אזהרות: אנא לא לשוות אופי רומנטי להתנהגויות אלא בחיים האמתיים. הסיפור הבא הוא לא פאנפיק, הוא מתפקד כסיפור משל עצמו והגברים שנבחרים כדמויות חזותיות הם "שחקנים" של הסיפור, אנא לא לחפור. תודה.

נואל לא ציפה לתקשר עם הנסיכים שוב אחריי אותו הלילה, אבל הינה הם, כל ששתם, אחריי שלושה ימים שולחים שליח שיביא את נואל עד לחדר האוכל הפרטי והמפואר שלהם כדי להבין מה הם עושים איתו.

"שב" לוי מבקש בנימוס מנואל ונואל מתיישב בכיסא מולם במבט אדיש.

"נראה שאתה באמת שייך למעונות שלנו, ילד.." לוי, הנסיך החמישי מחייך לנואל הפעם חיוך כנה יותר מביער, נראה קצת גאה.

"רימית? יצאת מהיער באמצע?" לוקאס, הנסיך השני מביט בנואל מניד את ראשו בפנים חתומות, השורשים השחורים של שיערו מציצים אל פני השטח ומבצבצים כנגד הצבע האדום העז שעל שאר שיערו, עיניו החומות חדות בדיוק כמו שאר תווי פניו והוא משלב ידיים בקשיחות.

"התחבאתי כמו שהמשחק דורש" נואל אומר בפשטות.

"איפה התחבאת? איפה יש להתחבא שלא נדע עליו?" הנרי הנסיך הרביעי נראה מבולבל וסקרן בכנות.

נואל מטה את ראשו נותן להם חצי חיוך חסר הומור והצבט שלו מזלזל.

הוא מושך בכתפיו "התחבאתי איפשהו, איכשהו.." נואל מתחכם ולוי פולט גיחוך.

"אני אמרתי לכם מאז אותו היום ברחבת המתקנים הוא משהו שונה לגמרי" לוי נשמע גאה ודי נהנה מהשיחה החלקלקה עם נואל, אבל השאר קצת פחות, חסרי סבלנות.

"אתה מסרב להגיד לנו, טירון? רוצה להיות שוב השפן?" הדסון הנסיך השישי מאיים, אבל נואל נועל את מבטו בזה של הדסון, מביט בבחור מהמוצא האפרו-אמריקאי עם העיניים החומות והשיער החום שבוהה בו, תווי פניו רכים יותר בקצת מהאחרים, אבל זה לא ניכר עכשיו כשהוא גוער בנואל.

"אם אני אגיד לכם מה קרה, יכול להיות שתמצאו דרך לעקוף את השיטה שלי.. אבל אם אני אשתוק, כנראה שגם בפעם הבאה אני לא אצטרך לסיים ככלבה שלכם" נואל מתחצף בטון קשה, אבל על הפנים שלו יושב חיוך קצת מפחיד כמו פלסטר.. זה לא מסתדר עם שאר הפנים האדישות שלו.

" אי אפשר להגיד שאתה לא יודע לשחק.." אלכס הנסיך השלישי מחמיא לנואל שיושב בכיסא ברגליים משוכלות ומביט בכולם בחוסר סבלנות, עיניו כחולות באופן מוזר ומרתיע ושיערו החום שנופל מעל לעיניו לא מצליח להסתיר את העיניים המפחידות.

"יש לך חוצפה, ילד" הדסון מזהיר ונואל מהנהן.

"אתם לא חייבים לתת לי מחמאות, זה לא יעזור לכם להוציא ממני תשובה" נואל אומר בפשטות ולוי, אלכס ולוקאס פולטים גיחוך בזמן שהדסון, והנרי נראים כעוסים וליאו , הנסיך הראשון, יושב במרכז, בין החברים שלו ומאזין לשיחה, ממש ממול לנואל כששולחנו הגדול מפריד ביניהם, בוחן את פניו של נואל בעניין.

"אני חושב שצריך לתת לילד את הניצחון, הוא שיחק וניצח אותנו.. הגיע הזמן שמישהו יהיה מאתגר.." לוי מתבדח ולוקאס נראה די מסכים עם מה שנאמר.

"ולהתעלם מאין שהוא התבטא פה מתחילת השיחה?" הנרי יורק והדסון נאנח, נראה שהוא תוהה.

"אני אומר, בואו נסגור את העניין בעונש ביניים ונניח לזה" אלכס מציע ולרגע כולם משתתקים, המבטים עוברים לליאו שפוגש במבטו של הנרי.

"זה מספיק מבחינתי" הנרי אומר בטון לא מרוצה , כנראה יקבל כל הצעה כרגע כדי לראות את הממזר הזה כאוב וכנוע.

מעצבן את הנרי שהוא יתחמק מעונש רק כי הוא ניצח. זה לא הוגן כלפיו.

"אתם לא עומדים במילים שלכם? זה בסדר לשבור חוקים ככה?" נואל שואל בתהייה.

"ניצחתי.. למה אני צריך לקבל עונש אם עשיתי מה שצריך כדי להתחמק מאחד?" נואל בוהה ברצפה בשעמום.

אם הוא יקבל או לא יקבל את העונש.. זה לא מעניין אותו יותר.. הוא פשוט שמח לבטא בפניהם כמה הוא שונא אותם.

"אל תגיד לנו מה לעשות, ילדון" הנרי מזהיר.

"אתה גדול ממני בשנתיים, גם אתה סך הכול ילדון" נואל יורה חזרה, שונא את כינוי המטומטם הזה.

לוי מגחך שוב, מביט בנואל בהשתהות.

הממזר הזה הוא רוח צוננת בניגוד לתלמידים הבכיינים של הפנימייה..
זאת הפעם הראשונה שמישהו ממעונות ורמנטינו מפגין גם חכמה וגם אומץ.. בדרך כלל, כל תלמיד השתבץ למעונות מסוימים כדי להישאר בבועה שמתאימה לו.. אבל נואל היה בועה משל עצמו.. לוי כמעט הצטער על שהיה הראשון למצוא אותו ביער.. הוא היה רוצה להתקרב לבחור הזה.. הוא נראה כמו הרבה כיף בעיניו.

"אני רוצה שיקבל 30 מכות עם שוט לבחירתי" הנרי מטיח, מביט בליאו שתוהה, בוחן את נואל שלא פוגש במבטו ועדיין בוהה ברצפה במבט ריק.

העיניים של ליאו משוטטות בחדר, הוא תוהה אם זה הדבר הנכון- לבסוף מהנהן.

הנרי מחייך בזחיחות, מסתובב ונכנס בדלת שעד עכשיו הפנה אליה את גבו, חוזר אחרי כמה דקות עם שוט שנואל הכיר טוב.

הוא ניסה לבלוע את החיוך.

זה הכי גרוע שלך, ילדון?

נואל לועג לנסיך הרביעי במוחו בלי חשבון.

"תוריד חולצה, קבצן, קבל את העונש שלך כמו גבר" הנרי יורק ונואל נאנח, נעמד.

"בסדר, רודן" הוא יורק חזרה, מוריד את הג'קט של מידי בית הספר קודם ומניח אותו על הכיסא עליו ישב עד כה, מתחיל לפרום את כפתורי החולצה הלבנה והמחויטת שלו מיד אחר כך, מסתובב ומתיישב על הברכיים שלו, פושט את החולצה לגמרי וחושף גב מלא בצלקות.

הנסיכים נעצרים לרגע, במיוחד ליאו.

ההבנה מכה בו..

בגלל זה הוא לא הגיב כשראה אותו בלי המסכה... הוא כנראה ראה דברים גרועים יותר בחיים..

ליאו מבולבל וכשהוא מבין שהנרי התנער מההלם והרים את השוט באוויר, הוא תופס את השוט באמצע התנופה שלו בעזרת ידו החשופה ולא מתייחס לעקיצת הכאב שבאה אחרי זה- סופג את המכה בלי בעיה.

"קום" הוא מדבר לראשונה ונואל מביט לאחור בקושי, מזווית עינו, נעמד בחזרה ומתלבש בזמן שהנרי נותן לליאו מבט מבולבל.

"אני רוצה לחשוב על העונש שוב, אני אעדכן את כולכם בהמשך" ליאו מודיע לחברים שלו, פוגש במבט של הילד שמכפתר את הכפתור השלישי מלמעלה ואז לובש את הג'קט שלו חזרה.

" אתה" ליאו פונה לנואל, שמרים אליו מבט אדיש וריק.

"לך" ליאו מצווה ונואל נאנח, מגלגל את עיניו ויוצא מהחדר בלי לחשוב פעמיים, טורק אחריו את הדלת.

"מה לעזאזל, ליאו?" הנרי יורק, אכול מזעם.

"אתה טועה, הנרי.." ליאו מחייך חצי חיוך על פניו מבעד למסכה שלו.

"אל תהפוך אותו לאויב" ליאו מביט היישר להנרי המבולבל.

"תהפוך אותו לחבר" ליאו מציע.

"למה שאני ארצה להיות חבר של הממזר המטורף הזה?" הנרי עכשיו מדבר בתסכול, אבל הכעס דועך לאט.

"אחי.. תהיה רציני שנייה- הבחור הצליח להערים על חוש ריח של ערפדים. הוא אומר הכול כמו שהוא חושב ושם הכול על השולחן" לוי מדבר להנרי ומביע את דעתו האישית.

"הבחור הזה מרגיש כמו רימון, יש לו תשובה לכול דבר, יש לו תמיד מה להוציא מהשרוול שלו.." הדסון מודה, מסכים עם לוי עכשיו, מבין מאיפה ליאו מגיע.

"נו באמת.. אתם מרחמים עליו בגלל איך שהגב שלו נראה? זה העניין? ואתה ליאו, מצאת את הנפש התאומה שלך או משהו?" הנרי זורק טנטרום כמו ילד קטן עכשיו.

"אני מטיל עליו וטו" ליאו קובע וכולם נעצרים, מחליפים מבטים מבולבלים ומבינים שהדיון נגמר כאן.

ליאו מעולם לא פסל החלטה של נסיך לפני, בדרך כלל, הוא נתן לחברים שלו לעשות מה שירצו..

אבל הבחור הזה.. משהו בו היה כל כך מרתק, מפתיע... ליאו לא ידע לשים את האצבע על מה שגורם לו להסתקרן לגביו.

"תמצאו לעצמכם תחביבים אחרים, הוא מחוץ לתמונה עכשיו" ליאו קובע ואז קם, מביט מסביב לפני שהוא מתחיל ללכת ולבסוף יוצא מהחדר.

ליאו יכול היה להריח את הפחד של הילד הזה בלי בעיה.. אבל זה לא תאם את האישיות שלו כלל.

הוא היה מבלבל וקשה לקריאה עבור ליאו. כל דבר שעשה היה נראה דו משמעי ולא רגיל.

ליאו הרגיש בפעם הראשונה בפנימייה המשעממת הזאת מאותגר.

-----

כשליאו מפסיק את הנרי באמצע ומונע מנואל עונש:

כולן: