אזהרות: אנא לא לשוות אופי רומנטי להתנהגויות אלא בחיים האמתיים. הסיפור הבא הוא לא פאנפיק, הוא מתפקד כסיפור משל עצמו והגברים שנבחרים כדמויות חזותיות הם "שחקנים" של הסיפור, אנא לא לחפור. תודה.

יותר מאוחר באותו ערב, הנסיכים קמו לרקוד, מדיסון היה בשירותים ונואל נשאר בשולחן לבד.

הוא רצה לשתות אבל שם לב שהמים בשולחן נגמרו והלך לבר, נעמד מול הברמן ומחכה לשירות.

הוא עמד כמה רגעים לבד, בוהה בעייפות באיזה פינה לפני שמישהו התיישב בכיסא שעמד לידו מצידו הימני.

"תמיד מרענן לראות אותך" הנסיך הראשון הביט בנואל בחיוך מבעד למסכה, משעין מרפק על השולחן ואת הראש שלו על ידו, מביט בנואל בראש מוטה.

"הנוכחות שלך היא אף פעם לא חדשות טובות" נואל נאנח, יוצא מהבהייה שלו ומתיישר, מביט בליאו בשאלה.

"היא לא?" ליאו עדיין מחייך, בוחן את פניו של נואל שמביט בו בסקפטיות.

יש רגע של שקט שבו הם בוהים זה בזה, מבטים נעולים ונואל מתחיל להרגיש מתוח, לא שם לב איך הנסיך הראשון מרכך את מבטו למראה שמולו.

לאחר דקה או שתיים, ליאו שולח את ידו הימנית שעל הבר לאוזן השמאלית של נואל, משחק בעגיל הארוך שנתלה משם בחיוך.

"אתה צריך לענוד את זה יותר" ליאו מציע.

"ואתה צריך להיפטר מהמסכה שלך.. לא כבד לך?" נואל רצה להיות בוטה ומרתיע כדי שליאו יתפוס מרחק, אבל נראה שהנסיך הראשון לא מרגיש מאוים.

"אני לא מוריד אותה מאותה הסיבה שסירבת להסתכל עליה ביום שבו נפלת עליי" ליאו בוחן את נואל חושב לרגע.

"סירבתי להסתכל כי חשבתי שאם אדם טורח לשים עליה מסכה, זה כנראה כי הוא לא בנוח שאנשים אחרים יבהו בה" נואל מחזיר, מביט בברמן המקולל שמסרב לתת לו שירות וממשיך לקחת הזמנות מאחרים.

נואל לא ממש רצה לנהל עם הבחור שלידו שיחה. הוא לא היה בנוח עם מגע וקשר איתו, הוא רצה ללכת מהר חזרה לשולחן.

"כמה מתחשב מצדך" ליאו מדבר בטון קליל ונואל חוזר להביט בו, המבטים שלהם נפגשים שוב וננעלים זה על זה.

"אתה לא סקרן להסתכל עליה? לדעת למה היא שם?" ליאו מדבר בקול נמוך ופתייני ופניו מתקרבות לאלה של נואל במעט.

"בכלל לא" נואל שולל, לא מעוניין שישתף איתו את הפרטים האישיים שלו.

ליאו מהנהן בחיוך, משעין את ראשו על ידו, עכשיו פניהם של נואל וליאו קרובות אלה לאלה אפילו יותר, ויש אינטימיות שמאיימת על נואל ולכן הוא מנסה לחשוב על דרך להתחמק ממנה.

"אתה מפחד?" ליאו לוחש לנואל, עיניהם נעולות זה בשל זה ונואל מסרב להתיק את מבטו, רוצה להיראות הכי אמיץ שאפשר.

"איך אפשר שלא?" הוא עונה בטון הכי שליו שלו, לא רוצה שליאו יחשוב שהוא יקום וילך רק בגלל פחד.

ליאו פולט צחקוק קטן, ידו השמאלית והחופשיה עולה לשיערו של נואל ועוברת עליו, מלטפת.

"מה אתה חושב שאתה עושה?" נואל לוחש לליאו במבט מלא בחשד.

"מוציא לך קונפטי מהשיער" ליאו מראה לנואל חתיכת קונפטי שהוציא משיערו ונואל לא קונה את זה, יודע טוב מאוד מה הכוונות האמתיות של היד של ליאו, העיניים שלהם עדיין נעולות.

השאלה היא.. למה ליאו מתנהג ככה?

"אפשר לעזור?" נואל מסתובב כדי להביט בברמן, עכשיו נזכרת לבוא?

נואל מכחכח בגרונו.

"כן, אני צריך כוס מים" נואל מבקש בקול מעט רועד.

"רק רגע" הברמן מבטיח ונואל מהנהן.

יש שקט מתוח שבו נואל מנסה להתחמק מהמבט של ליאו.

"אני שמח שבאת" ליאו אומר ונואל מסובב את ראשו ונועץ בו מבט שוב בלי לשים לב.

"אתה גם מריח טוב" ליאו מחייך, יש לו כוס יין ביד שנואל בטוח שיש בה דם כמו בדרך כלל...

נואל מהסס מה לענות, מרגיש מאוים- ואז הברמן חוזר עם כוס מים והוא מרגיש הקלה.

" יש לך מספיק שקיות דם במקררים פה, אני בטוח, אל תבנה על שלי" נואל אומר תוך כדי שהוא לוקח את כוס המים שלו וחוזר לשולחן, מתיישב חזרה ליד החבר האנושי שלו בזמן שליאו מעביר יד על שפת הכוס שלו.

"לא התכוונתי לריח הדם שלך.." ליאו ממלמל מתחת לאפו, מתוסכל מאי ההבנה ומסתובב כאשר מישהו מניח יד על כתפו.

"אז למה התכוונת?" לוקאס מתיישב ליד ליאו ומסמן לברמן להגיע אליו.

"הריח שלו" ליאו עונה ללוקאס שמסובב את ראשו ומביט בליאו בשאלה.

"רגע, שוב, הריח של מי מה?" לוקאס שמע רק חצאי דברים ולא בדיוק הבין במה מדובר- הוא צחק, אבל נראה שליאו היה רציני.

"נואל, אני אוהב את הריח שלו" ליאו עונה לחברו הטוב בקול רגוע, לחיו נחה על ידו.

"של הדם שלו?" לוקאס מבולבל.

"לא, לוק, אני אוהב את הריח שלו" ליאו חוזר על עצמו, מביט בלוקאס ברצינות, תופס את לוקאס לגמרי לא מוכן.

"מה בשבילך?" הברמן מגיע ונעמד ממול ללוקאס מוכה התדהמה, שלוקח לו רגע לבחון את פני חברו הטוב ביותר לפני שהוא חוזר למציאות ומבט בברמן.

"תן לי בקרדי לבן" לוקאס מבקש במהירות לפני שהוא מפנה את גופו לגמרי לליאו.

"ממתי זה קרה ומאיפה זה הגיע?" לוקאס מעיף מבט לשולחן לפני שהוא מביט בליאו בפנים רציניות.

"אנחנו שנינו יודעים טוב מאוד שכשאתה מצליח להריח ריח של בן אדם שהוא לא ריח שמיוחס לדם שלו זה סימן שאתה מתאהב.." לוקאס מדבר בטון נמוך ושקט כמה שאפשר, רואה בזה עניין רציני.

"אם זה ימשיך ככה..." לוקאס מתחיל להזהיר בטון כבד אבל ליאו נאנח.

"אני יודע, אין לי גם בעיה עם זה.. אבל נראה שלו תהיה בעיה.." ליאו מחווה בראשו לכיוון השולחן.

"ליאו.. איך זה קרה?" לוקאס מביט בליאו בבלבול, ליאו היה האדם האחרון שמתאהב- הוא אהב מגע פיזי, סקס.. אבל לא נקשר רגשית לאחרים.. זה היה כל כך לא מתאים לו..

"אני לא יודע.. אבל הבנתי את זה כשראיתי את לוי יותר מידי במגע איתו.. או את החבר האנושי שלו.. כולם כל כך לאבי דאבי איתו שבא לי לקבור אותם"

ליאו כל כך נונשלנטי לגביי זה, מדבר כאילו הוא עובר את זה כל שני וחמישי.

"למה אתה כזה רגוע ליאונרד?" לוקאס לא מבין את הנסיך הראשון, מביט בו מעביר את אצבעו שוב ושוב על שפת הכוס שלו..

"כי אני שמח שזה מה שיצא.. הוא בחור מאוד מושך בעיניי" ליאו מודה בחיוך, בוהה בשולחן הבר בהיסח דעת.

"אתה שמח, אבל הוא לא ישמח לדעת על הרגשות שלך לפי איך שנראתם מהצד.." לוקאס מזכיר לליאו שנאנח ונשען אחורה, עוזב את הכוס שלו.

"אני יודע, אפשר להריח את הפחד נודף ממנו.." ליאו מהנהן ללוקאס, מביט בו בעיניים עייפות.

יש לכמה רגעים שקט בהם השניים יושבים בשקט זה ליד זה: ליאו מנסה להבין  למה ואיך הוא מתאהב בנואל כשלוקאס מנסה לעכל מה שליאו אמר לו לפני כמה רגעים.

"בפעם הראשונה שראיתי אותו, חשבתי שהוא עוד ילד פחדן.. אבל אחרי המשחק ניסיתי לפצח את המחשבות שלו וכשזה קרה, הבנתי כמה המנטליות שונה משאר האנשים סביבנו.." ליאו מודה בפניי לוקאס.

"הוא אמר לי שכשהוא נפל עליי אותו יום כשכמעט נדרסתי, הוא לא הביט בצלקת כי הוא לא רצה שארגיש לא בנוח שמישהו בוהה...
הוא מחפש מתחילת הערב רגע לברוח חזרה למעונות ולא רוצה להתחבר לאף אחד מהנסיכים.." ליאו מהרהר במחשבות שלו ולוקאס יושב בשקט ומאזין, מנסה להבין את ההיגיון של החבר הכי טוב שלו.

"אני חושב שעוד אז, כשראיתי את הצלקות על הגב שלו.. הרגשתי אליו חיבור מוזר שלא ידעתי להסביר.... הוא כל כך דומה לי אבל שונה ממני.." ליאו מסובב את פניו ופוגש בעיניים של לוקאס.

"למה אתה מתכוון?" לוקאס לא בטוח ששני אלה דומים.

"אנחנו יצרנו את ההיררכיה של הנסיכים כדי שיהיה לנו דיסטנס מאחרים- כי תמיד ידענו שיש מסבבנו אנשים שירצו אותנו בגלל הכסף והקשרים והיכולות שלנו.." ליאו מסביר ברוגע.

"נואל משתמש בהיררכיה הזאת כדי לשמור על הדיסטנס.. בזמן שכולם רוצים להיות חלק מאתנו ורואים בנו פרסים נוצצים, הוא רואה אותנו כאנשים נאלחים, ילדים מפונקים שאין להם שום דבר במשותף איתו.." ליאו באמת חושב על זה לעומק, הוא חושב על נואל לעומק..

"ראיתי אותו מהצד.. רך ומחיוך לחברים שלו- אבל ברגע שאנחנו עומדים מולו הוא נראה כמו רובוט ושום דבר לא עובר דרכו" ליאו תוהה על מה שהוא עצמו אומר, מנסה להסביר את מה שהוא חושב ומרגיש.

"אפילו עכשיו כשאמרתי לו שיש לו ריח טוב, הוא חשב שדיברתי על הדם שלו- הוא ראה בזה איום כי זאת הדרך היחידה שבה הוא מקבל את הנוכחות שלנו..

נואל מבין אותנו, הוא בדיוק ההפך.

הוא מרגיש שאין לנו שום דבר במשותף כי זה נוח לו כמו שלנו נוח להציג את זה ככה.

נואל יודע שהכול משחק, בגלל זה הוא מתנהג איך שהוא מתנהג.

והוא חכם. הוא הצליח לגרום לי להרגיש בפעם הראשונה שיש מישהו יותר חכם ממני.." ליאו מודה עם חיוך רך על פניו.

הפתעה!
מורידה לכן היום פרק כי מחר לא אוכללל.

הפינה הפרקית:

------