45
באותו היום בשעות הערב נואל הופתע לקבל הודעת לילה טוב מליאו בפלאפון שקיבל ממנו, ובכל זאת, הוא ענה באותו המטבע והלך לישון, מתעורר להודעת בוקר טוב..
נואל הרגיש שזה קצת מוזר.. הוא לא חשב שאדם במעמד של ליאו יהיה כל כך חם.. ולא משנה כמה פעמים ליאו הוכיח לו אחרת, עדיין, זה היה מפתיע עבור נואל כל יום מחדש.
נואל שולח לליאו הודעת בוקר טוב בחזרה לפני שהוא נכנס לצחצח שיניים ולהתארגן ללימודים, לא טורח אפילו לסדר את שיערו לפני שהוא יוצא מהדלת עם התיק שלו ונועל אחריו את החדר שלו, הולך למעליות.
כשהמעלית נפתחת, הוא מופתע לראות את לוי.
"בוקר טוב גם לך" לוי מצדיע לנואל בקריצה.
נואל מחייך חיוך קטן כמענה, נכנס עם לוי למעלית.
"בוקר טוב" נואל מחזיר בקול עייף, לא מבין איך לוי נראה אנרגטי בשעה כזאת בבוקר...
"מצטער על אתמול, חשבתי שתיקח את זה בצחוק כמו שאתה לוקח הכול בצחוק.." נואל אומר ללוי בכנות, צופה בלוי מרים יד ופורע את שיערו בזמן שהדלת של המעלית נפתחת בקומת הקרקע.
"הכול טוב, אני יודע שאתה לא עושה דברים מרוע לב, מאסטר ההקנטות שלי.." לוי קד לנואל בזמן שהם הולכים ביחד ליציאה מהמעונות, מדבר בטון מבודר.
"אתה יודע, אני חושב שאתה צריך ללכת להיבדק.. "נואל אומר ללוי כשלוי מתיישר.
"זה יהפוך בסוף לקינק.." נואל מקניט ולוי מחייך בערמומיות.
"מי אמר שזה לא כבר הקינק שלי?" לוי מרים את גבותיו כמה פעמים כאילו מפלרטט, מקבל מכה לאחורי הראש מלוקאס שנעמד לידו וכורך זרוע סביב צווארו בזמן שליאו נעמד ליד נואל במסכה הקבועה ומביט בו כברכת שלום.
"מה אתה עושה כאן?" נואל שואל את ליאו בבלבול, מביט בו בשאלה.
ליאו מרים יד ללחיו של נואל, מלטף את הלחי שלו באגודלו ונותן לו חיוך קטן.
"התגעגעתי אליך, דלורית מתוקה שלי.." ליאו אומר בחום, עיניו מתרככות למראה נואל שמתחיל להסמיק מעט.
אבל עוד לפני שהם יכולים לדבר, לוי בדרכו הדרמטית מושך את תשומת הלב של כולם בסביבה ומעמיד פנים שהוא עומד להקיא.
ליאו מגלגל עיניים בתגובה ונואל מגחך, חושב שזה מצחיק.
"לא מספיק היינו צריכים לשמוע על הנשיקה שלכם אתמול, עכשיו גם זה? למה על הבוקר?" לוי אומר בגועל ונואל מסתובב להביט בליאו באימה.
"לא אמרתי כלום!" ליאו אומר לנואל בטון מבוהל.
"הוא אמר רק קצת.." לוקאס לא ממש עוזר כשהוא מתערב.
"הוא אמר מספיק בשביל שאנחנו נבין בעצמנו מה קרה.." לוקאס מוסיף בחיוך קטן ונואל נותן לליאו מכה בכתף בפנים מובכות, לאחר מכן מסתובב ללוי נותן לו מכה לכתף גם כן.
"אאוץ'!" לוי מביט בנואל כאילו הוא לא מבין מה הוא עשה.
"לא מספיק שאתם יודעים, עכשיו כולם יודעים! והכול כי אתה אוהב לצעוק. חתיכת תיקן!" נואל נותן ללוי עוד מכה בזמן שלוקאס צוחק מהצד וליאו מושך את נואל אליו.
"אהוב, אנחנו זוג.. מה חשבת שאחרים יחשבו שאנחנו עושים?" ליאו מלטף את אחורי ראשו של נואל שמרים אליו מבט רושף.
"הם יכלו לדמיין מה קרה או לא עד עכשיו, אבל עכשיו הודות ללוי, הם יודעים גם את הפרט האישי הזה!" נואל מביט בלוי בתסכול ולוי מוציא לו לשון.
"מגיע לך על אתמול" לוי אומר בטון מתגרה.
"אמרת לי שאתה סולח לי חתיכת חרא קטן!" נואל מתפרץ וליאו מנסה להחניק את הצחוק שלו.
"אבל יצא שהבדיחה עכשיו עליך, אז ניצלתי את ההזדמנות" לוי מחייך חיוך גומתי שגורם לנואל לאבד סבלנות., הוא בועט ללוי בירך בחוזקה וצופה בו מתקפל בזמן שליאו ולוקאס צוחקים מהצד, ממש לא עוזרים.
"למה אתה רע?" לוי אומר כשהוא מתגלגל על הרצפה בכאב.
"למה אני רע? חתיכת רכלן עם בעיה לסתום את הפה" נואל דורך על לוי אומנם בעדינות, אבל לוי דרמתי כמו תמיד, פורץ בשטף של תלונות.
"אני אראה לך מה זה, שטן קטן!" נואל נותן ללוי כמה מכות קטנות לפני שליאו מושך אותו, מרים אותו מרגליו ונושא אותו הרחק משם בזמן שנואל מתנגד ורוצה להמשיך להחטיף ללוי.
"די די בייב, אל תכעס, לוי הוא קרצייה ואתה תתרגל לזה.." ליאו אומר בטון משועשע בזמן שהוא מוריד את נואל ליד אחד הספסלים בחוץ, מתיישב איתו שם ומשכל רגליים, מביט בנואל נאנח כשהוא מתיישב, נראה לא מרוצה.
"חתיכת חייזר עם פה בגודל של סין.." נואל ממלמל במירמור וליאו מחייך ומנסה להחניק צחקוק, מה שהוא לא ממש מצליח לעשות..
"אל תכעס יותר, אוכמנית" ליאו מלטף את ראשו של נואל לרגע לפני שהוא מושך אותו לחיבוק, מניח נשיקה קטנה על לחיו ומסיח את דעתו עכשיו לגמרי.
נואל מסמיק, בעיקר כי הם באוויר הפתוח וליאו מראה לנואל חיבה לעיניי כולם.
וכמובן שמסתכלים עליהם.. לאנשים בפנימייה הזאת אין דברים יותר טובים לעשות לעזאזל..
"ליאו.." נואל מתלונן במבוכה וליאו מחייך ברכות.
"איך ישנת, ג'ינג'ר?" ליאו שואל את נואל, נשאר לחבק את נואל ומודה לאלוהים בלב שנואל לא יוצא מהחיבוק שלו או מתנגד לו..
במקום זה, נואל מניח את ראשו על כתפו של ליאו בעייפות.
"ישנתי בסדר" נואל אומר בטון רגוע ונמוך עכשיו, נותן למשקל גופו להישען לגמרי על ליאו.
"יופי.. אני שמח" ליאו מניח נשיקה על ראשו של נואל בחום.
"ואתה? ישנת טוב?" נואל שואל בשקט, בוהה למרחק ומרגיש בנוח לגמרי.
"לא.." ליאו עונה בכנות בזמן שהוא משחק בשיערו של נואל שיוצא אוטומטית מהבהייה שלו ומסתובב אל ליאו, מביט בו בשאלה.
"מה יש? אתה לא מרגיש טוב?" נואל מביט בפניו של ליאו בדאגה.
"היית חסר לי במיטה.." ליאו מושך את נואל חזרה לחזו, לא רואה את נואל מסמיק לגוון עמוק יותר של אדום.
"תוכל לבוא לבלות איתי היום בערב? אתה בטח תרצה להיות עם החברים שלך באוכל היום, אז תבוא אליי אחרי שתסיים את הלימודים.." ליאו מבקש בנואל שמהנהן.
"בסדר" נואל עונה בלי ויכוח..
האמת היא שנואל מאוד נהנה מהחברה של ליאו..
קשה לו להגיד שהוא אוהב את ליאו עדיין, אבל הרגשות שלו בהחלט התפתחו והשתנו כלפיו..
נואל עדיין לא מרגיש לגמרי בנוח בסביבה של ליאו, הוא עדיין יודע שההבדלים ביניהם גדולים אבל מנסה להתעלם מהם..
הכול כל כך.. נינוח, חמים, אוהב כשליאו איתו...
עם כמה שנואל רוצה להתנגד למערכת היחסים הזאת, הוא כבר לא מוצא סיבה..
הוא לא שונא את ליאו..
הוא לא חושב שליאו פוץ מפונק או ילד עם בעיות הכרת תודה..
למען האמת יש לו צד קצת מחורבן, אבל הוא גם אמיץ ומתוק ואכפתי.
הוא אוהב עם כל הלב והוא מוכשר ויש בו הרבה מעלות טובות שזה קשה לא לחבב אותו..
בסופו של דבר.. נואל עדיין לא הבין מה ליאו כל כך מוצא בו.. ועל פי ליאו.. גם לו אין תשובה..
אבל נואל יכול למצוא ביניהם דמיון קטן בכמה מקומות..
ליאו חולק עם נואל את אותו חוש הומור,
הם גם חולקים אהבה לאוכל ולבישול,
ליאו מבין את נואל לפעמים גם בלי מילים ומהשיחות שלהם לפעמים, נראה ששניהם מאוד כנים כאנשים ומעדיפים את התכלס..
באיזשהו מקום זאת הייתה הקלה לנואל..
"אז תכתוב לי מסרון ברגע שתסיים את השיעור האחרון לאב, אני אחכה לך בספסלים ממול.." ליאו אומר ונואל מגחך.
"אתה יודע איפה אני לומד?" נואל שואל בחשד, לא חושד שזה ממש לא יאומן שליאו ידע את הלו"ז שלו בשלב הזה ועם כל מה שהוא יודע על המשאבים של הבחור הזה..
"יכול להיות שהצצתי לך במערכת... ממש רציתי להיות איתך היום.." ליאו מודה ונואל מניד ראש בחיוך קטן.
"ממזר.." נואל נאנח בטון משועשע.
*נואל מרביץ ללוי*
נואל:
לוי:
-----
*נואל אחרי שמישהו מעצבן אותו*
-----
ליאל בפרקים האחרונים גורמים לכולן לסיים פרקים כשהן נראות ככה:
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top