האיכות של התמונה 😍

הוא התעורר ,רואה לצידו את הארי כמו בכל אחד מהשבועות האחרונים ,הוא כמעט קם כדי להתלבש ,אך מראהו של הארי הישן גרר אותו בחזרה למיטה .

הוא היה שקוע בשינה עמוקה כל כך ,יהיה חבל להעיר אותו עכשיו ,מבלי ששם לב מבטו נדד אל שפתיו . מותר לו הרי...לא? זה לא שהם לא התנשקו בעבר ...אז מדוע ליבו פועם עכשיו בחוזקה יוצאת דופן ,ממש כאילו עומד לצאת מגופו ,ובטנו מלאה פרפרים? לא. בבטנו לא היו פרפרים , אלא עטלפים . הוא פחד . הוא היה מבועת מההרגשה שתקפה אותו בכל פעם שהיה עם הארי ,הוא כבר התחיל לחשוב :אולי זה נכון? אולי כולם צודקים ואני טועה ? הוא ניער את ראשו בניסיון לסלק את מחשבותיו ,הוא עוד ישתגע אם ימשיך לחשוב כך. ומה אם הוא בעצם ...מדמיין? מה אם הכל הזיה אחת גדולה ? מה אם ...מה אם הוא נמצא עכשיו במרתף האחוזה שהייתה פעם ביתו ,והוא פשוט החליט לברוח אל עולם הפלאות שהתחולל בראשו?

הוא הרביץ לכרית בעצבים ,הוא חייב להפסיק לחשוב מחשבות בסגנון זה .הוא עוד ישגע את עצמו .אולי יותר משהוא עכשיו.

״דראקו,מה אתה עושה?״ הארי התעורר למשמע הרעש .

״כ-כלום״ אמר .לעזאזל,הוא שקרן גרוע.

כנראה שהארי הבחין בכך ,כי שנייה לאחר מכן הוא שאל : ״אתה בטוח ,דראקו? אין שום דבר שתרצה לספר לי? ״

״לא״ הוא קרא איפשהו שאם תסתכל למישהו בעיניים תראה יותר אמין .לכן ,כשענה לו ,הוא הסתכל היישר לתוך נשמתו, דבר שגרם להארי להסמיק ולהסיט את מבטו.

הארי משך בכתפיו ,ולאחר מכן החל להתארגן לקראת היום החדש .

הנער הזה...שיגע אותו .למה הוא חייב להתלבש באיטיות כזאת?

הוא זימן בגדים ,לובש אותם במהירות ויצא מבלי לומר מילה להארי .

הוא חייב לצאת מכאן.

הוא לא שם לב שיצא מגבולות הוגוורטס ,לפחות לא עד שנתקל במישהו מוכר.

"מגנוס" מה הסיכויים לפגוש בו דווקא כאן?

מגנוס שפשף את מצחו "שלום דראקו. אתה נראה קצת אבוד , לאיפה התכוונת להגיע ?"

"טוב ,לא באמת ניסיתי להגיע למקום מסויים. איפה אנחנו בעצם?" דראקו הסתכל על הסביבה הבלתי מוכרת .

"הוגסמיד" ענה מגנוס בפשטות.

"הוג- מה ? אתה יודע מה ,תעזוב .אני בחיים לא אתרגל לשמות האלה. בכל מקרה ,יש כאן בר איפשהו?"

מגנוס דאג לשלומו ,אם כי ניסה לא להביע זאת . הוא החליט להוציא את מה שעל ליבו של דראקו בערמומיות.במילים אחרות ,דרך אלכוהול. בכל זאת ,הוא לא שובץ בסליתרין לחינם .

 "בטח. בוא נלך לשלושת המטאטאים ,זה רק כמה דקות מכאן."

דראקו הטיח את כוסו ,שלא ממזמן מולאה בוויסקי אש, בפעם השלישית לשעה האחרונה. 

"רגשות. מי צריך אותם בכלל ? אתה חושב בהתחלה : זה בסדר . הכל בשליטה ,אני לא הולך להתאהב בו . ואז...ואז הלב המטומטם שלך מתערב ומפרק הכל לגורמים. "

מגנוס החליט להישאר בשקט ,במחשבה שאולי כך דראקו לא יבקש ממנו להתערב.

מזלו לא שפר עליו "ומה איתך ,מגנוס?"

מגנוס הופתע מהפנייה ,דראקו היה מאלה המשתכרים בקלות (לפחות ככה חשב),והוא הופתע שהוא הצליח בכלל לזכור את שמו ,שלא לדבר על להבחין בנוכחותו. "אני..."

"בסדר. הבנתי. הכל התחיל מושלם ונגמר מושלם איתך ועם אלק,אתה לא צריך לזרות לי מלח על הפצעים."

ממש התחיל להימאס לו מהתנהגותו העגומה של דראקו , לא מעניין אותו אם הוא שיכור מהתחת . 

"ממש לא . תתפלא ,דראקו, לכל זוג יש קשיים."

"כן ?כמו מה למשל?" תקף דראקו ,לא היה אכפת לו אם הוא היה נשמע ילדותי ,מותר לו. הוא שתה .

" אחותו של אלק הייתה החברה שלי לשעבר ,אתה בטח יכול להבין איזה בלבול זה יצר אצלי ואצלה . מה קרה לי פתאום? למה אני מוצא את עצמי בוהה במשך שעות באלק, ולמה זה הפך להיות החלק האהוב עליי ביום? אתה בטח יכול לדמיין מה היא חשבה לעצמה... אבל שתדע לך שלקח לי לא מעט זמן להבין דבר בסיסי אחד : מעולם לא הפסקתי לאהוב בנים , פשוט הדחקתי את זה." הוא נכשל בלשונו, וקיווה בכל מאודו שדראקו לא ישים לב .

"הפסקת ?" או שדראקו היה צלול משחשב , או שהעמיד פנים כדי לסחוט ממנו מידע.

הוא נאנח. הוא לא שש לחלוק את סיפורי ילדותו עם אחרים. בכל זאת,הם לא היו מדהימים במיוחד ,והאדם היחיד שידע על כך הוא אלק . אבל מצד שני ,נראה לו אכזרי לגזול מדראקו עזרה שהיה זקוק לה, שיבין שהוא לא לבד. "גדלתי בחינוך שמרני. אבא שלי תמיד אמר לי : מגנוס, יום אחד אתה תתחתן עם אישה יפה ,ואני אהיה הסבא של הנכדים שלך, כנראה הוא ידע עוד לפני שאני אוהב בנים. בהתחלה ניסיתי לרצות אותו ,לצאת עם אחותו של החבר הכי טוב שלי ,ואז הבנתי, ונפרדנו. ברגע שהוא ראה את הפרצוף שיש לי כשאני נמצא עם מגנוס, הוא ידע שאבוד לו ושלא תהיה שום חתונה עם אישה יפה . הוא צדק בדבר אחד אחרי הכל ,הוא באמת יהיה סבא, אבל לא סבא שאני אתן לילדים שלי לראות."

"זה בטח מדהים שיש לך כזאת אהבה בחייך." אמר דראקו במרירות יוצאת דופן.

מגנוס הסמיק במבוכה,אולי הוא באמת אמר יותר מדי. " גם לך יש ,אתה יודע את זה עמוק בלב."

דראקו נאנח, אנחה של אדם בן מאה ,שסבל כבר מכל תלאות החיים . ובאותו הרגע , הוא באמת נראה כך, זקן ומיואש. "אבל אני עדיין לא מוכן ,מגנוס" לחש ,אולי בהשפעתו של האלכוהול ששתה ,ואולי כי הרגיש שהוא יכול לסמוך על מגנוס יותר מעצמו.

"טוב ,זו הבעיה ,דראקו. האם אתה מוכן? עדיין לא.

 אבל יום אחד אתה תהיה ,והוא יחכה לך."

***
800 ומשהו מילים לצערי הרב.

היי, חזרתי. (אחרי שבוע אבל וואטבר)
איך עבר לכם השבוע? איך החיים? הלימודים? תשתפו אותי אם בא לכם.
אני קניתי מחשב חדש וסיימתי סדרה 🙃

כן, אני יודעת שזה קצת שונה מהסגנון שאתם מכירים אצלי, אבל החלטתי הפעם לעשות את הקטע של היציאה מהארון כי זה ממש חשוב בעיניי

מה אתם חושבים על הפרק?

השם לפרק: funnyilcool3

תצביעו ותגיבו אם אהבתם ויום מנצנץ לכולם ✨✨✨🌈🌈🌈