34
החדר שינה של הנסיך הראשון, ליאו פורד:
נואל התעורר בחדר שהיה לו זר- הוא שכב בתוך מיטה ממש נוחה וענקית, בחדר שנראה יותר יקר מכול החיים שלו ושל המשפחה שלו ביחד.
הכול היה נקי ללא רבב, נוצץ ובדיוק במקום בשלמות..
זה היה כמעט מעורר אי נוחות כמה שהחדר היה מושלם, מעבר ליוקרה שבו..
"התעוררת.." נואל מביט אל הכניסה ורואה את ליאו מתקדם אליו, מתיישב על המיטה ומביט מסביב עדיין מופתע מהמראות בזמן שליאו מתיישב על קצה המיטה ומביט בנואל.
"איפה אני?" נואל ממלמל, מבולבל.
"איפה עוד תהיה? אנחנו בחדר שלי במעונות, רול קינמון" ליאו מחייך אל נואל שמביט בו בפנים חתומות.
"אני לא יודע איפה החדר שלך, גם אם הייתי יודע, אני לא יכול או רוצה להיכנס למעונות של בני אנוש.." ליאו קם ופותח את הווילונות, חושף שקיעה.
נואל נבהל וכמעט נחנק מהרוק של עצמו.
"הפסדתי יום לימודים?" הוא שואל בבהלה.
"אל תדאג, פאנקייקס, דאגתי שהמורה לא יכתוב לך חיסור, דיברתי איתו.." ליאו אומר בזמן שהוא מסדר את הווילונות בצדדים וקושר אותם מסביב.
"היה לי היום בוחן בשיעור אחרון!" נואל רוצה לבכות. זה ממש ממש גרוע ואבא שלו יהרוג אותו.
"דיברתי עם המורים שלך עד לסוף השבוע, נואל.. המורה שהשיעור האחרון שלך נתן לך 100 ואמר שהוא גם ככה יודע שאתה בקיא בחומר ככה שאין לו בעיה שתחסיר להשבוע" ליאו מתיישב חזרה מול נואל שמביט בו בחשד.
"ועכשיו תצטרך להגיד לי מה באמת קרה" נואל אומר בזעף.
" אני רציני" ליאו אומר בכנות ונואל מקשה את גבותיו.
"זה בלתי אפשרי! לא הייתי בשיעור, מאט פספס בוחן פעם בפעילות גופנית שהוא מצטיין בה ועשה מועד ב כי מועד א שלו היה אפס!" נואל ממש לא משוכנע מההסבר המחשיד של ליאו.
"מאט הוא לא בן הזוג שלי, אתה כן" ליאו אומר בשלווה ונואל עוצר שנייה בהפתעה ומביט בו.
"אז כל זה כי אני קשור אליך?" נואל לא יודע למה, אבל לדעת את זה מכאיב לו. זה ממש פוגם את האגו שלו.
"המורה הזה ספציפית? לא.. שאר השחרורים שקיבלת כנראה שכן.." ליאו מדבר בכנות וצופה בנואל הופך למתוסכל.
"נואל, תשחרר את זה, סוויט צ'יקס.. עשו לך טובה. אתה לא מרגיש טוב. וחיכיתי שתתעורר ותספר לי מה קרה" ליאו מאוד רגוע, בטוח בעצמו, נראה שההתנהלות הזאת, על אף שהיא פגומה מצד בית הספר ולגמרי מושחתת- רגילה בעיניו ואין בה בעיה..
כנראה שזה מה שלהיות הנסיך של העולם אומר...
נואל נעצר מהמילים של ליאו, מביט לרגע בבלבול..
רגע.. באמת איך הגעתי לפה? מה קרה?
הוא מבולבל ומביט סביב בחיפוש אחר תשובה במוחו..
"אה.." הוא ממלמל.
"זה כלום.. התקפי פאניקה שקורים לי מדי פעם.." נואל מגרד את עורפו ויוצא מהשמיכות, מתכוון לקום.
"לאן אתה הולך?" ליאו נעמד מיד אחריו.
"אני חושב שעדיף שאלך.." נואל אומר בטון שקט ומפוחד, יודע שהבחור שמולו לא יאהב את הרעיון.
"אתה חלש, חיוור ורעב.. אני יכול להרגיש את הרעב שלך. תישאר ותירגע. אני לא רוצה לדאוג לגביך יותר ממה שאני כבר דואג.." ליאו מתקדם אל נואל ומביט היישר לעיניו, יש רכות וכנות במבט שלו ונראה שהוא מנסה להיות כמה שיותר רגיש ועדין לנואל.
"אני אקנה משהו בדרך למעונות.." נואל מהנהן ומתכוון להתקדם אבל ליאו אוחז בידו.
"אמרתי שלא, נואל.." הטון של ליאו אמנם רך, אבל תקיף ולא מתפשר. הוא מביט בנואל בדאגה וידו עולה ללחי של הבחור, משתהה שם לרגע.
"בבקשה.. תישאר, פטל קטן.." ליאו מתחנן בשקט.
"אני דואג לך.. בבקשה תקל עליי.." ליאו מושך את נואל ומחבק אותו, גורם לנואל לקפוא, לעמוד בחיבוק שלו מופתע ולא בטוח..
"ל.. ליאו.. מה.." נואל לא יודע אם להתרחק או לתת לו לחבק אותו.. הוא כל כך מבולבל..
הנשימה החדה של ליאו קוטעת את הגמגום של נואל- ליאו נושם את הריח של נואל לאט ועמוק ונהנה מכול רגע, אוהב את המגע התמים הזה ולא רוצה להרפות מנואל.. הוא לא יכול ולא מוכן לזה..
"אתה יכול לישון פה ואני אשן בחדר אחר... אני רק מבקש שתישאר פה ותהיה פה כשאני חוזר מהלימודים עד סוף השבוע..
רציתי שתגיד לי מה קרה עם קקאו אבל כמו תמיד, אתה לא אוהב לשתף אותי במה שאתה עובר ולכן אני לא מרגיש בנוח שתלך במצבך הנוכחי..." ליאו מלטף את ראשו של נואל ברכות עכשיו, מביט אל עיניו במבט רך ומאוהב.
"אין לי מה לשתף.. אני לא אדם מעניין.." נואל ממלמל.
"אני לא יכול להסכים עם האמירה הזאת, ומעבר לזה, הבנתי שקקאו מציק לך כבר בפעם השנייה" ליאו מסמן לנואל לשבת ונואל לא יודע אפילו למה אבל הוא נענה ומתיישב איתו על המיטה.
"זה שום דבר.. הוא פשוט... מאוד מחבב אותך ואותי פחות.." נואל אומר באנחה, מביט מסביב מאחר ולא נוח לו לפגוש במבט של ליאו..
כל כך.. אינטימי.. כל כך אישי ובוחן.. נואל מרגיש שליאו בוחן כל תזוזה ותגובה שלו..
"הוא סיפר לי על העבר ה...אה... אקזוטי שלכם..." נואל מובך מידי ולא יודע אפילו באיזה מילים לבחור כדי להימנע מלהגיד כל דבר שקרוב ליחסי מין או סקס.
נראה שליאו מבין, לוקח את ידו של נואל בידיים הגדולות שלו.
"אני מצטער שאתה באמצע כל זה.." ליאו מתנצל ונואל מסתובב לפגוש במבטו, מופתע לשמוע מישהו מתנצל בפניו..
זה קרה באופן ממש נדיר בחייו..
נואל ממש מעריך את ליאו על היכולת שלו להכיל אותו.. זה גורם לנואל להרגיש הרבה יותר נורמלי ושייך אבל גם מאוד מבלבל אותו..
הוא מרגיש שקשה לו להחזיק את האימג' של ליאו שהוא מאוד מנסה לשמור במוח שלו- המפונק, חסר הרגישות, האלים, הערמומי..
במקום זאת, ליאו מראה לנואל צד רך שלנואל קשה להישאר קשוח אליו.. זה כל כך מתסכל אותו ומבלבל אותו.. הוא מפחד מליאו. הוא מפחד מכול מה שבא איתו. הוא מפחד למוות.
הוא לא מוכן ולא חושב שהוא מתאים להיות לצד ליאו.. בכלל לא..
להיות בן זוג של אדם נודע, מוכר, מפורסם וחשוב כמו ליאו... זה עבודה לכל דבר.. זה כמו להיות בן אצולה בארמון מלוכה..
נואל לא אוהב את הרעיון של זה.
"תודה שאתה דואג לי.." נואל נאנח, מלמל בחזרה ולא מוכן לפגוש בעיניו של השני, שמחפשות את עיניו במבט מלא שמחה.
"תשאר איתי עד יום שני?" ליאו מבקש ברוגע, לוחץ את ידו של נואל בחום כאילו הוא לא רוצה לעזוב.
"זה חמישה ימים שלמים" נואל מציין במצח מקומט, אבל ליאו מהנהן אליו בביטחון.
"למה אתה אוהב אותי כל כך?" נואל לא מצליח להבין מה גרם לליאו לראות בו משהו... כל דבר.. הוא בחור ממוצע, מוזר ומתוסבך והוא גם קר ומרוחק ולא מראה לליאו חיבה כמו שליאו מביע...
למה ליאו נמשך לאדם כל כך.... לא מושך?
"כי אתה נואל... נואל שלי.." ליאו מלטף את ראשו של נואל שוב ברכות, מחייך אל נואל שמסמיק במבוכה מהטון הרך והאינטימי של ליאו כשהוא יוצר איתו מגע..
אני לא שלך.
נואל מציין במוחו בזעף
"בוא נלך לאכול, צ'וקלט צ'יפ.." ליאו קם ומתקדם ליציאה, מוודה שנואל הולך אחריו החוצה מהחדר ועוקב אחריו לשולחן האוכל.
הפתעה! יום רביעי ויום חמישי אני לא אהיה זמינה, אז אני מעלה היום!
תהנו!
----
נואל: "אין לי מה לשתף.. אני לא אדם מעניין..".
כשכולן מבינות שנואל לא שלל את ההצעה של ליאו:
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top