"I am tired of this place I hope people change I need time to replace what I gave away.."
TS

———————————-

ישבתי על ספת היחיד ואכלתי מצלחת הפירות שהם הגישו לי בשקט, בנתיים, אנזו צפה לידי בטלויזיה וקאי עמד ליד אחד החלונות ובהה בנוף שבחוץ.
זה היה נוח כשהם לא הסתכלו עלי וניסו לפייס אותי.. הם לא היו אנשים נוחים בכלל.
אני מניח את הצלחת בשולחן ומרים את ברכיי לבטני, מחבק את רגלי ויושב כשאני צופה ברצפה בדממה.
״מה הדבר שהכי מרתיע אותך בנו?״ קאי פולט פתאום ואני לא מעיז להרים מבט.
״קאי..״ אנזו מנסה להשתיק אותו כנראה.
״אני מנסה להבין אותו..איך אנחנו נראים דרך העיניים שלו, זה הכול״ הוא מסביר.
״אתם מאוד אגרסיביים״ אני מודה בכנות
״אתם יודעים מה אתם רוצים אבל לא דואגים להסתכל על הצד השני.. אני מודה, רמסתם אותי לגמרי״ אני מתוודה בשקט, מבטי עדיין מושפל ומסרב לפגוש במבטם.
״ואני לא צריך שתהיו מחושבים ותזייפו.. באמת הספיק לי מכם״ אני באמת ויתרתי עליהם.
״אנחנו לא מוותרים עליך לוק״ אנזו מכבה את הטלווזיה ומתיישב בגב ישרכשגופו פונה לכיווני.
״אתה יכול לכעוס עלינו ולשנוא אותנו, מגיע לנו, ועכשיו אנחנו צריכים להוכיח לך שאנחנו לא כאלה ואנחנו נוכיח״ הוא קובע.
״אני לא יודע כמה אתה מודע לזה, אבל אתה הדבר הכי טוב שקרה לנו מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו.
ונכון, אנחנו לא ידענו לבטא את זה כמו שצריך, היינו אגרסיבים,כפינו עליך המון דברים והפעלנו לחץ כמו מטומטמים.
נכון, היינו דוחים אליך, איומים.
אבל זה לא יקרה יותר.
אנחנו נפגשים עם יועצת, אנחנו מנסים לקבל טיפול, אנחנו נשתפר ונהיה בני הזוג שאתה כל כך צריך.
וכן לוק, אתה צודק, היית צריך חיבוק חם ומקום בטוח והמון חיבה שיקיפו אותך ברגעים הכי קשים ואכזבנו אותך.
איכזבנו אותך מיליוני פעמים ואני מצטער״ הקול שלו נשבר לקראת הסוף
״ שנינו מצטערים״ העיניים שלו נוצצות ורואים שהוא משתדל להחזיק את הדמעות..
״ואנחנו נפצה אותך בכול מה שיש לנו״ הוא מבטיח.
״אני לא במשבר יותר, למדתי לטפל בעצמי, אני לא צריך שתחבקו אותי או תעניקו לי חיבה,
אני מסתדר יפה לבד ובלי הטובות שלכם״ אני מזלזל בזה מאוד.. אני מזלזל בהם.
אני לא מאמין שזה יחזיק מספיק זמן- הם יתהפכו רק עוד קצת חזרה.
״מגיע לנו שתחשוב ככה. אבל אתה כן צריך שיעטפו אותך יותר מכול אדם אחר לוק- ושנינו יודעים את זה כי היית סבלני איתנו יותר ממה שאתה ואני וקאי חשבנו.
היועצת שלנו ישבה לנתח איתנו כבר המון סיטואציות- ובכל פעם היא אומרת שנראה שאתה ניסית להתאים את עצמך כדי שאולי נקשיב.. מה שלא היה אמור להתנהל באופן הזה.. אבל אנחנו מבינים אותך.. רק מתחילים.. אבל מבינים בערך..
ואני מצטער על הכל, שנינו מצטערים ונמשיך לבקש את סליחתך עד היום האחרון שלנו.
אנחנו יודעים שיש לך לב רחב , כמה אתה טוב.. ועכשיו תורנו לסבול עד שנצליח למצוא חן בעיניך.
שנינו לא מוותרים עליך ויהי מה״ הוא מביט לתוך עיני ומדבר בעקשנות.
״אנחנו פה בשבילך כמו שמעולם לא היינו. אנחנו הולכים לעשות הכול כדי שתחזור לחייך.
שנינו נקריב למענך את החיים שלנו״ קאי מוסיף ברוגע, מנסה להרגיע קצת את אנזו ולקחת את המושכות.
״שוב יש לי הרגשה ששמעתי את זה כבר, ושוב אני לא מאמין לכם.
אני באמת לא יכול לקבל את זה״ אני לא רוצה לדבר יותר, גם לא להקשיב וממש לא לראות אותם.
אז אני עולה לחדר השינה ונועל,מחשיך אותו והולך לישון.