אזהרות: אנא לא לשוות אופי רומנטי להתנהגויות אלא בחיים האמתיים. הסיפור הבא הוא לא פאנפיק, הוא מתפקד כסיפור משל עצמו והגברים שנבחרים כדמויות חזותיות הם "שחקנים" של הסיפור, אנא לא לחפור. תודה.

בהמשך הפרק תלמדו על הדמות הזאת: תכירו את קקאו :)

"בוקר טוב" נואל שומע ביום שאחרי מאחורי גבו, מסתובב כדי להנהן בתשובה לקול המוכר של ליאו כברכה בחזרה ואז מתכוון להמשיך לכיתה.

"אנחנו חוזרים אחורה?" ליאו מדבר בקול רם מאחוריי נואל, מתוסכל ומבולבל..
הוא חשב שהם היו בסדר אתמול..

נואל נאנח, מסתובב וחוזר את הצעדים שהספיק להתרחק, נעמד מול ליאו ושאר הנסיכים שהלכו יחד איתו.

"בוקר טוב.." נואל אומר בטון סבלני, מביט היישר לעיניו של ליאו שמעניק לו חיוך גדול ומרוצה בתמורה.

"זה לא אומר שסלחתי לך על מה שעשית, עם זאת.." נואל מרים אצבע למול עיניו של הנסיך הראשון, נותן לו מבט אדיש עכשיו ומסתובב, מתקדם חזרה לכיתה שלו, משאיר את ליאו מופתע.

ליאו עומד לכמה רגעים בהשתהות, מביט בנואל מתרחק ונעלם לפני שהוא פולט גיחוך ומסיט את מבטו הצידה, חושב שזה היה די חמוד..

"נראה שסוף סוף מישהו מנהל אותך.. יופי.. עכשיו תרגיש איך אנחנו מרגישים.." הדסון מקניט את ליאו, מביט בנסיך הראשון מסתובב אליו בחיוך קטן.

"לא יודע על מה אתה מדבר.. אני דווקא מת על זה.." ליאו עונה להדסון לגמרי בכנות, מסתובב חזרה לכיוון בניין המנהל, לכיתה שלו ושל שאר הנסיכים.

בינתיים, נואל התקדם לכיתה ורצה רק לסיים את היום ולחזור למיטה שלו- הוא נשאר לעשות שיעורים עד מאוחר אתמול ובכך קיצץ לעצמו את השינה בעוד שעתיים...
בסופו של דבר הוא הצטער שלא נשאר בחדר שלו ואמר שהוא חולה, התלמידים בשיעורים עם נואל שיגעו אותו- הערפדים מבניהם הצליחו להריח את ההטבעה ואמרו שהריח של ליאו נודף ממנו כמו מפל מים..
נראה שזה גרם גם לתלמידים האנושיים להתעניין, אבל במקום לסתום ולדבר על זה מאחורי הגב שלו, הם התלחששו בניהם באמצע הכיתה ונתנו לו מבטים שגרמו לו להרגיש עוד יותר מוזר ולא שייך ממה שהוא כבר ידע והרגיש..

זה היה מצב פאקינג מתסכל ומקולל, אבל לא היה לנואל שום דבר לעשות בעניין והוא פשוט ניסה להשלים עם העובדה הזאת..

"אחי, מה זה אומר? הם זוג עכשיו?"

"קצת גיי, אתה לא חושב?"

"אחי, אם הם זוג, ברור שזה גיי.."

"פאקטס ברו.."

השיחות בצד הזכירו לנואל שיש הפרדות של מעונות בין התלמידים ולמה אלה מאחוריו היו מקרמנר ולא מבורדו.

הוא נאנח, מתעלם או לפחות מנסה להתעלם..

"אתה נראה די חמוץ בשביל מישהו שזכה לתשומת הלב ולסימון של ליאו.." קול חלקלק ומעט גבוה נשמע מאחוריי נואל- הבחור מתיישב בכיסא שמול נואל, כשמשענת הכיסא מול חזו וידיו נחות על המשענת בעדינות.
הבחור הזה יפה, לא חתיך, אלה יפה.. ממש יפה..

הוא היה בחור עם שיער בלונדיני, עיניים כחולות גדולות, אף חד ושפתיים תפוחות עם קו לסת חד לעומת שאר תווי פניו העדינים והאלגנטיים.
ועכשיו, כשישב והביט בנואל, נואל הרגיש די לחוץ.. הוא מעולם לא ראה מישהו שנראה ככה וזה מאוד עזר למה שהוא חסר ביטחון לגביו.

"אה.. סליחה..." הבחור גיחך וכיסה את פיו באלגנטיות, מוכיח שגם הנימוסים שלו וההתנהגות שלו מושכים, לא רק הפרצוף..

"אני קקאו.." הבחור הושיט יד אל נואל, מביט בנואל מרים יד בהיסוס ואז לוחץ את ידו במבוכה, מביט בו בחיוך שגרם לנואל להתכווץ.

"אני משיראז, לא יצא לנו להיפגש לפני.. נכון?" קקאו מביט בנואל בעיניים רכות ומשועשעות.

"אה... לא... אני מורמנטינו.. למען האמת.." נואל מלמל אל קקאו בקול שקט.

"אנושי.." קקאו מלמל בחזרה בחיוך, בוחן את נואל החלק של המותניים שלו שהשולחן לא הצליח להסתיר ועד לקודקוד ראשו.

"מעניין.. ממש מעניין.." קקאו נשען על השולחן של נואל עם מרפקו משעין את ראשו על ידו ובוהה בנואל בעיניים מחויכות.

"אז.. אתה מתכוון לענות לי?" קקאו הביט בנואל מביט לצדדים באי נוחות, בוחן את התנהגותו של האנושי בשעשוע.

"אני.. לא בדיוק נמשך אל ליאו.." נואל מכחכח בגרונו, נבוך.

"עדיין לא.. בסוף זה יקרה.." קקאו מטה את ראשו בחצי חיוך קטן.

"אין מישהו בפנימייה שלא היה רוצה חתיכה מליאו פורד, יקירי.. אתה לא תהיה שונה מאתנו בקרוב.." קקאו אמר בכנות, מדבר כאילו מה שהוא אומר זה לא אחד הדברים הכי מחפצנים ומעליבים שמשהו יכול להגיד מאחורי גבו של בן אדם.

"אתה מחבב אותו?" נואל שואל ומביט בקקאו בוחן אותו לרגע בחיוך שמתפוגג.

הוא מתיישר.

"המ..." קקאו מהמהם, תוהה לרגע בעיניים משוחקות עדיין ונראה תאטרלי כמו שהיה מתחילת השיחה.

"אני אוהב את הזין שלו.. אף פעם לא יצא לי להכיר אותו לעומק בדיוק.." קקאו מדבר בוולגריות שגורמת לנואל לרצות להקיא.

רק המחשבה על ליאו באקט מיני גורם לו לצמרמורת..
אולי זה כי הוא באמת שונא אותו ואולי זה כי נואל בתול.. מה שזה לא יהיה.. זה היה פשוט דוחה לשמוע ונואל נתן לפנים לו להביע את הגועל שהרגיש בפנים.

"יכולת לרמוז.. אתה לא חייב לשתף אותי בצורה הזאת!" נואל אומר בפרצוף מלא גועל , מניח יד על פרצופו במבוכה ואי נוחות.

"זאת הייתה הכוונה מותק.." קקאו מגחך שוב, הפעם בפה סגור.

"אם אתה מתכוון להיות החצי השני של ליאו פורד, תתחיל להיות ראוי, מותק..
יש כמה בחורים פה שיהרגו בשביל הספוט שלך.. אז אם לא תתחיל להתנהג כמו שמישהו שמגיע לליאו.. יהיו כמה בחורים שיחפשו את הצוואר שלך....." הטון המתוק והעיניים האדיבות כל כך מנוגדות למילים הקשות..

נואל נעצר, מביט בקקאו בהלם.

"איימת עליי כרגע?" נואל שואל בקול רם, לא מאמין מהמילים שיצאו מהפה של בחור שנראה כל כך עדין ואלגנטי.

"לא איימתי, הצבתי לך עובדה קיימת.
אתה לא יכול להסתובב עם הסמרטוטים האלה שאתה קורא להם חברים ועם הבגדים האלה שאתה לובש אחרי שעות הלימודים ולאכול איך שאתה אוכל או להתנהג ולדבר איך שאתה מתנהג ומדבר לליאו ואז אחרי הכול לצפות שלא יבקרו אותך.." קקאו קם עכשיו, הטון שלו נשאר אותו הדבר כשהוא מביט למטה על נואל בהתנשאות.

"העובדה שנגעת בליאו, החלום של כל בחור פה בפנימייה היוקרתית והמכובדת שלנו כשאתה תפרן.. העובדה הזאת תמשוך לך אויבים. תהיה מוכן ותדאג לתקוע את הציפורניים שלך כמה שיותר עמוק בבשר של ליאו אם אתה לא רוצה להיזרק לאלף עזאזל.." קקאו מחייך לבסוף שוב, חיוך ערמומי ומלא טינה שעכשיו נואל יכול לראות איך היא מוסתרת מאחורי פרצוף יפה וחיוך שמסיח את דעתך.

אלף עזאזל?

אני פה בניגוד לרצוני, מסומן על ידי ליאו האידיוט בניגוד לרצוני...

אם הם מעוניינים להעיף אותי מהמקום הזה.. אני אעוף בשמחה..

רק תוציאו אותי מהסרט הזה שנכנסתי אליו בטעות

נואל עכשיו זועם.
הוא לא רצה בחיים להיות כל כך בולט בפנימייה המטורללת הזאת.. הוא לא רצה להיות פה בכלל מלכתחילה!

הוא לא רצה לעצבן אף אחד וכל מה שביקש זה להיות תלמיד שקוף ובלתי נראה....

נואל נאנח, פורע את שיערו בתסכול ומניח את ראשו על השולחן.

הייתי צריך להקשיב למדיסון ולעשות אצבע משולשת לגאווה שלי כשיכולתי..

עכשיו, כל מה שקורה קורה כתוצאה מהבחירות המטומטמות שלי...
אני לא יכול להאשים אף אחד כי אני לגמרי אחראי לבעיות שלי.. טוב.. חלקית.. אבל מספיק בשביל ששערי הגיהנום והחלומות הכי גרועים שלי יתגשמו...

כל הכבוד גאון.. נכנסת עם הראש שלך ראשון לתוך הר געש שיכול להתפרץ כל רגע.

יופי, נואל..

מנת המימז שלנו להיום:

הקוראות כשקקאו מתחיל לדבר וולגרי ומגעיל אחרי שהרושם הראשוני היה שונה ומטעה:

הפרצוף של נואל כשהוא מדמיין את ליאו וקקאו אחרי שקקאו מודה בפניו שהם שכבו פעם: