"I need you now..."

-BTS

--------------------------------

"קדימה,לוק,בבקשה צא החוצה" אנזו מבקש בפעם החמישית
אני מפחד לעצבן אותם..פשוט הייתי צריך להירגע.
אז אני נושם עמוק ויוצא החוצה.
אנזו מושך אותי אליו,מניח נשיקה על שפתי.
"אני מצטער" הוא ממלמל
"זה כבר לא משנה שום דבר" אני ממלמל
"אנחנו רק רוצים להשלים איתך לוקי,אנחנו רוצים להתקרב אליך חזרה..." הוא מחבק אותי חזק
"אני מצטער,היינו מרושעים אלייך"הוא מושך אותי אחריו לחדר שלו ושל אחיו.
אני רואה את קאי יושב על המיטה ונהיה מבולבל.
אבל כשאני שומע את הדלת ננעלת אני מתאבן.
"לוק" אני מסתכל על היד שאנזו מניח על כתפי באימה.
"מ..מה זה אמור להיות?" אני מתרחק בפחד
"הבנו שאם לא נכריח אותך להישאר...אתה תהיה אצל נונה" קאי קם ומתחיל ללכת לכיווני.
אני מרגיש שאני נדחק לפינה.
" אני פה..מה עכשיו?" קאי מושך אותי ואני מתכווץ..חושב שהוא הולך להכות אותי...רק שבמקום מכה..הוא מחבק אותי.
אני מסתכל למעלה אל פניו ורואה שהוא צופה בי.
העיניים שלי לכמה רגעים פשוט נעולות בשלו לפני שאני מנתק אותן בפחד ומשפיל את הראש.
"יש לך ריח טוב" קאי לוחש לי.
מצחי מתכווץ ואני נעשה מבולבל
"רק תירגע..אני לא מתכוון לעשות לך שום דבר..אני רק רוצה להחזיק אותך קצת" הוא מבקש בשקט.
אני לא מבין איך קאי-האלים והמגעיל הרבה יותר מבין השניים
הוא זה שלוחש לי דברים כאלה עכשיו...מתי זה קרה?
אני לא מאמין שזה בגללי.
הם שונאים אותי.
מתעבים אותי.
"אני לא מאמין לך" אני יוצא מחיבוקו
"אני לא מאמין לאף אחד מכם" אני ממלמל בשקט..
"תנשא לנו" קאי מציע עוד פעם
"לא" אני אני מניד בראשי
"אני לא רוצה שתהיה לכם עוד סיבה לכבול אותי לפה.
ואני לא יודע איזו בדיחה אתם מנסים להעביר אלי אבל זה מתחיל להימאס על.." אני מקבל סטירה בפרצוף.
מאנזו.
"אנחנו אוהבים אותך.אין פה שום בדיחה.
סיימנו עם הבדיחות לפני הרבה זמן. אז או שתתחיל לדבר יפה..או שנגרום לך" אני עומד מול אנזו הרותח מכעס ומול קאי שנותן לי מבט חודר.
אני משפיל מבט
"סליחה" הם לא השתנו. ידעתי את זה.
אני רק צריך להמשיך לתזכר לעצמי.
אנזו נאנח
"לא התכוונתי ל.." אני מניד בראשי
"זה בסדר..זה הגיע לי" אני ממלמל..מרגיש איך הכל צף..איך אני שוב מרגיש חסר ערך וחסר אונים - חלש מולם.
"פשוט תישן איתנו היום.
אני לא מבין איך הגענו לריב שוב " קאי נאנח.
"אני..אני חייב?" אני לוחש
"אתה תתרגל אלינו.
אנזו,לך תביא לו אחת מהפיגמות החדשות שקנינו לו" הוא מבקש ואנזו ניגש לחדר הארונות שלהם.
אני נשאר מבולבל.
למה שהם יקנו לי מה שהוא?
"תתלבש בחדר הארונות.אנחנו נחכה פה" אנזו מלטף את ראשי ואני מתכווץ..ממהר להעלם לתוך חדר הארונות בפחד.