פאנפיק שומרת הערים האבודות - נפילה חופשית
אז זו הביקורת הראשונה שלי על ספר עלילתי. מזכירה לכם, הביקורת היא רק דעתי כקוראת וככותבת. הוספתי פה גם כמה טיפים להמשך :)
אז הרעיון של הספר מצויין, העלילה שלו טובה וכמשפפת דקסופי (לא בטוחה אם זה השיפניים שלהם. לא לרצוח אותי.) שמחתי שסוף סוף יש פאנפיק שלא מתמקד בסוקיף או סופיץ. אני מניחה שהספר קורה אחרי הספר השישי, שעדיין לא קראתי ולכן אני לא ממש מבינה כל מיני רפרנסים או איזכורים של הספר.
כפי שאמרתי בתקציר, אני הנכדה האבודה של אליעזר בן יהודה וטעויות של תחביר או שפה תמיד בולטות לי, וזה הדבר שהכי הפריע לי בפאנפיק הזה - מאוד קשה לקרוא אותו. אין בו כמעט סימני פיסוק ולפעמים פרק הוא פשוט פסקה אחת, ארוכה ומבלבלת מאוד.
הנה דוגמה לפסקה מהפרק הראשון. אם אוסיף לה סימני פיסוק, אפילו בלי שינוי של המילים, היא תהיה הרבה יותר ברורה:
הופעתי ליד השערים הענקיים וחיכיתי שמשהו יבוא. בינתיים, חשבתי איזה סיוט זה הורים. תבינו, אני אוהבת את אמא ואבא שלי והם מדהימים, אבל באמת, מה אכפת לכם מה אני עושה עם חברים במסיבת פיג'מות? יש דברים של הורים ויש דברים של ילדים. גם הם הסתירו ממני פעם דברים,אז מותר לי גם! ואם אני נהנת לחקור על הנסתרים?!
רק אז שמתי לב שאני עוד בחוץ, והמקשר בתוך התיק הסגול הציוד, אז שידרתי לפיץ.
פיץ! אני בחוץ כבר עשר מחזורי חיים! תפתח כבר!
עוד דבר שהפריע לי היו שגיאות שפה וכתיב, למשל "הבאתי לו כיף." סליחה אם אני נשמעת כמו מורה מעצבנת ללשון, אבל כיף נותנים. אם זה עוזר, בתרגום לאנגלית, להביא זה bring ולתת זה give.
בפסקה שדיברתי עליה קודם, אפשר לראות גם שגיאה בזכר ונקבה, "עשר מחזורי חיים", מחזור הוא זכר (יאפ אני יודעת מה אתן חושבות עכשיו בנות) ולכן אומרים "עשרה מחזורי חיים."
בדיאלוגים אין מרווחים של שורה בין שני הדוברים והיה לי ממש קשה להבין מי מדבר.
כאן, אני אוסיף מרווחים וניקוד:
אגב, רק עכשיו דקס הואיל בטובו לשאול: "אמת או חובה?"
"אמת." אני, מיד,כי בהיותי גאון, כבר חשבתי על זה.
"הופה, משהו פה מפחד."
"תתחיל בלהרים את הפוני הנוצץ שלך מהפרצוף בציבור ואז תדבר."
"טאם, תפסיק."
"קיף, די כבר." פוסטר ולין עצרו את תחרות ההקנטות, שעמדתי לנצח בה.
"אמרתי שלא כדאי לשחק במשחק הזה."
"ברור, איך לא יכלנו להקשיב! נער הזהב, כרגיל, צודק." אמרתי והוא גילגל עיניים.
"אוקיי, אפשר להמשיך? אל תחשוב אפילו לענות, קיף. שאלה רטורית. בבקשה, דקס."
"תודה, ביאנה. אז אמת?" הוא אמר, שהוא אדום יותר מהשיער שלו, התלבושת האחידה של רמה חמש ומיץ לאשברי יחד.
"כן. א-מ-ת!" התגריתי בנער הפוני (דה!).
דבר אחרון, יש משפטים שפשוט לא מסתדרים, כמו: "רק אז שמתי לב שאני עוד בחוץ והמקשר בתוך התיק הסגול הציוד."
אני מניחה שהכוונה הייתה "רק אז שמתי לב שאני עוד בחוץ, והמקשר עוד בתוך התיק הסגול עם כל הציוד." "התיק הסגול הציוד" פשוט לא מסתדר.
שורה תחתונה: ספר עם המון פוטנציאל, פשוט לא ערוך מספיק טוב.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top