ביום שאחרי השמועה שנואל היה בפנטהאוז הפרטי של ליאו במעונות בורדו התפשטה כמו אש בשדה קוצים. אנשים היו מתלחששים ומרכלים על זה בכול מקום מאחר וזאת הפעם הראשונה שמשהו כזה קורה בבית הספר שלהם..

החוקים בפנימייה היו ישרים יותר מסרגל ומאוד קשוחים.. העובדה שליאו קיבל אישור לא הייתה הפתעה.. אלה העובדה שהוא בחר דווקא להכניס את נואל הייתה ההפתעה..
זאת מאחר שהחברים והמשפחה של ליאו לא העזו להיכנס לבית מעולם-
הכי קרוב שהם הגיעו הייתה הדלת.

נואל היה הראשון שראה את אחד הדברים שאנשים בפנימייה היו הכי סקרניים לגביו וזה היה פשוט מטורף לראות את זה..

אנשים נעצו בנואל מבטים מכול עבר, חלק נפנפו בידיו וברכו אותו לשלום, היו ערפדים ממעונות בורדו שאפילו קדו בראשיהם לנואל על הבוקר כאות כבוד.

זה היה הזוי.. וכשמאט ומדיסון פגשו את נואל, הוא כבר היה לגמרי מבולבל ואבוד.

"זה נכון?" מאט נעמד מול נואל בעיניים סקרניות, מבהיל את נואל שהיה עסוק מידי במחשבות על כל האנשים שהסתכלו עליו.

"הבהלת אותי! על מה אתה מדבר?" נואל מתלונן בייאוש, מביט במדיסון בתסכול ומשעין את ידו על כתפו, ואת מצחו על היד שלו, נאנח.

"זה נכון שראית את הבית של ליאו?" מאט אומר בחטטנות, נראה נלהב ומתרגש.

נואל מרים את ראשו ומביט בו בעייפות.

"לא הייתי בבית שלו.. הייתי בחד... זאת אומרת בפנטהאו... הייתי במגורים שלו, במגורים!" נואל לא יודע אפילו איך לקרוא למקום הגדול והמרווח ההוא.. חדר זה לא היה.. פנטהאוז הוא דמיין כקומה אחת והדבר היחיד שהיה אפשר לקרוא לדבר הזה שהוא חי בו זה מגורים. זה היה כללי מספיק.

"זה גדול? יפה? מה עשיתם שם? יש לו משרתים?" מאט מתחיל בשאלות, מחזיק בידו של נואל ומנער את הבחור שאפילו לא מנסה להתנגד, מתנער מצד לצד.

"מאט, יקירי, אם אף אחד לא היה שם חוץ מנואל, כנראה שהסיבה היא שלא ידעו איך זה נראה או מה יש שם.. אידיוט.. עכשיו תעשה טובה ותעזוב את נואל." מדיסון נחלץ לעזרתו של נואל, תחילה מדבר בטון מתוק שמתגלה כסרקסטי כשמדיסון מקניט את מאט שמושך את קצות שפתיו למטה ומנסה להיראות חמוד ומתחנן.

"בבקשה? בבקשה בבקשה?" מאט מתחנן ונואל מניד ראש.

"אני לא רוצה להגיד שום דבר.. אני לא יודע מה ליאו בנוח עם להגיד ומה לא.." נואל אומר למאט שרוקע כמו ילד קטן וגורם למדיסון ונואל לגלגל עיניים בזעף.

"תראו מי כאן.." הקול של קקאו מבהיל את נואל, שקופץ בפעם השנייה היום ומסתובב להביט במבט המריר של הבחור הנאה שנראה לא מרוצה.

"שמעתי שהיית אתמול אצל ליאונרדו.." קקאו מחייך חיוך ארסי ונואל מהנהן בבלבול.

"נראה כמה זמן ייקח לו להכניס אותך למיטה, אני בטוח שכל זה בדיחה ואחריי זה אתה תעלם.." קקאו פולט גיחוך מרושע ומדיסון מרים אל נואל וקקאו גבה.

"נראה לי שכדאי שתתקן את הגישה שלך, אבקת קוק... המרירות שלך מתחילה להסריח וכולנו יודעים שאתה מקנא לנואל.. כולם מדברים ועכשיו אתה רק מביך את עצמך.." מדיסון מתערב, לא אוהב את הדרך שבה קקאו מביט בנואל כמו אוכל, באופן הכי לא רומנטי והכי מסוכן של הביטוי.

"אני מבין שזה כואב שנואל הצליח לפתוח את השערים ללב של ליאו מהר, משהו שאתה לא הצלחת לעשות לא משנה כמה אתה טוב במיטה.. זה כואב, באסה לך, אבל תתקדם, חתיכת קרן שכמוך" מדיסון אומר בעויינות וקקאו מזעיף אליו פנים.

"תזהר, בן אנוש, אתה עדיין רק בן אנוש" קקאו מזהיר את מדיסון.

"מה תעשה? תקרא למנהל?" מדיסון לועג.

"פאקינג קרן" הוא ממלמל.

"במקום להציק לחבר שלי, תתגבר על הקראש שלך ותמשיך הלאה. החיים מבאסים ולא מקבלים כל מה שרוצים, אז תתבגר ותתגבר על עצמך ו'סתלק" מדיסון מתחיל לדבר עם ידיים ונואל לא בטוח איך הוא מרגיש לגבי זה..

קקאו מביט במדיסון בכעס, העיניים שלו משנות צבע והוא חושף ניבים- אבל אף אחד לא מחכה שמשהו יקרה יותר, כמה בנים עומדים וחוצצים בין קקאו לבין נואל ומדיסון ומביטים בקקאו באזהרה, נואל מכיר את הפרצופים שלהם, הוא בטוח שהם מבורדו.

"אתה יכול לדבר אליו איך שתרצה אם אתה לא מפחד ממה שליאו אמור לעשות כשהוא ישמע שאתה לא מכבד את החצי השני שלו.." אומר אחד הבחורים.

"אבל אל תאיים עליו ואל תשקול להרים יד, קקאו, כי אז כל מי שמסביב לא יחשוב על אם אתה חבר או לא, זה ליאו ועכשיו נואל לפני כל אחד אחר.. אתה יודע את זה טוב מאוד.." האווירה רצינית ומחניקה ונואל מרגיש כאילו נסחף לתוך עלילה של סרט...

זה ממש לא כיף ולא מרגש.. הוא היה מעדיף לקרוא על סיטואציה כזאת לא לחיות אותה, תודה רבה.

"הוא בן פאקינג אנוש, תפרן וחסר תועלת! מי הוא שתתייחסו אליו כאילו הוא שווה ערך אלינו? כאילו הוא מגיע לליאו?" קקאו עדיין עם הניבים בחוץ, הוא עוין וכועס ונואל מתחיל להרגיש מפוחד מהמבט שלו..

"זה לא משנה מה הוא או מי הוא. זה הטבע ואיך דבר שאתה יכול לעשות לגביו, קקאו. עכשיו תתרחק, לך תשתה כוס דם קר ותירגע. אל תגרום לי לשלוף את הניבים שלי" הבחור שעומד מול נואל כמגן אנושי.. או ערפדי.. אומר בטון מזהיר וקשה מאוד, מביט בקקאו בעוינות משלו.

קקאו חושק שיניים, מכניס חזרה את ניביו ומביט בבחור מבורדו שמולו בזעם.

"זה עוד לא נגמר, מבחינתי. ואני אגיד את זה גם בעצמי לליאו.
זה יכול היה להיות כול אחד ובסוף זה יצא היצור הזה" קקאו מסנן בארסיות ואז מסתובב והולך בכעס, רץ את ריצת העל טבעי שלו ונעלם.

"קקאו הוא קורא לעצמו... מי בכלל נתן לו כזה כינוי מלכתחילה? בימים הכי טובים שלו הוא אולי אבקת מרק עוף.. מטומטם שטחי.." מדיסון ממלמל במרירות משלו, מביט לצד בזעף לפני שהוא מרגיש את נואל נופל ברצפה לידו.

"נואל!" מאט נבהל גם, מחזיר את נואל לפני שהוא פוגש באדמה וצופה בבחור יושב ומחזיק את חזו.

הבחורים מבורדו נראים מודאגים.

"אתה מקבל התקף לב בגיל כזה?" הם שואלים בבלבול.

נואל מניד ראש.

"זה לא.." הוא מחניק החוצה במאמץ.

"זה התקף חרדה" הוא נלחם בחנק בגרון, בדופק המהיר, הזיעה, הדמעות והכאבים הנוראיים בחזה, מרגיש חסר אונים בזמן שמדיסון מבקש מכולם להתרחק ולתת לו אוויר.

"עברת את זה כבר פעם?" מדיסון שואל ונואל מהנהן חלושות.

"יופי, אז אתה יודע שאין מה לעשות בקשר לזה, זה יעבור עוד כמה רגעים ויהיה בסדר.. תחזיק מעמד.." מדיסון אומר ברוגע, מסמן למאט להמשיך ולתמוך בנואל כדי שלא ייפול לרצפה וישכב עליה בטעות.

"תנשום עמוק איתי.." מדיסון שואף אוויר ונואל מתאמץ לעשות את הנשימות יחד איתו, שואף לאט, מחזיק את האוויר בריאות ואז משחרר לפי הספירה של מדיסון, לאט לאט מרגיש את ההתקף עובר ונשאר מחוסר כוחות, תשוש.

"אני צריך עוד כמה רגעים.." נואל אומר כשכמה דמעות בורחות מעיניו באופן בלתי רצוני, נואל עמוק ומנסה להתאושש, עדיין מרגיש כובד מעיק בחזה.

"נואל!" הקול של ליאו נשמע מאחור, הוא מתקדם במהירות למאט ומבחין בנואל על הרצפה- העיניים שלו אדומות, הוא נראה עייף, הגפיים שלו רפויות והוא נראה כאילו עבר לידו טורנדו באופן כללי.

"הבחורים שלי מבורדו אמרו לי להגיע מהר.. הם אמרו לי שהתמוטטת.." ליאו מתכופף אל נואל ומוחה את הדמעות מעיניו.

"אני יכול להרים אותך? צריך לטפל בך ולבדוק אותך.." ליאו שואל בנימוס, מביט בנואל מהסס.

"תיקח אותו, ליאו.. אני חושב שזה עדיף כרגע.." מדיסון אומר ברצינות, פוגש במבטו של הנסיך הראשון שמהנהן אליו ונותן לו חצי חיוך עקום, עצוב..

"בוא אליי" ליאו לוחש ונואל מרים אליו ידיים, נותן לליאו לכרוך את ידיו סביב ברכיו וגבו העליון ולהרים אותו, כורך את ידיו סביב צווארו בידיים חלשות.

"אם אתה רוצה לסגור עיניים ולנוח אתה יכול, בובת חרסינה שלי.. אתה יכול להרגיש בטוח ובנוח איתי.." ליאו לוחש לנואל ומנשק את מצחו, מתרחק עם נואל בידיים..

קקאו במשך כול הפרק הזה:

---------

ונואל ברקע:

-------

------- מים בונוס להיום---------

*קקאו מתקיים*

מדיסון בתגובה: