29
אזהרות: אנא לא לשוות אופי רומ......לא משנה..
*סיפור הבא הוא לא פאנפיק, הוא מתפקד כסיפור משל עצמו והגברים שנבחרים כדמויות חזותיות הם "שחקנים" של הסיפור, אנא לא לחפור. תודה.*
נואל מוצא את עצמו מתחמק מליאו שוב אחרי זה..
כל כך לא בא לו את כל המטען הנוסף הזה על הגב שלו והוא באמת רוצה שליאו ירד ממנו..
נואל יושב עם מדיסון ומאט עכשיו באחד השולחנות שבקפיטריה ובוהה באוכל שלו, נאנח כשהוא מביט במאט קם כדי לדבר עם איזה חבר בשולחן שמולם.
"היי מד.." נואל ממלמל אל מדיסון שמרים אליו פנים שמרוחות ברוטב הפסטה שהוא אוכל.
"אתה מכיר בחור בשם קקאו?" נואל שואל את מדיסון שמהנהן, בולע את האוכל ומנקה את פיו לפני שהוא מתיישר.
"הוא בחור גועלי.. הוא כאילו.. ממש ממש מהפנט מבחוץ והכי מושך לדעתי פה מכול הבחורים.. אבל הוא חושב שהיופי שלו יפתח לו כל דלת.." מדיסון מסביר.
"הוא חשב שאחד מהנסיכים יידלק עליו בגלל הפרצוף והגוף שלו ויש שמועה שהוא שכב עם כל השישה.." מדיסון מהרהר, נשמע מאוד לא מודאג ומשעומם בזמן שנואל תהה למה לעזאזל שמועות כאלה בכלל מסתובבות..
למי אכפת עם מי הוא שוכב? שיהנה..
"משהו אחר חוץ מפרטים אינטימיים?" נואל שואל בהיסוס ומדיסון מביט בו בשאלה.
"הוא דלוק על ליאו מהשנה הראשונה שלו פה וקרא לכל שאר הנסיכים 'פשרות' אם הוא לא יצליח 'לצוד' את ליאו בשביל עצמו.." מדיסון מדבר ונואל לא יכול לסבול את האופן המחפיץ הזה של המילים שממש נשמעות כמו הדיאלקט של קקאו.
"ליאו השתעמם ממנו די מהר עוד על החודש הראשון.. ואז קקאו ניסה למשוך את תשומת ליבו בלנסות ולהפוך לשפן אדום אבל הנסיכים לא הסכימו להאכיל את הפנטזיות שלו והם כולם די לא סובלים אותו.." מדיסון מושך כתפיים.
"למה אכפת לך ממנו פתאום?" מדיסון פתאום מביט בנואל בבלבול, לא מבין למה הם כבר כמה רגעים ארוכים מנהלים שיחה על איזה זר לא מעניין.
"אה.. סתם.. ראיתי אותו אתמול ותהיתי מי הוא.. לא ראיתי אותו לפני.." נואל ממלמל בשקט, לא רוצה לדבר על מה שקרה עם אף אחד..
"בטח שראית אותו! אתה לא זוכר את הבחור ההוא עם סוודר הקרופ הוורוד שהתחיל לשים לפני כמה חודשים כשישבנו במדשאות שבחוץ?" מדיסון מזכיר לנואל שנעשה עוד יותר מבולבל.
"אבל הוא היה ברונטי.. מה הקשר?" נואל מביט במדיסון בפקפוק.. לא מבין אם זאת בדיחה או שלמדיסון יש זיכרון חרא.
"אתה טיפש או עיוור? השיער שלו צבוע" מדיסון מביט בנואל בלגלוג, מגחך כשההבנה נופלת על פניו של נואל פתאום.
"אה..." נואל ממלמל, מרגיש קצת מטומטם פתאום, מרכין ראש חזרה לצלחת שלו ומחטט בצלחת שלו בשעמום שוב..
"סליחה... אתה נואל?" קול של בחור מבהיל את נואל, שנרתע לרגע ומביט מעלה בהפתעה, פוגש את העיניים הממושקפות של תלמיד שעומד עם חיוך לחוץ על פניו.
"אה.. כן.." נואל מביט במדיסון בבלבול לפני שמבטו חוזר לשל התלמיד שמולו-
הוא נראה צעיר, עם שיער שחור, ארוך וחלק שמסורק לצד פניו כמו ג'סטין ביבר ב2012,משקפיים גדולות ולא מחמיאות וגשר.. אבל הוא נראה די מתוק..
"אמ... אה.. ליאו.. ליאו ביקש שאביא אותך אליו.." הבחור אומר בטון מהוסס, מביט בנואל בזהירות.
"אני לא מעוניין" נואל אומר בחזרה לתלמיד ונאנח, צופה בפנים של הילד נופלות.
וואו, את זה הוא עדיין לא עשה...
כמה יצירתי מצידו למצוא דרכים לרדוף את נואל..
הוא לא היה בטוח בשום מקום מסתבר..
"ליאו אמר שאם לא תבוא הוא יהפוך אותי לשפן.. תוכל רק הפעם לעזור לי?" הקול של הבחור נעשה דק ונראה שהוא לגמרי לחוץ ובאמת מפוחד.
נואל מהסס לרגע...
ללכת שוב ולהיכנע לגחמות של המנוול?
לא רוצה. לא בא לי.
"חכה רגע" נואל מסתובב לתיק שלו ומוציא דף ועט.
'אדון פורד הלא יקר בכלל,
אם אתה רוצה לדבר איתי, אל.
ואל תשלח ילדים ותאיים עליהם או עליי, זה לא מרשים אותי.
הפעם, אני לא אכנע לגחמה שלך ואעשה מה שאתה מצפה ממני לעשות. הגישה שלך לא מוצאת חן בעיניי בכלל.
תבלע הפעם את הצפרדע ותפסיד בכבוד.
-נואל
נ.ב- אל תחשוב על להעניש את הילד המסכן, תשאיר אותו מחוץ לזה.'
נואל כותב במהירות, מוציא את הכעס שלו בפתק הקצר ומקפל אותו לארבע.
"קח את זה ותן את זה לליאו, אל תפתח את זה ואל תאמר כלום. תן לו את הדף וצא, לא משנה מה הוא יגיד לך.
ואם הוא יעניש אותך או יאיים, תגיד לי, אני אדאג לטפל בזה.. טוב?" נואל נתן לבחור הלחוץ את הפתק והבחור בהה לרגע בנייר לפני שהביט בנואל בייאוש ונואשות.
"תסמוך עליי, אני אקח אחריות אם יקרה משהו.." נואל אומר בכנות, מביט היישר לעיניים של הילד שמהסס עוד רגע קצר לפניי שהוא מהנהן והולך.
מיד אחרי שהבחור נעלם, נואל מחליק בכיסאו ומניח יד על מצחו בעייפות, שונא את המצב הביזרי הזה שבו הוא נמצא..
"וואו.. ממש גנגסטר נהיית.. אפילו יש לך פרוטקשן.." מדיסון צוחק ונואל נותן לו חיוך עקום ועצוב.
"אחי, אני יודע שזה מבאס אותך.. גם אם אני לא יודע את הסיבות למה..
אבל לא עדיף שתדבר איתו? לא עדיף שתעשו הסכם?
תיפגש איתו ותציג את הגבולות שלך, ככה לפחות תרגיש בנוח.." מדיסון מציע ונואל מניד ראש ביאוש.
"הוא יודע מה הגבולות שלי ומנסה אותם כל פעם.. הוא עובר אותם כל הזמן וזה מאוד לא נוח לי.." נואל אומר במלמול שקט, לא ממש רוצה לנהל את השיחה הזאת עם ליאו או מדיסון..
"אתה תמיד יכול להדגיש בפניו את הקווים האדומים שלך.. אבל אתה לא יכול להתחמק ממנו כל פעם, זה לא בריא לך לנפש וזה גם לא בוגר בכלל...
ליאו גם ככה עד עכשיו הוא החצי הלא בוגר במערכת היחסים המוזרה ביניכם.. תיקח את המושכות ותנסה לשים גבולות.. ככה אתה תשלוט יותר בקצב.." מדיסון מציע, מביט בנואל עוצם את העיניים לרגע בגועל.
"אם אני אקבע קצב זה אומר שיש קצב- והקצב הזה זה הזמן שייקח לי, במקדם או במאוחר, להיות החבר או הארוס של החמור הזה...
אני רוצה לעשות בדיוק ההפך ולראות אם יש אפשרות לצאת מהסיטואציה הדביקה והלא נוחה הזאת..." נואל מסביר בתסכול, כמעט ממשיך את הנאום הכועס לפני שהפלאפון של מדיסון מצלצל.
"חכה רגע.." מדיסון מוציא את הפלאפון שלו ומביט במסך שעליו מתנוסס מספר חסום.
הוא מהסס לרגע אם לענות אבל בסוף עונה.
" היי מדיסון, זה ליאו, תעביר לי את נואל, עכשיו" ליאו נשמע רציני, ורק מהטון שלו מדיסון מתכווץ ומושיט את הפלאפון שנואל.
"זה בשבילך.." מדיסון לוחש לנואל, שמביט בפלאפון ואז במדיסון בשאלה, מרים גבה.
'זה הוא.. ליאו' מדיסון מזיז את שפתיו בלי להוציא קול, צופה בפנים של נואל נופלות.
נואל ממש לא רוצה לענות, אבל מרגיש בשלב הזה סתם גס רוח ולבסוף לוקח את הפלאפון המקולל ומצמיד אותו לאוזנו.
"מה?" נואל מנסה להישמע לגמרי אדיש.
"אתה מוכן להסביר לי למה אתה לא משתמש בפלאפון? למה אתה שוב מתחמק ממני אחרי שלפני כמה ימים החלטנו שאנחנו לפחות מדברים כמו בני אדם?
בדיוק כמו בפעם שעברה, אני חייב לחפש דרכים כדי לתקשר איתך. זה מכעיס אותי.. נואל" ליאו מאוד כנה, הוא אומר באופן ישיר מה הוא מרגיש וחושב על הסיטואציה ביניהם וממש רוצה לראות את הדובון הקטן והלוחמני שלו שעושה לו חיים קשים.
"אתה לא חייב לתקשר, כתבתי לך.. אל.." נואל ממלמל, מביט מסביב לקפיטריה בעייפות.
"נואל.. דיברנו על זה.." ליאו נאנח, הטון שלו הופך לכבד.
"אתה מכאיב לי כשאתה מדבר ככה.." ליאו מודה בשקט.
"אתה מגעיל אותי כשאתה עושה לי מניפולציות" נואל מחזיר בעוקצנות.
ליאו נושם עמוק, עוצם עיניים ומנסה להישאר סבלני.
"אוקי, בוא נסכים שבזה אתה צודק.." ליאו אומר בטון מתפשר.
"אבל למה נעלמת אתמול? כל כך קשה לך להבין שאני צריך לראות אותך? שאני רוצה לראות אותך?" ליאו שואל בניסיון כנה להבין את נואל, להכניס לו לראש שזה לא קראש אנושי שחולף..
"ליאו.." נואל אומר בטון חנוק, לא מוכן לכל הווידויים האלה..
"אני לא בנוח עם כל זה, אני לא אוהב את זה..
אין לך דרך לבחור מישהו אחר?" נואל מדבר בכנות משלו, בשקט, בבושה, יודע שהוא כבר שאל משהו בסגנון לפני כן ויודע שהעקשנות הזאת כנראה קצת פוגעת בליאו..
אבל הוא חייב לחשוב על עצמו בשלב הזה..
זה רק הוא למען עצמו..
"הלב רוצה מה שהלב רוצה..
אתה האחד והיחידי מעכשיו ולנצח.." ליאו לוחש לנואל בפלאפון בטון רגשני שנואל מרגיש קצת רתיעה ממנו.
"בוא ניפגש היום בערב איפשהו... אני ואתה צריכים להבין איך מתמודדים עם זה..
אל תברח ממני.. אנחנו ביחד בזה.." ליאו מציע ונואל מהנהן אל עצמו, נותן להבנה שאין דרך אחרת לחלחל בתסכול.
"אוקיי" הוא לוחש בשקט.
"אוקיי" ליאו לוחש חזרה.
"אני אבוא לאסוף אותך מהמעונות לחדר שלי.. נדבר אצלי" ליאו קובע ונואל נאנח לפלאפון.
"ניפגש, באני שלי" ליאו אומר בקול נמוך, מנתק ומשאיר את נואל עם הרגשה של חוסר נוחות.
הוא לא יודע מה להרגיש לגביי כל זה.. זה יותר מידי בשבילו והסגנון הזה של חיים לא מתאים לו- אויבים משום מקום, אנשים שבאים כדי למסור לו הודעות כמו משרתים, תשומת לב מיותרת..
נואל לא אהב את זה..
נואל בכול פעם שמדברים על פרטים אינטימיים:
-------
-------
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top