אמרת לי שאנחנו רק ידידים.
ששום דבר לא יפריד בינינו.
אמר שאתה אוהב אותי בתור חברה טובה ולא יותר מזה.
אמרת שאף פעם לא נשכב.
אמרת לי הרבה דברים.
עכשיו, אנחנו לא רק ידידים.
אנחנו מעבר לזה.
אנחנו ידידים ששוכבים.
התחלנו לפני חצי שנה ועכשיו זה כל מה שאנחנו עושים כשאנחנו נפגשים.
זה קצת מוזר לי.
אני רוצה שנחזור להיות ידידים כמו פעם...
שנדר, נצחק, נבלה, נרכל יחד על אחרים, נתחבק, נשחק, נעשה שטויות, נשיר, נרקוד וכל מה שעשינו פעם.
עכשיו, אנחנו רק שוכבים.
עכשיו אנחנו נפגשים רק בשביל זה.
אני לא רוצה שהימשיך ככה.
הלוואי והיינו יכולים לשכוח מזה.
לחזור למה שהיה פעם.
אני רוצה שנחזור להיות ידידים.
רק ידידים...

הקטע מבוסס על סיפור אמיתי...

טוב אז החלטתי לעשות אתגר כתיבה ראשון!
אני אסביר קצת יותר בהרחבה על העניין:
אתם הותנים לי רעיון, מילה או נושא לכתוב עליהם. זה יכול להיות כל דבר שעולה לכם לראש
אתם יכולים להגביל אותי במספר המילים, עד כמה אפשר למתוח את הנושא, לאיזה כיוון שתרצו והגבלות נוספות שאתם רואים לנכון להגביל.
לדוגמה נותנים לי נושא של בכי, כפי שהיה בקטע שכתבתי על הבצל, לא הגבילו אותי, יכולתי לקחת את זה לכיוון החיובי ולכיוון השלילי.
תכתבו לי בתגובות איזה נושאים ומגבלות אתם רוצים ואני אכתוב לבקשתכם.
בהמשך, אתגרי הכתיבה ישתנו מעט.
אוהבת המון,
נועה❤