☾︎

הם עוד התכרבלו בספה,גוף כרוך בגוף, נשימותיהם מתואמות והארי מנמנם בזרועותיו של דראקו כאשר נשמעו דפיקות עדינות על דלת ביתם.

מי זה יכול להיות? חשב דראקו. (חטפני מדורה, אלא מי? - ה.כ)

הוא קם מהספה באנחה של אדם בן שמונים והתקדם לעבר הדלת.

מולו הופיע האדם השנוא עליו בעולם, - לא פחות - רון וויזל (או משהו כזה).

"ה-היי, איפה הארי?" גמגם רון, הוא בבירור ציפה להארי.

טוב, הוא קיבל אותו במקום. הוא יתמודד. (או שלא, אם דראקו יחליט לחנוק אותו. הוא עדיין לא החליט.)

"בבית." ענה, בבירור אינו טורח לספק לרון מידע. הוא רצה שיבין את הרמז ויעוף מכאן כבר.

רון גירד בזרועו בעצבנות "אני יכול להיכנס?"

דראקו זז ממקומו בתשובה .

"תודה" מלמל רון בעודו נכנס בפתח הדלת.

הארי קפץ מהספה בהפתעה כאשר ראה את רון.

"היי הארי."

"רון, ה-היי." ענה הארי, אינו יודע כיצד להתנהל מול הסיטואציה המורכבת שבה נמצא כעת.

"אני אשאיר אתכם לבד" אמר דראקו לפתע, בהחלט מודע למצבו של הארי.

"תודה" לחש לו כאשר עבר על פניו.

הארי אולי לא הבחין בכך, אבל לדראקו היה קשה להשאיר את הארי ורון לבדם, במיוחד אחרי מה שקרה בפעם האחרונה, אבל הוא ידע שהדבר חיוני אם הוא רוצה את הארי רק לעצמו.

אחרי דקות ארוכות של מלמולים וגמגומים, בעיקר מצדו של רון, רון התעשת והתחיל לדבר.

"תקשיב, הארי, אני- "

הארי נשם עמוק, הוא ידע שזה יגיע בסופו של דבר. "רון, מה שקרה באותו היום היה תאונה."

רון נרתע למשמע דבריו "אני יודע, אני יודע. זה מה שרציתי להגיד לך היום. טוב, לא רק את זה. הקסם שלי השתולל -" דיבורו של רון הפך מהיר, מתלהב. "אתה בטח לא תאמין לי, אבל אני קוסם. עם שרביט ומטאטא והכל, קסם קיים! היית מאמין? אני עדיין לא מסוגל להאמין-"

הוא היה מסוגל להמשיך כך שעות אילולא הארי היה קוטע אותו. "רון"

"מה?"

"אני יודע."

"יודע מה?" רון היה מבולבל.

"שקסם קיים. גם אני קוסם."

"הו"

"בכל מקרה, מה הדבר השני?" הארי נעשה ענייני, הוא רצה כבר לסיים עם זה ולחזור להתכרבל עם דראקו. הוא מעולם לא היה אדם חמים, אבל דראקו שינה את זה. הוא שינה אותו.

רון התחיל להסמיק ללא סיבה נראית לעין. "הו. אממ... יש לי חבר. רק רציתי שתדע."

הארי חייך "אני מכיר אותו?"

"אולי. הוא גר בשכונה. בלייז זאביני."

"חשבתי שיש לו חברה."

"טוב, אין לו."

שקט השתרר בין שני הבנים. היה ניכר שזמן חברותם, אם היה, נגמר.

רון השפיל את ראשו, כאילו הבין זאת. "אני אלך."

הארי לא טרח להרים מבט לעברו "טוב."

כשרון כבר היה ביציאה, הארי לחש: "בהצלחה."

היה נדמה להארי שהוא ראה צל של חיוך על פניו של רון.

דראקו נכנס בשקט לסלון. "מה הוא אמר לך?" שאל. ואז הוא הבחין במצב רוחו של הארי. "אתה בסדר?"

"זה נגמר בינינו."

"מה?" פחד החל לחלחל בדראקו. האם רון קשור לזה? למה הארי נפרד ממנו? לאן הוא יילך?

הארי כנראה הבחין בפחדו של דראקו "לא ביני לבינך, ביני לבין רון."

"חשבתי שזה מעולם לא היה קיים." הבעת פניו הייתה קשוחה, אך בפנים הוא חש הקלה. הכל בסדר. הארי לא נפרד ממנו. הם בכל זאת יתחתנו.

"החברות שלנו, דראקו." הסביר שנית. לעזאזל, למה דראקו חייב להיות היום כזה קשה הבנה? שנייה לאחר מכן הוא התבייש בעצמו על המחשבה העוינת.

לדראקו מעולם לא היה חבר, לכן שעמד כך מול הארי, הוא היה חסר מילים. "אני-"

הארי נאנח ,אני לא מאשים אף אחד, זה פשוט קרה. דברים הולכים ובאים, דראקו. ככה זה בחיים."

"גם אנחנו?" שאל בפחד. יכול להיות שהארי רוצה לסיים את זה בכל זאת.

הארי חייך על תמימותו של בן זוגו.

"למה אתה מחייך?" שאל. הוא היה כל כך מבולבל. למה הארי מחייך? הוא היה עצוב לפני רגע. מחשבותיו המבולגנות היו כשל ילד, כמו שהוא הרגיש באותו הרגע.

"זה חמוד שאתה כל כך תמים."

דראקו הסמיק קשות "א-אני לא תמים!" קרא "אתה לא יכול לומר את זה אחרי..." הוא הסמיק.

"טוב, זה נכון." הארי המשיך לחייך וזה ממש התחיל לעצבן את דראקו, בעיקר כי זה גרם לו להרגיש דברים מוזרים, אבל הוא לא הולך להגיד את זה להארי.

הוא זרק עליו כרית.

"הארי?" נשמעה צעקה מהכניסה.

הארי זינק ממקומו בשמחה "הרמי!" צעק הארי ורץ אליה.

דראקו גלגל את עיניו למראה השניים. מה הוא בסך הכל ביקש, הארי (פוטר, כמובן) שיהיה רק שלו לנצח נצחים?

"איך היא נכנסה בכלל?" שאל את הארי, מתעלם ממנה במופגן.

"נתתי לה מפתח" אמר הארי בפשטות, כאילו זה נורמלי לחלוטין.

אבל כשהרמיוני שאלה לשלומו בחיוך, הוא היה חייב להודות שזה לא כל כך נורא להלוות לה את הארי לכמה שעות, אולי הוא אפילו יוכל להצטרף. (די כבר, מוח מטומטם -ה.כ)

הרמיוני קטעה את מחשבותיו כאשר קראה לפתע "הארי, דראקו, יש לי משהו לספר לכם."

דראקו הופתע מהפנייה, אך הקשיב לה בתשומת לב.

"טוב..." הרמיוני הסמיקה עד לשורשי שיערה המחושמל-למראה. היא התפתלה וגני גמה במשך כמה שניות, עד שהיא כנראה החליטה שעדיף לגמור עם זה מהר. "פנסי, את יכולה להיכנס עכשיו."

דראקו לא ידע מי היא אותה הפנסי, אך הארי פער את עיניו בתדהמה.

"פנסי פרנקינסון?" לחש.

הרמיוני התעלמה ממנו במופגן ועטתה חיוך. "הארי, דראקו, תכירו את פנסי; החברה שלי."

דראקו מיהר ללחוץ את ידה של נערה בעלת שיער שחור וקצר, ורמז גם להארי לעשות כך, אך הארי היה משותק מרוב הלם. "נעים להכיר" חייך אליה.

"שלום, דראקו." היה ניכר עליה שהיא לא ידעה מה לענות לו.

"אתה אוהב אמנות?" שאלה משום מקום.

"איך ידעת?" האם הארי גילה לה את סודו האפל?

"בהתחשב בחולצה שאתה לובש, לא קשה לנחש." ציחקקה פנסי.

החולצה, כמובן, הייתה בעלת חלק מהציור המפורסם "בריאת העולם" של מיכאלנג'לו.

הוא חייך אליה, בהרגשה שסוף סוף מצא לעצמו ידידה.

10 שנים ואנחנו עדיין לא נשואים, מופתעים?

גם אני.

חשבתי שבשלב הזה של חיי זה יפריע לי, אבל בשנים האחרונות הגעתי למסקנה שאני בכלל לא רוצה להתחתן. אחרי שהלכתי לטיפול (הארי הכריח אותי כדי "לטפל בטראומות עבר", הוא אמר), הבנתי שיש דרכים אחרות להתחייבות. אולי זה יהיה חוסר ביטחון בהארי, אבל לא רציתי לגמור כמו אמא שלי – מדמם עם שמלה על הרצפה.

אבל כן רציתי סוג של התחייבות כלשהי. בהתחלה זה היה מחשבה על ילד משותף, אחרי זה כלב, אחר כך פתיחת עסק משותף, עד שהבנתי שאנחנו לא צריכים את זה. הקשר שלנו חזק. עברנו המון. אין שום צורך בהתחייבויות כאלה או אחרות.

אבל לבסוף הארי התעקש על התחייבות כלשהי והתעקש לקנות לי טבעת שאני יכול להישבע שהיא טבעת נישואין למרות שהארי טוען שהיא ממש לא.

אבל זה לא באמת אכפת לי. מצאתי את האושר שלי עם הארי.

אני לא יודע אם כל זה חלום, או בכלל הזיה, אבל גם אם כן, אני לא רוצה להתעורר.

לעולם.

☾︎

~לא יהיה אפילוג.~

זהו, זה הסוף.
אחרי כמעט חצי שנה (או אולי יותר) של עבודה ועצלנות, סיימתי את הפאנפיק. אבל אחריו יגיע עוד אחד, והפעם של השיפ קאנון האלוהי ויקטורי!!! (יורי און אייס) אני כל כך מתרגשת לכתוב אותו ואני אתחיל להעלות אותו רק כשאני אסיים אותו (כרגע יש 3 פרקים, הפאנפיק לא יהיה ארוך במיוחד.)

תודה ל__Shaked__ על השמות לפרקים ל Elimalfoy_ שבלעדיה לא הייתם מקבלים פרק כי היא אישרה לי אותו  ול Brittana256 על היותה דרארי שיפר (סתם לא, תודה על התגובות).
סליחהסליחהסליחה שכחתי אותך funnyilcool3

ולכל אלה שקראו/הגיבו/הצביעו לספר שלי, מעריכה ברמות ❤️
וכמובן תודה לכל אלה שקראו גם אחרי שהפאנפיק נגמר.

אני אודיע בפרופיל שלי שהפאנפיק הבא יעלה. עד אז, יום מנצנץ לכולם 🌼✨🌈