אזהרות: אנא לא לשוות אופי רומנטי להתנהגויות אלא בחיים האמתיים. הסיפור הבא הוא לא פאנפיק, הוא מתפקד כסיפור משל עצמו והגברים שנבחרים כדמויות חזותיות הם "שחקנים" של הסיפור, אנא לא לחפור. תודה.

-קבלו מימ ראשון של O71268-

*נואל טוען שהוא לא ספיידרמן*

*מישהי בתגובות כותבת "הוא כן ספיידרמן, אין לו דרך הביתה"*

ונואל בתגובה:

*אגב, התגובה הייתה של

liors_storys

ליאו מוצא את עצמו מופתע בפעם הראשונה מזה כמה שנים.

היה משהו שהעלה ריח רע ביער ליד השביל הליכה והתלונות הגיעו לליאו מתלמידים במעונות שלו, אז הוא הלך לבדוק, עומד וגוהר מעל גופה בתהליך ריקבון של שפן.

הוא מרים את הסירחון, אבל יש ריח אחר שמדגדג לו את האף והוא נשאר ארבעים דקות ליד החיה המסכנה רק כדי להבין מאיפה מגיע הריח הזה..

ואז הוא מוצא חלקים של אבן עם דם עליהם, מקרב לאף שוב ומריח, עוצם עיניים ומחדד את האף שלו כמה שהוא יכול, לבסוף פותח את עיניו ומביט באבן בתדהמה.

"הבחור הזה הוא משהו אחר לגמרי.." ליאו פולט מלמול מלא בתדהמה, מביט מסביב רק בשביל להוביל את עצמו לתוך גזע עץ חלול שגם הוא מדיף ריח רע של דם שהתיישן, מביט בבלאגן של הדם והעלים שיש בפנים ומביט בדרך בה הדם מרוח על חלק מהעץ.

"לא ראיתי דבר כזה מימיי.." ליאו מודה בעודו יושב על ברך אחת ליד הפתח של הגזע ועיניו בוחנות כל מילימטר בקפידה.

עכשיו ליאו חושב שהוא מבין מה קרה..

הבחור הזה הסוואה את הריח של הדם שלו בריח של דם אחר.

ליאו בטוח שהוא נפצע, מאחר ועכשיו כשכול החלקים של הפאזל נפתרים במוחו לאט- הוא יכול להריח שנואל דימם כמות נכבדת מספיק.
אבל הוא כנראה כיסה את עצמו בדם של החיה הזאת כדי לבלבל אותו ואת שאר הנסיכים.

ליאו פלט גיחוך מתרשם, נעמד.

"דם ועלים.. נרדמת ככה באמצע היער ללילה שלם כאילו אין לך שום דאגה.." ליאו הולך מסביב לגזע ובוחן כל זווית, המום ומלא התרשמות.

אחריי עוד רבע שעה, הוא מוציא את הפלאפון שלו ושולח ללוקאס להגיע למיקום שלו בהודעה, לא מופתע כשלוקאס ניצב שם תוך כמה דקות.

"תריח את זה" ליאו מעביר את החלקים של האבנים שהוא עדיין מחזיק בידו ללוקאס, שמריח את האבנים במבט מבולבל.

"מה הריח הזה?" לוקאס שואל בהפתעה, מעביר את אפו הלוך ושוב בניסיון להילחם בבלאק אאוט שהוא מרגיש בראש.

"כמו מה שזה מריח?" ליאו שואל את לוקאס בחיוך.

"זה מתוק.. מוזר.. זה דם שעבר ריקבון.."לוקאס נעשה מבולבל מרגע לרגע.

הם עומדים שם לעוד כמה רגעים לפני שלוקאס פוגש במבט של החבר הכי טוב שלו שמחייך חיוך כנה ואמיתי שלוקאס לא ראה מזמן.

"זה נואל" ליאו מסגיר את התשובה ולוקאס מרגיש איך ההבנה מכה בו.

הוא מביט באבנים עכשיו בקפידה, בוחן אותם.

"תסתכל מאחורינו" ליאו זז מהנוף, חושף את הזירה בפניי לוקאס.

"הוא לא שיקר, הוא התחבא פה לילה שלם, פצוע ומדמם" ליאו מחייך אל המראות לרגע לפני שהמבט המשועשע שלו חוזר ללוקאס.

"הוא הרג שפן והתכסה בדם שלו כדי לדפוק לנו את חוש הריח. הוא השתמש גם בעלים.." ליאו נשמע גאה ולוקאס מביט בו בשאלה.

"שתית יין טעים היום? למה יש לך כל כך הרבה מצב רוח כשנצחו אותך?" לוקאס מביט בליאו בהשתהות, מדבר בשאלה למרות שהוא מרגיש גם הוא מתרשם.

"היה לו אומץ לעשות את זה, שכל בשביל לחשוב על זה וחוצפה בשביל להירדם בגזע הזה באמצע שצדים אותו.." ליאו פולט גיחוך, הטון שלו משועשע.

"איך אתה כל כך בטוח שהוא ישן שם בכלל?" לוקאס לא מטיל בליאו פורד שום ספק.
הבחור היה גאון.
אבל התקרית הזאת רתקה גם אותו, הוא היה חייב לשמוע את ההשערה של ליאו.

"הדם שלו לגמרי מעורבב עם הדם של השפן הזה. במיוחד בתוך הגזע אפשר להריח שהם ממש השתלבו ביחד ויוצא מהם ריח אחיד חריף" ליאו מסביר ומנסה להחניק חיוך.

"יריב ראוי.. אתה לא חושב?" ליאו שואל את לוק שעכשיו מחייך לליאו בשעשוע משלו, מהנהן.

"מה אתה הולך לעשות איתו? אתה תעניש אותו בכול זאת?" לוקאס תוהה לאן הם יתקדמו מפה.

"לא" ליאו עונה חד משמעית.

"אני אוהב את הראש שלו" ליאו מודה, מתהלך ליד הזירה שוב בתהייה.

"אתה לא מרגיש פגוע בכלל?" לוקאס מקניט את ליאו בקלילות.

"זה לא פוגע לך באגו הקטן והשברירי?" לוקאס ממשיך להקניט בקול תינוקי מטומטם שגורם לליאו לתת לו סטירה לראש.

"אני לא מרגיש פגוע" ליאו אומר בחיוך, הגישה שלו שובבה ולא אלימה.

"אבל אני שמח שהפסדתי לו. הוא בהחלט לא מהבכיינים הרגילים של הפנימייה" ליאו מדבר בכנות, עדיין מחייך חיוך קטן.

הם בוחנים את הסביבה עוד כמה רגעים לפני שליאו פוצה את פיו שוב.

"תדאג להעלים את העץ והשפן הזה, אני לא רוצה שהנסיכים האחרים ידעו איך הוא עשה את זה, במיוחד לא הנרי" ליאו מבקש מלוקאס בשעשוע.

"ואם אני אי פעם אפתח את זה מולו, תדאג לעשות כאילו לא ידעת" ליאו מוסיף ולוקאס מהנהן.

"איזה בחור רומנטי אתה, תזהר שאני לא אחשוד שיש משהו בינכם עם איך שאתה מחפה עליו" לוקאס מזהיר בהומור וליאו דוחף אותו כהקנטה.

--

יותר מאוחר ליאו יושב בכיסא הגלגלים המפואר שלו בפנטהאוז המעונות שלו ומנשנש ענבים עם היין הקבוע.

כלומר, כשערפדים אמרו יין, הם התכוונו לדם כמובן- פשוט זאת הייתה דרך יותר מתורבתת לשתות אותו בגביעי יין מהודרים ולתת תחושה.. אנושית.

העיניים של ליאו הביטו למטה, משקיפות על המדשאות מבעד לקיר הזכוכית הענק שיש בחדרו, לא עוטה מסכה עליו מאחר והוא יודע שהצד השני מושחר ואטום למציצנים.

ליאו בהה בעצים מתעקמים עם הרוח לפני שעיניו מצאו את דמותו של נואל.
הוא התיישר, עיניו נדבקות לנואל כאילו היה יצירת אומנות שאהב. ליאו בוהה בו מדבר וצוחק עם החברים שלו ותוהה איך הוא יודע להיראות כל כך טהור ומתוק כמו עכשיו פעם אחת ואז אדיש ועם אפס אכפתיות בפעם אחרת..

ליאו מצא את נואל כחידה..

כל דבר שעשה היה מאוד דו משמעי.

כמו באותו היום שנואל נפל עליו- ליאו היה בטוח שזאת הייתה תוכנית שתוכננה כדי לפגוע בו- אבל נואל הוכיח לו אחרת כשטרח להסתיר את הפנים של ליאו בזמן שהשיג לו את המסכה שנפלה.
ליאו עדיין לא היה בטוח אם הוא עשה את זה בכוונה להרשים אותו..

אבל זאת אפילו לא הייתה הדוגמה הכי טובה להתנהגות המבלבלת של נואל.

אותו היום מול המטרות של הקשתים ליאו היה בטוח שנואל נחוש להוכיח את עצמו להנרי כמתאים, אבל גם הפעם הוא הוכיח אחרת כשעשה את המתבקש ממנו ואז דחה את ההצעה הנדירה של מעבר בין מעונות- מה שלא קרה כמעט בפנימייה הזאת..

לבחור הייתה בועה משל עצמו. הוא דאג לתחת של עצמו ולא ניסה להתחנף לאחרים.

זה היה שונה ממנשקי התחת הקבועים של דומיין לירוי.

ליאו אהב את הרוח הלוחמנית הזאת. שוב, זה היה מרענן...

ושלא נשכח את הניצחון שלו בשפן האדום, שנואל יכול היה לנפנף לכול הנסיכים בפנים בעזרת התחכום שלו אבל עשה בדיוק ההפך.

הוא לא ניסה להוכיח את עצמו.

נואל הקטן היה תלמיד בדומיין לירוי- שהוא בית הספר שמבסס את הכוח של אנשים על פי היכולות והמשאבים שלהם, על פי קשר משפחתי או פרוטקציות חברתיות...

אבל הוא בכלל לא היה חלק מהנוף הרגיל, הוא לא ניסה להשתלב והתארים והחלוקות לא הרשימו אותו..

כמובן שלפני נואל היו כמה מורדים.. אבל אף אחד מהם לא הצליח שלא לפרוץ בבכי. אף אחד מהם לא ניצח בשפן האדום, אף אחד מהם לא היה אותנטי ונונשלנטי כמו נואל...

נואל היה מיוחד בעיניי ליאו.

תיעוד של ליאו אחרי שהוא הבין מה נואל עשה:

-----

כשהקוראות שומעות "עונש" ומתפתות לעזור לליאו, אבל אז הוא מאכזב אותן:

------

לוקאס: "מה אתה הולך לעשות איתו, אתה תעניש אותו בכול זאת?"
ליאו: "לא"

הקוראות שמחכות לראות מה ליאו כן יעשה: