פרק 58: הילדה הרעה:

"תעשה שזה יפסיק!" אני צורחת, דילן חיבר אלי מין מכונה כזו, המריצה במוחי את כל מה שעבר עלי עם הארי.
היא מריצה בעיקר את הדברים הרעים. "למה? אני רק מזכיר לך למה הוא נוראי ואני יותר טוב." דילן מגחך, אני צורחת, בוכה, נאבקת במטרה להישתחרר. "אתה לעולם לא תהיה יותר טוב! לפני שנייה אנסת אותי!" כמובן, שכחתי פרט חשוב ביותר;

דילן חזר בבוקר שלמחרת, אני ישנתי וחלמתי על הארי. כמובן, אני מתגעגעת אליו כל כך. דילן מיד היפך אותי על גבי וגהר מעלי, קרע ממני את החולצה שלבשתי וחשף את החזייה שלי, בנהמה הוא הוריד ממני את השמיכה והפשיל במהירות את הג'ינס שלבשתי. ברגע שהבנתי מה קורה, מיד הכתי אותו והשתוללתי. אך זה רק גרם לו להתעצבן יותר ולהעיף לי סטירה.
הלחי שלי עדיין כואבת ויש לי את סימן כף ידו מוטבע על הלחי היימנית שלי. דילן קרע ממני את התחתונים והבנתי שבא ערוך ומוכן, מאחר והוא פשוט הוריד את הבוקסר שלו ונכנס לתוכי במהירות, הכניס את כל אורכו במכה אחת ומייסרת.

אני זוכרת שצעקתי כל כך חזק עד שעכשיו אני די צרודה, אך צעקותיי רק הדליקו אותו והוא קרע את חזייתי בכאב. דילן מישש את החזה שלי ומצץ את פטמותיי, אך עדיין לא יצא מתוכי, הוא עדיין זז קדימה ואחורה עם אגנו. אולם באיטיות, אך בכאב ובאגרסיביות.
אני זוכרת כשהוא אזק את ידיי למיטה, אני זוכרת איך שיצא ממני לאחר שגמר בתוכי, אני זוכרת איך הכריח אותי לרדת על ברכיי ולמצוץ לו. אני זוכרת שכמעט הקאתי על רגליו מאחר והוא היה ארוך, מאוד.
אני זוכרת שהוא גמר בפי והכריח אותי לבלוע את הזרע, זה היה כל כך נורא.

"זה היה כיף, נכון לאב?" הוא שואל, קולו ממזרי. "אתה פשוט... אתה פשוט זין, דילן! תמיד היית כזה זין ותמיד תיהיה כזה זין! אתה חתיכת שמוק מזדיין בן אלף פאקינג זונות!" אני צועקת, עוצמת את עיני.
כמו כן, אני גם עירומה כביום היוולדי מאחר ודילן קרע את בגדיי.
"תשתקי, קליירי. שלא תעזי לקלל." עיניו של דילן הבריקו באפלה, גופי לרגע הוצת בפחד, אך אני לא אפחד מדילן.
"ואתה יודע מה אתה עוד? אתה שפל, דילן. אתה חוטף בנות בשביל לספק את הצרכים המיניים שלך במקום להשתפר ולמצוא את האחת שתאהב אותך." אני אומרת, מנסה לדמיין אותי ואת הארי ככה, כמו כל הזוגות בלי כל הדרמות האלו. "אף-אחת לא תאהב אותי במילא." דילן התיישב על הרצפה בפיסוק רגליים כשגבו נשען על הקיר מולי. "אל תחשוב כך, דילן. אני בטוחה שתיהיה גבר רומנטי בבוא היום." אני אומרת בניסיון נואש לעודד אותו ולגרום לו לשחרר אותי.

"אני לא יודע, טוב לי כשיש לי זונה פרטית." הוא אומר, מסיים דבריו בחיוך זחוח. "אני לא צריך יותר מזה, בייבי-גירל."

"הו, שיט." אני ממלמלת כשהו קם לעברי, "ועכשיו, אולי הבייבי-גירל של דאדי רוצה לשחק?"

"שלא תעז דילן!" אני צועקת בבהלה. "למה בייבי-גירל? את לא רוצה לשחק?" קולו חולני, ממזרי, ויותר מהכל, אכזרי.
"לא! אני לא רוצה לשחק! תעזוב אותי!" אני משתוללת בין זרועותיו שמחזיקות אותי.
הוא הרים אותי מהכיסא וזרק אותי על המיטה. דילן קושר את ידי למיטה וכך עושה גם לרגליי, אני חושקת לעברו שיניים בכעס והוא רק מגחך.
"עכשיו, בייבי-גירל, החוקים של המשחק די פשוטים; את קוראת לי 'דאדי' ואם תקראי לי בשמי תקבלי הצלפה; על כל הצלפה את חייבת להודות לי. מובן?" הוא שואל, לגמרי נהנה מהמצב. "לא." אני עונה, בוחנת את גבולותיו. "לא, מה?" הוא שואל, בבירור מנסה לראות אם אגיד את המילה הנתעבת הזו.

"לא, דילן." אני יורקת בגועל את המילים, מעוותת את פרצופי כשהשוט פוגע בגב שלי בחוזקה. אני לא רוצה להיזכר בזה, אבל זה מאוחר מידי...:

♧♢♤
אפשר להגיד שרק עכשיו שמתי לב שהגעתן למטרה.. אופסי?
סוו, פרק הבא קורא בעבר.

אני אשמח להרבה תגובות מאחר ואני לא עושה מטרות של תגובות יותר...
[הצבעות] - 30

זה יהיה נחמד אם תעברו את 30 הצבעות ותגיעו ל31 או ל35...
בכל מקרה, לכל מי שלא קראה את ההודעה; פלאשבק ממשיך עד פרק 70 או 69 (בלי הערות מיותרות!) תלוי במצב הרוח שלי...

סוו, תגיבו לאבס❤
ותקראו את הסיפור שלי על לארי שהפרק הבא יעלה מחר!!