"Bumps on the road and upside down now
I know it's hard, babe, to sleep at night
Don't you worry
'cause everything's gonna be alright, ai-ai-ai-aight
Be alright, ai-ai-ai-aight

Through the sorrow, and the fights,
Don't you worry
'cause everything's gonna be alright, ai-ai-ai-aight
Be alright...."

JB

——————————————

״בוא ושב״ אנזו ביקש ואני התיישבתי ליד קאי, מרגיש קצת  יותר בנוח לידו בשולחן.
קאי שלח לי חיוך והבריש שיער מפני בעדינות לפני שהחזיר את ידיו לנוח על השולחן.
״התייעצנו עם היועצת שלנו-זאת שעשתה לנו את היעוץ הזוגי-
היא אמרה שמההיכרות שלה ומהנקודות שהעלנו יש סבירות גבוהה שפיתחת בתקופה הזאת דיכאון.
היא אמרה שאנחנו צריכים לחנוק אותך באהבה,אבל נראה לי שתרגיש לא בנוח עם זה..
בוא ננסה לחשוב יחד על פתרון״ אנזו מדבר בפשטות, לא נראה שהוא נרתע מהרעיון שיש לי דיכאון.
״אולי תחזור לטירה?אנחנו.. נסדר לך דירה משלך..רק שתהיה בקרבת מקום והשגחה״ הוא מציע בזהירות
״לא״ אני משפיל מבט מהר.
״ברור שלא אנזו,זאת לא המטרה כרגע״ קאי מגן על העמדה שלי.
״לדעתי אנחנו צריכים לשבת ולפרוק את הכול- להגיד את כל הדברים בגלוי ולנסות לראות מתי נכנסת למצב הזה.
קראתי על המחלה הזאת כמה מאמרים מקצועיים אתמול בלילה והבנתי שצריך קודם כל להבין מתי התחילו מחשבות שלליות ויותר חשוב-מתי היה הקש ששבר את גם הגמל״ קאי מסביר.
״איתכם או בלעדיכם,תמיד הייתי עצוב- המשפחה שלי גם ככה לא אהדה אותי״ אני ממלמל בכאב.
״ואת הקש אתם יודעים.
ביום של היעוץ היועצת שלכם כבר הצליחה להבין מה היה הדבר הכי גרוע שהטביע אותי בהרגשה הזאת״אני מדבר בשקט, צופה במבטים המבולבלים שלהם שמתחלפים בהבנה ואז בהשפלת ראשיהם.
״אני אגיד לך את האמת״ אנזו נאנח
״חשבנו שאם נסלול לך דרך התנהגות מסויימת, יהיה לנו יותר קל לאהוב ולהבין אותך.
אבל עם הזמן הבנו שהדברים הקטנים שאתה אומר ועושה- השרידים של הדעתניות שלך ומדי פעם יצאו למעל פני השטח והכו בנו- היו מה שאהבנו בך.
הבנו מאוחר מידי שאתה כעצמך תמיד היית מה שהיינו צריכים, טעינו כשחשבנו שזה יעבוד בדרך שלנו ובסוף הרסנו מה שהיה אמור להיות קשר מיועדים טהור ומושלם.
הבנו את היופי שבך מאוחר מידי כי היינו טפשים.
ואנחנו מצטערים״ אנזו מסביר בטון כבד,מתנצל.
״חשבנו שאם נתלוש אותך מהמציאות שבנית לעצמך אצל בני האנוש ונחזיר אותך- אז אתה תתאקלם מהר כי כל מה שרצית זה להיות אהוב ולהיות חלק- וחשבנו שנוכל לעשות ממך חלק על פי הסטנדרטים שלנו-אבל היינו טפשים ואגרסיביים ואנחנו מצטערים״ קאי מביט בעיניי בכנות שלא כמו אנזו- וזה גורם לי לרגע להתבלבל..
״רצינו שיהיה לשני הצדדים טוב על חשבונך, ידענו שטעינו בלדחות אותך וחשבנו שאם נשנה אותך ונגרום לך להתנהג באופן מסוים- זה ירגיש נכון ונהיה בטוחים שצדקנו.. אבל זה לא ככה, ואנחנו יודעים״ מבטו של קאי ננעל בשלי כשהוא מדבר ודמעות עולות בעיניי.
״למה לא הייתי מספיק טוב?״ זה כאב עד היום,אני לא אשקר- ולא היה לי כואב אם לא הייתי אוהב אותם ומצפה מהם ליותר- אבל סירבתי להודות בזה אפילו בליבי למרות שידעתי שזה נכון.
״אתה לא היית הבעיה, אלה אנחנו..זה מה שאנחנו מנסים להסביר״ אנזו ממלמל באנחה רכה.
״חשבנו באופן מעוות והרסנו את כל מה שהיית״ הוא מניח את ראשו בין שתי ידיו בתסכול.
״אתם אוהבים אותי?״ הגרון שלי נחנק מלשאול את זה-
לא משנה כמה הם היו אומרים את זה- לא האמנתי.
וניסיתי להשתדל ולהאמין..אני מבטיח.
״כן״ קאי ענה כמעט מיד, ומשום מה, זה שיכך קצת את הכאב- היה לי קל להאמין לו משום מה.
״אני מעייף אותכם,לא?״ אני משפיל מבט בבושה,רוצה שהכול ישתפר.
״לא,אנחנו אוהבים אותך ולעולם לא ימאס לנו ממך.
אנחנו הבנו את זה על עצמנו ואנחנו מבינים״ אנזו אמר טת זה באופן כל כך נוקב וחד משמעי שזה גרם לי לשבת שהלם.
לא יכלתי שלא להאמין אפילו קצת..
״אז למה הכאבתם לי ודיברתם ככה אם אהבתם אותי גם אז?״ אני משתנק, לא מצליח להחזיק את הבכי שמתפרץ ממני.
״הו..לא״ קאי מדבר בכאב,מפתיע אותי בחיבוק.
״אל תבכה..הוצאנו את התסכול הזה עליך בלי שום הצדקה-
אתה ילד טוב,רגיש,יפה,מתוק..
אתה מכיל כל כך הרבה תכונות טובות בגוף כזה קטן ולא מעריך את עצמך כי אף אחד לא יכל להעריך את זה חוץ מהאנושי.
אבל העובדה שלא הבנו וראינו מה שאנחנו מבינים ורואים עכשיו- לא אומרת שאתה זה שהיית פגום- אלה אנחנו״ קאי מלטף את גבי,חיבוקו מנחם אותי במפתיע.
״זה כאב״ הודתי בכאב, מתוך הבכי.
״אני יודע,אני מצטער מתוק שלי״ אנזו מתיישב מצידי השני,אומר את זה בקול חנוק ומלטף את שיערי באטיות.

——————————

היי בנות רוצה להתייעץ איתכן לגבי קונספט לסיפור הבא...

מה הייתן רוצות לראות?
קונספט קיצ׳י? עוד סיפורים אפלים?
כמובן שזה יהיה רומן הומוסקסואלי.. אבל הייתי רוצה שתגידו לי מה אתן חושבות?