פרק 7

מנקודת מבטו של לואי
אין לי שמץ של מושג למה הסכמתי לבוא הערב. הרי ברור שיהיה לי חרא, ילדים ירדו עליי ואני לא אתפלא אם הארי יצטרף אליהם.
במהלך הנסיעה הייתי שקט והבחנתי בזה שהארי הביט בי כמה פעמים. לעזאזל העיניים שלו.
"קדימה, בואו נלך." קולו של הארי קטע את הבהייה הממושכת שלי בחלון והבנתי שהגענו.
פתחתי את הדלת ויצאתי לאוויר הקר. לא זכרתי שיהיה קר היום, התחזית המטופשת הזו.
טוב, עוד מעט ניכנס למועדון או מה שזה לא יהיה ואני בטח אתחמם.
כמעט ולא יצא לי לצאת בשנים האחרונות, לא היה לי עם מי ובכנות שפשוט בחרתי שלא. מה יעזור לי ללכת למקום שבו כולם מתנהגים אלי כמו בני זונות? ואני באמת לא מבין איך הארי שכנע אותי.
"קר לך?" הוא קטע את מחשבותיי שוב בזמן שהתקדמנו אל המועדון. הרמתי את מבטי אליו.
"ל-לא.. אני ב-בסדר.." מלמלתי, רועד בגלל הקור. ממש קר בלילה, לא נחשפתי לזה כי לא יוצא לי לצאת.
"קח." הוא הושיט לעברי מעיל. הבטתי לעברו והבחנתי בכך שהוא הוריד מעליו את המעיל שלו והביא לי אותו.
"ל-לא.. זה בסדר, א-אני בסד-" הוא קטע אותי בכך ששם את המעיל עליי. "ת-תודה.." רעדתי מהקור. כשהסתכלתי על הארי, היה אפשר לראות שלא קר לו בכלל. למה לעזאזל רק לי קר?
"טוב, אתם נכנסים? אני אצטרף עוד חמש דקות.." שמעתי את הארי אומר לנייל.
"רגע." אמרתי ושניהם הביטו בי בבלבול. סוף סוף השמעתי קול סמכותי.
"אני נשאר עם הארי." הכרזתי והבחנתי בכך שעלה להארי חיוך קטן. מה עובר לפסיכי הזה בראש?
"בסדר.." נייל מלמל והתקדם אל המועדון. הארי עמד ובהה באיזה חתיכת קיר ואני בהיתי בו.
כשהבנתי שזה ימשך הרבה זמן, פשוט שלפתי סיגריה מהכיס של המכנס והכנסתי אותה לפה, מחפש את המצית. "מה אתה עושה?" הארי קטע את מעשיי והרמתי את מבטי אליו.
"חשבתי שאם אנחנו מתכוונים להיתקע פה עוד הרבה בלי לעשות כלום, למה שאני לא אעשן." אמרתי והצתתי את הסיגריה.
שאפתי והבטתי בו בזמן שהוא בהה בי כאילו הייתי חללית. "רוצה?" שאלתי, מרים את הסיגריה באוויר.
"כמה שנים לא עישנתי." הוא מלמל. אפשר לחשוב בן כמה הוא. הוא זינק על היד שלי ולקח את הסיגריה מידי. פערתי את עיניי וצחקקתי.
שלפתי סיגריה נוספת כשהבנתי שאין סיכוי שהוא יחזיר לי אותה.
"בן כמה אתה?" שאלתי בין שאיפה לשאיפה והוא לא היה מרוכז בכלל. "מה אמרת?" הוא שאל כשהבין שדיברתי.
"שאלתי בן כמה אתה." הכרזתי והוא הביט בי בבהלה.
"אממ.. בן.. שבע עשרה?" הוא אמר והיה נשמע כאילו הוא שואל.
"אתה שואל אותי?" מלמלתי בצחקוק. הוא חייך ושאף מהסיגריה, לא מפסיק להסתכל עליי.
"למה אתה שואל?" לפתע הוא שאל ואני הבטתי בו בחיוך.
"כי אמרת 'כמה שנים לא עישנתי'." השבתי והוא פער את עיניו. "זה.. סוג של ביטוי..?" שוב אמר כשאלה ואני צחקתי. הוא חייך במבוכה ושאף שוב.
עמדנו שם כמה דקות שקטות, מביטים על השכונה הישנה. לפתע הוא הביט בי והיה נראה שהיה לו משהו להגיד.
"למה אתה מעשן? זה לא בריא." הוא אמר ואני צחקתי. הוא הביט בי מבולבל.
"למה אתה צוחק כל כך הרבה? בסך הכל שאלתי למה אתה מעשן." הוא אמר ושאף מהסיגריה. הוא באמת חושב שהוא יכול לשאול את זה ולנסות לחנך אותי? איזה דביל.
"בלי הסיגריות אני לא יודע איפה הייתי היום.. סיגריות זה הדבר היחיד שעוזר להתגבר על דברים שקורים.." אמרתי בקצרה ובהיתי באופק הקרוב. "דברים? דברים כמו?" הוא שאל והבטתי בו, זורק את הסיגריה לקרקע ודורך עליה.
"בוא ניכנס פנימה.." מלמלתי והבטתי על המדרכה שעליה עמדנו. הוא זרק את הסיגריה שלו והתקדם אל הכניסה, אני אחריו.

המועדון היה מלא באנשים רבים, הרבה יותר ממה שהמועדון היה יכול להכיל, שרקדו בצורה חושפנית. הבנות לבושות כמו חשפניות, והבנים נהנים מהנוף בזמן שהם משתכרים עוד ועוד.
עקבתי אחריי הארי אל כיוון הבר והתיישבתי על הכיסא לידו.
"מה בשבילכם?" הברמן שאל בזמן שניגב את אחת הכוסות. "שני ייגרמייסטר." הארי הכריז ואני פשוט הבטתי בו. הברמן ניגש לאנשים אחרים בזמן שהארי הסתכל עליי.
"זה בסדר, נכון? אתה אוהב ייגרמייסטר?" הוא מלמל ואני הנהנתי. הברמן הגיע עם שתי כוסות שוטים ועוד כוס נוספת. "בבקשה חברים." הוא הכריז בחיוך והניח את שתי הכוסות לידינו. הוא הניח את הכוס הנוספת ליד הארי. "האבסולוט על חשבון הבית, אם אתם צריכים עוד משהו, אני טומי. תיהנו הערב." הוא אמר וקרץ להארי שהשיב לו בחיוך. מה זה היה אמור להביע?! למה הוא קרץ לו? ולמה הארי חייך? לעזאזל איזה ברמן מטומטם.
הארי הביט בי בזמן ששתה את השוט. הוא הבחין במבט שלי והניח את הכוס.
"מה קרה?" שאל ואני התעלמתי, שותה את השוט שלי במהירות ומיד מזמין עוד אחד מהברמן הדפוק.

הדקות עברו ואיתן גם מספר הכוסות ששתיתי. אני כבר לא יודע כמה שתיתי או מה השעה אבל זה לא בדיוק עניין אותי.

מנקודת מבטו של הארי
הבטתי בלואי שותה את השוט השביעי שלו בזמן שאני שתיתי שוט אחד בלבד. בזמן שהוא השתכר לו, אני הכרתי בחורה נחמדה בשם לנה. היא סיפרה לי שהיא לומדת בבית הספר שלנו באותה השכבה ולקחתי את מספר הטלפון שלה.
הבטתי בלואי שוב. הוא שיכור לגמרי, אני חייב לקחת אותו הביתה.
"לו, בוא אנחנו הולכים הביתה." מלמלתי והנחתי את ידו מעל צווארי בכדי לעזור לו ללכת.
"לא.. הארולד.." הוא מלמל ושיחק באחד התלתלים שלי כשהוא מחויך. "אני לא רוצה ללכת.. כ-כיף לי פה.." הוא הוסיף וניסה לדחוף אותי מה שגרם לו למעוד. "תזהר!" צעקתי והרמתי אותו מה שגרם לו לצחקק. חייכתי כשראיתי אותו כך, הוא חמוד כל כך.
הרמתי אותו בידיי, גורר אותו לכיוון המכונית.
כשהגענו אל הרכב, פתחתי את הדלת והנחתי אותו על המושב שליד הנהג. הוא כבר מזמן לא עם המעיל שלי כי נהיה לו חם מהשתייה.
סגרתי את הדלת בכדי שלא ייפול והוצאתי את הטלפון שלי מהכיס בכדי לשלוח לנייל אס או אס, או אס אמ אס או מה שזה לא יהיה.
הארי: "לואי השתכר לגמרי, אני מחזיר אותו הביתה וחוזר לקחת אותך."
שלחתי ומיד קיבלתי הודעה.
נייל: "זה בסדר אטה יחול ללחת. מצעתי לי דרח לכזור."
התפוצצתי מצחוק כשהבנתי שהוא שיכור מהתחת.
כשנכנסתי אל המכונית, נתקלתי במראה החמוד ביותר בעולם. לואי נרדם, מחובק עם המעיל שלי כשראשו שעון על צד המושב. נאנחתי ונכנסתי אל המכונית, מתחיל בנסיעה לכיוון המכונית שלו.
הפעלתי את הרדיו על עוצמה חלשה. השיר שנשמע היה שקט ונחמד מאוד.
"הארולד.." לפתע שמעתי מלמול בקול ילדותי. הבטתי בלואי וראיתי שהוא מסתכל עליי בעיניים גדולות.
"כן לואי.." מלמלתי בחיוך והרגשתי אותו נעטף סביב הזרוע שלי. הבטתי בו שוב וראיתי אותו מנמנם. הוא נרדם בשנייה בגלל השתייה.
עצרתי את הרכב לצד הכביש בשביל לפרוס את המעיל מעליו.

הנסיעה עברה בשקט בגלל שלואי נמנם.
כשחניתי ליד הבית של לואי, הוא עדיין ישן כך שהייתי צריך לסחוב אותו בידיי. הוא פקח את עיניו וביקש ממני להוריד אותו בקול הילדותי.
התהלכנו על השביל עד ביתו והוא מדי פעם מעד לעברי.
"הארולד.. למה אתה כל כך יפה?" הוא מלמל ואני גיחכתי. "לואי, אתה שיכור בטירוף הא?" שאלתי ולא ציפיתי לתשובה.
"ת-תנשק אותי.." הוא מלמל ואני בהיתי בו בעיניים פעורות.
"לא.." לחשתי והבטתי על דלת הבית שהייתה קרובה אלינו. לואי נעצר ואני נעצרתי אחריו.
"מה קרה?" שאלתי והוא הביט בי בחיוך רחב. הוא התקרב אליי ומעד מה שגרם לי לתפוס אותו בין זרועותיי. הוא היה קרוב אליי ויכולתי לשמוע את נשימותיו הכבדות. "לו, אני צריך לקחת אותך הביתה.." מלמלתי והוא הדביק את שפתיו לשפתיי.
עיניי נפערו ובהיתי בפנים שלו. עיניו היו עצומות והוא נישק אותי בלהיטות. לשונו ביקשה כניסה אל הפה שלי ולא אפשרתי לו. לא ידעתי מה לעשות ולפתע הוא דחף את הלשון שלו אל הפה שלי. הטעם של האלכוהול שרף את הפה שלי וגרם לזה להרגיש כל כך טוב.
דחפתי אותו ממני מהר והבטתי בו כשהוא מחויך וכמעט נופל.
"השפתיים שלך מריחות כמו תות.." הוא אמר בחיוך והתקרב לשפתיי, מסניף אותן. הרחקתי אותו מהפנים שלי וגררתי אותו אל תוך הבית.
"איפה החדר שלך?" שאלתי אותו בלחש אחרי שנכנסנו אל החדר. הוא גיחך והצביע על מעלה המדרגות. אפילו לא היה לי זמן לבחון את הבית שלו.
הוא כיוון אותי אל החדר שלו בזמן שכמה גיחוכים יצאו מהפה שלו.
נכנסנו אל החדר החשוך והשארתי את הדלת פתוחה כך שנכנס מעט אור מהמסדרון. פשטתי את חולצתו ומכנסיו והשארתי אותו בתחתון שחור בלבד. בחנתי את הגוף שלו ומיד השפלתי את מבטי. הוא סקסי כל כך.
השכבתי אותו במיטה, מכסה אותו בשמיכת הפוך הגדולה והנעימה ולרגע פשוט רציתי להירדם שם גם.
"לילה טוב לו.." לחשתי ונישקתי את המצח שלו בכוונה להסתובב וללכת אבל הוא משך אותי לחיבוק. "אל תלך.." הוא מלמל ואני ניסתי להשתחרר מהחיבוק, מה שלא התאפשר כי הוא אחז חזק מדי.
"לואי, אתה צריך לישון ואני צריך ללכת הביתה.." מלמלתי והתרחקתי. הבטתי בו והוא בהה בי.
עיניו היו מעורפלות ונסגרו לאט.
סגרתי את דלת חדרו ויצאתי מהחדר שלו בשקט.
יצאתי מהבית שלו, נכנס אל המכונית וחוגר חגורה.