עדשות. הוא היה נמוך יותר המשני. הוא היה נראה בן 15 - 17. היה לו גם אף גדול. "מ-מי א-אתם? למה אני פה?" שאלתי בפחד. הו, אל תדאג ג'וש יבוא עוד מעט כדי לספר לך" 'סקיני ג'ינס' אמר. (בגלל שהוא לא יודע מה השם שלו ככה הוא קורא לדניאל - כותבת) בעוד הקטן יוצא מהחדר."ג-ג'וש?" בלעתי את רוקי. הם עובדים בשבילו. הוא יהרוג אותי. "אוו החתלתול בוכה? אל תדאג. אנחנו צריכים אותך בחיים. בינתיים" 'סקיני ג'ינס' אמר. השפלתי את ראשי. הוא הלך. הוא השאיר אותי פה לבד. אני רוצה לבית שלנו. (לוק, מייקי ואש)

אחרי כמה דקות שמעתי צעדים מחוץ לחדר. "שלום לך.." הוא אמר כשהוא נכנס לחדר. מיד התמלאתי בחרדה. "תשחרר אותי" אמרתי לו. "אני לא חושב. אנחנו צריכים אותך פה. איתנו" הוא אמר. התחלתי לרעוד. "מפחד? טוב מאוד" הוא אמר בחיוך והתקדם אליי. התחלתי להתרחק רחורה כל צעד שהוא לקח. "ת-תתרחק! ל-לך מפה! תשחרר אותי!" אמרתי כשהתכדררתי לכדור בפינת החדר. "בבקשה.." נצמדתי לקיר אפילו יותר. "לא לא לא. אל תבכה, הכל יהיה בסדר" הוא אמר והתכופף לידי. מה נסגר איתו? פעם אחת הוא מתקרב אליי בצורה מאיימת ובשניה אחר כך הוא אומר שהכל יהיה בסדר אחרי שהוא חטף אותי?! מה עובר עליו לעזאזל?! "ת-תלך! אל תקרב אליי!" אמרתי. "אל תדאג, אני לא יעשה לך כלום. בוא אליי" הוא אמר ופתח את ידיו כדי שאכנס לחיבוק, חה! בחלומות הפרועים שלך אני יבוא אלייך! לא זזתי, לא עניתי לו. אני לא רוצה להתקרב אליו. אני רוצה אל מייקי. "קדימה, בוא אליי. אני מבטיח לך" הוא אמר. הנדתי בראשי. אני לא רוצה להתקרב אליו. "ת-תתרחק. אני לא רוצה להיות לידך! תשחרר אותי כבר!" נכנסתי לעצמי אפילו יותר. הוא נאנח עמוקות ויצא מהחדר. "ב-בבקש-" נקטעתי מהבכי של עצמי. אני רוצה לצאת מפה. אני רוצה אל מייקי, לוקי ואשי.

-שעתיים אחרי-

יש פה מכשירים מפחידים. ג'וש לא חזר אבל השניים האחרים כן. הבנתי של'סקיניג'ינס' קוראים דניאל ולגמד קוראים בר. בר נכנס לפה להביא לי אוכל ותנחשו מה הוא הביא לי? אוכל לחתולים. מה זאת בדיחה? אולי אני הייבריד אבל אני יכול לאכול מה שהאנושיים אוכלים כי בכל זאת אני חצי בנדם. מטומטים.

"הו קאלום!!" שמעתי את ג'וש קורא בשמי מחוץ לחדר. מה הוא רוצה?הוא לא נשמע כמו עצמו.

מה עובר עליו? אני מפחד..

----------------

אוקייי!!! זה הפרק השראשון!! יש עוד מעט עוד פרקק!!

כןכן יש דאבל אפדייט!!  חחח כמו שאומרים באנגליתת

עוד מעט פרק נוסף.. 

כריסי אני אוהבת אותך זה בשבילך השני פרקים האלה.

_CalumMyAngel22_ זה בשבילךך