"How you love me..."
-Nightcore
----------------------------

"סוף סוף התעוררת" היינו על מטוס.
וזה לא היה החדר הקודם בו שהיתי..זה..זה לא החדר שלהם?
"אל תדאג,הנונה שלך עלתה בלי מאבק..היא יושנת בחדר הקטן ליד" בחדר שפעם שעברה התמקמתי בו...בערך.
"למה לא נתתם לי לשון עם נונה?" שאלתי בחלש,נעמד
"כי אתה שייך למיטה שלנו" קאי עונה מבלי להסתכל עלי.
אני מסתכל עליו בשאלה,מנסה להבין למה הם ממשיכים עם הבדיחה שלהם.
"תקשיבו..אנחנו על המטוס הזה לגמרי לבד..ונונה יודעת על המצב בינינו..אז..לא צריך להעמיד פנים" אני מרגיע אותם, יוצא מהחדר ונכנס לנונה.
"היי...שלום לך גור זאבים שלי" היר מחבקת אותי
"הם עשו לך את זה?" היא נוגעת בעין שלי ואני נרתע.
אני מתאר לעצמי שג'נגו היה עייף מידי בשביל לתת לי להבריא לגמרי..אז הוא סגר רק את הפציעות המשמעותיות יותר.
"כן..כן...מה איתך?הם פגעו בך?" אני בוחן אותה בדאגה
"לא לא מתוקי..הם היו ג'נטלמנים..עזרו לי לעלות למטוס ,סחבו לי את הדברים ומקמו את הדברים שלי...הם היו ממש מתוקים" היא מחייכת
"את..את יודעת מה עם שון?" אני ממלמל
"הוא בסדר,סאם מטפל בו מותק"היא מנשקת את מצחי.
"יש להם הפתעה בשבילך..ואם לא תצא עכשיו..זה יהיה מכוער" אני מנחש שזה עוד אחד מהחזיונות שלה ופשוט מקשיב לה.
אני יוצא מהחדר שלה ורק אז..
"הבגדים שלבשתי..איפה הבגדים שלי?" לבשתי סוודר ענקי שאני מנחש שהוא של אנזו.
הוא נראה עלי כמו שמלה.
"החזרנו את המעיל למאהב שלך ושאר הבגדים שלך בסל כביסה" קאי מדבר.
אני מנסה להישאר רגוע ..למרות שכל כך רציתי שישאר לי מה שהוא משון..זיכרון נעים..כי עכשיו הכל הולך להיות מכוער ואלים ועצוב בשבילי.
"הו" אני ממלמל
"באמת לא חשבת עלינו בחודשים האלה? אפילו לא פעם אחת?" קאי בוהה בחלון של המטוס .
"באמת" אני עונה
קאי מסובב את ראשו אלי והמבט שלו מפחיד אותי..אז אני משפיל מבט בפחד.
"אנחנו לא מושכים אותך? אנחנו לא מספיק טובים לך?" אנזו שואל , יוצא מהחדר שלהם.
"לא" אני עונה בכנות.
אנזו נראה כאילו קיבל בעיטה בבטן.
וקאי מביט בי בהפתעה.
"זה בגלל שאנחנו לא מספיק עדינים?" קאי אומר בזלזול
"כן"אני עונה שוב בכנות.
"היו פעמים בהן כמעט שכבתי עם שון.
אבל רק מלהיזכר באיך שאתם..." אני בולע רוק.
"תשמחו שצילקתם אותי..נראה שאתם נהנים להיות סדיסטים " אני ממלמל,מסתובב ללכת כשקאי קורה בשמי ואני נאנח.
"מ..ה?" אני מסתובב בדיוק באמצע כדי לראות את אנזו וקאי עם קופסא שפתוחה מולי.
טבעת.
"לא" אני לא נותן להם לשאול אפילו
"לא" אני מתרחק.
"לא רציתי אפילו להיות פה.
למה נראה לכם שאני ארצה לקבל את זה ?" אני מתרחק עוד.
"לוק..בבקשה..תן לנו הזדמנות שני..." אני קוטע את אנזו
"לא.לעולם לא" אני ממהר להיכנס לחדר של נונה ולנעול אחרי.
"אני שמחה שעמדת על שלך מתוקי" אני שומע מה שהוא מתנפץ וכמה רעשים עזים..אבל מסרב לבדוק מה הם.
אני פשוט מבלה את הזמן עם נונה..לבסוף נרדם על הרצפה לידה.