64

"Last night I lay in bed so blue
'Cause I realized the truth, they can't love me like you
I tried to find somebody new
Baby they ain't got a clue, can't love me like you...."

LM

—————————————-

״קאי?״ הלכתי לסלון באמצע הלילה,רואה ששניהם ערים ורואים טלויזיה.
״למה אתה ער בשעה כזאת?״ אנזו קם במהירות,שואל עם דאגה בקולו.
״אני..היה לי חלום רע..״ סיוט,זוועה..
״וחשבתי שאולי תוכלו לישון בחדר איתי היום..״
כן.פחדתי עד כדי כך.
״תיכנס למיטה, אנחנו נבוא עוד רגע״ קאי שולח לי חיוך קטן ואני מהנהן בהיסוס,מסתובב ועולה לחדר.

—————————

אנזו בא ראשון ונשכב על הרצפה,
״קאי מביא לך כוס חלב חם כדי שתרדם מהר״ הוא מסביר.
אני מהנהן לרגע,מהסס..
״אנ..זו״ אני מפחד לבקש את זה..
״אתה..אני התכוונתי שתשנו איתי במיטה״ אני אומר במבט מושפל.
״אני מפחד לישון לבד״ השתנקתי והוא קם בלי מילה נוספת,נכנס למיטה לצידי וחיבק אותי אליו.
״הכל בסדר״ הוא מנשק את לחיי ומלטף את גבי.
ואני נשען לחום הגוף שלו .
יש שקט לזמן די ארוך- אבל אז קאי נכנס
״אנזו״ הוא ממלמל כאזהרה ואני נבהל, מתיישב ומביט בו בהיסוס
״אני..אני ביקשתי ממנו״ אני מגמגם.
״אני לא רוצה לישון לבד״ אני משפיל את עיניי, שומע את קאי נאנח-
הוא מתיישב מצידי השני על המיטה ומגיש לי כוס עם חלב חם.
״תשתה ותירגע, אנחנו נהיה פה״ הוא אומרבקול נמוך ורגוע,
מחכה עד שאסיים לשתות לפני שהוא נכנס למיטה לידי.
״תנוח״ הוא מלטף את שיערי ומנשק את ראשי,מכסה אותנו בשמיכה.
החיבוק שלהם במפתיע עוזר לי להירדם ולשקוע בשינה חסרת כל חלום.
החום שיוצא מהם,החזה של כל אחד מהם שעולה ויורד בקצב קבוע..
ההרגשה שיש לי נוכחות בחדר..
זה מרגיע אותי ועוזר לי להירדם.
ואני יודע..זה ממש מוזר.
זה פשוט אבסורד שדווקא מהאנשים שמבם הכי פחדתי היום אני מבקש שישנו איתי במיטה כדי להגן עלי מהסיוטים שלי.
אבל אין לי איך להסביר את זה.. זה פשוט קורה..

—————————

״בוקר טוב״ האחים מקבלים את פני במטבח- קאי יושב ליד האי במטבח ואנזו מאחוריו מבשל מה שהוא..
אני מתיישב מול קאי , רואה גם את אנזו משבל מאחור בנתיים.
״בוקר״ אני משפשף עיניים בעייפות.
״תודה שנשארתם..וסליחה שהייתם צריכים להרדים אותי כמו תינוק״ אני ממלמל בחוסר נוחות.
״על מה אתה מדבר?אהבנו את זה״ אנזו מדבר, שולח לי חיוך קטן מעבר לכתפו.
״זה היה כיף לראות אותך רגוע ככה..זה לא קרה כבר הרבה זמן״ קאי מהנהן לדבאי אנזו, מוסיף על דבריו.
״כן..אני יודע״ זה באמת היה מוזר באופן חיובי- אני מרגיש פחות עייף מהדרך כלל.
אנזו בדיוק מסתובב ולוכד את מבטי,מגיש לי צלחת עם פירות ואספרסו.
ואז הוא מתיישב ליד קאי ומחייך אלי,מבלבל אותי..
״למה..למה אתה מסתכל עלי ככה?״ אני מתכוןץ בחוסר ביטחון
״הסוודר שלך״ אנזו מציין
״אני אוהב שאתה לובש אותו- אתה נראה נינוח בו, והלחיים שלך תמיד מאדימות כי אתה מתחמם בזכותו.
אני אוהב את זה״ הוא אומר בשמחה,מעביר ליטוף באצבעו על הלחי שלי.
אנחנו מסתכלים זה אל זה לכמה רגעים ואני שולח לו חיוך קטן ולא בטוח ואז חוזר לאכול- ככל הנראה,מפתיע את שניהם.

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top