ליאם החליט להבריז, הלעג וההשפלה הפכו לחלק בלתי נפרד מחייו, אך עדיין לא היה מסוגל להתמודד איתם. הוא הרגיש כל כך קטן ונבוך כשהארי עמד מולו וחיכה שיוכיח לו שנייל אמיתי, מה שלא צלח כל כך.

ההשפלה שספג הייתה פי מאה כואבת יותר מהשאר, שלטים הוכנו מבעוד מועד ונתלו, כיסו את כל בית הספר. דלאים הוצבו במעלה הדלתות, כך כשנפתחו ביידי ליאם דלי המים או דלי הבוץ נפל וליאם התלכלך.
בית הספר הפך להיות הסיוט שלו, המקום מפלט היחידי שהיה לו היו הספרים;

הוא התחיל לקרוא ספר חדש, הנקרא 'ירח כחול', ליאם הרגיש כאילו הספר נכתב עליו, ולא על הדמויות המקוריות שלו.

בספר כתוב שהירח הכחול מסמל תקווה, והוא רוצה -וצריך- תקווה, כל לילה הוא התפלל שיבוא אותו ירח כחול, אך בלילה של סוף החודש, לילה של ירח כחול מלא, הוא קיבל משהו שלא ציפה לו כלל.

♥∞♥∞♥
מה אתן חושבות על הסיפור עד עכשיו?