"i dont want your love"

-X

------------------------

האצבעות של ידו משולבות בשלי,והוא דואג לנשק את ידי לעיתים קרובות בזמן שמרפקי נח על הידית המפוארת של הכיסא בו אני יושב,ופרצופי נח על האגרוף שלי.
אני מביט סביב בשיעמום ומנסה להתעלם ממנו.
"החלטת מה תרצה לאכול?" קאי שואל ,מושך אותי מתנוחתי הנוחה ומקרב אותי אליו,ידו נכרכת סביב מותני כדי להשאיר אותי קרוב.
"לא"אני אומר במילמול.
אני עכשיו בוחן את התפריט בשיעמום ומנסה למצוא מה שהוא כדי שיעזוב אותי.
"אתה חמוד" הוא מחייך,אנישם לב מזווית עיני.
אבל אני לא מתייחס
"הייתי טיפש שלא קיבלתי אותך" הוא מלטף את שיערי
"אפשר לא לפתוח בנאום על זה? " אני שואל בהתחננות
"אני לא מרגיש עם זה בנוח." אני נאנח
הוא שותק,ובסוף אני בוחר מנה מבין הצנועות והזולות ביותר עם משקה משכר כדי שאוכל לעבור את הערב איתו.
"אתה שמח איתנו?" הוא שואל וזה כמעטגורם לי להעצר.
אני מתעסק בתפריט,מעביר דפים לכמה שניות לפני שאני אומר "בטח" בשקט וסוגר את התפריט.
יש שקט,אז אני מסתכל עליו כדי לראות מה קורה.
הוא בוהה בי.
"הייתי אמור להרגיש כאילו שפכת עלי דלי של מיים קפואים כרגע או..." אני לא מחכה שיתחיל אסון
"טוב לי איתכם קאי,באמת..אפשר להפסיק עם זה? זה לא נוח לי" אני אומר בהתחננות.
הוא נשאר שקט וזה גורם לי להפנות אליו מבט.
אני מצטער על זה.
כי העיניים שלו מצטלבות בשלי וזה נראה שהוא על הקצה..לא ברור מה הולך לקרות.
"החסרנו מימך מה שהוא? אהבה?פינוקים?אוכל?מה?" הוא מסתכל עליו במעט כעס.
"לא החסרתם שום דבר..אמרתי שהכל בסדר" אני ממלמל
"תסתכל עלי" הוא אוחז בפני באגרסיביות,בצורה כואבת.
ואני מסתכל חזרה אליו
"אתה לא אוהב מה שאתה רואה? אתה לא מרגיש את...את זה?" הוא מביט בי בתסכול.
אני מסתכל עליו לרגע בשאלה..וזה מוביל אותו ללסטור לי.
הוא קם מכסאו בכעס ומתחיל לטייל במרפסת המסעדה הענקית שהשכיר .
אני מלטף את הלחי,שותק,לא רוצה להכעיס אותו עוד.
"אני אוהב אותך.שנינו אוהבים אותך...גם אתה אוהב אותנו לא? אתה המיועד שלנו..אתה חייב" הוא אומר בכעס.
"אני אוהב...בבקשה אל תכעס קאי" אני ממלמל במבט מושפל
אני שומע אנחה,מיד אחר כך הוא מתיישב על בירכיו מול הכיסא שלי
"אנחנו צריכים אותך.אתה חשוב לנו מידי..אתה יודע את זה..נכון?" הוא מלטף את שיערי ואני מהנהן ,לא פוגש במבטו ולא מאמין לשום מילה שיוצאת לו מהפה