Dear god - 116
למרות שהייתי ער המשכתי לשכב במיטה , יכולתי לשמוע שהארי מדבר בטלפון אבל לא הייתי מרוכז להקשיב לשיחה. אתמול הסתובבנו והדרכנו אנשים בכל המוזיאון , ואם זה לא מספיק מישהי הקיאה בשירותים ! הארי כמובן ניקה , זה היה דוחה. הגוף כואב לי ואני מותש , מותש גם מלחשוב... אני רוצה לאכול עכשיו. פלטתי קול עייף בזמן שהתמתחתי , הארי הסתכל עליי ואז חייך , נפרד בצורה יפה וניתק את השיחה. האור מהחלון מאיר על גופו בצורה מושלמת , הוא נראה כלכך טוב אלוהים...
״בוקר טוב״ לחשתי , הוא התיישב על המיטה והיה לו חיוך שקשה לפענח , כנראה עדיין מתרגש מאתמול.
״איך ישנת ?״ שאל וליטף את גבי , הייתי אסיר תודה להיות עם אדם כמוהו. תמיד קיבלתי ממנו יחס חם ואוהב , הוא מושלם בשבילי.
״נהדר״ אמרתי והתיישבתי , נישקתי את שפתיו וחייכתי לאחר מכן. ״עם מי דיברת ?״
״על זה נשוחח בארוחת הבוקר שהכנתי לך״ אמר והייתי מופתע , הארי הכין ארוחת בוקר ?
״בסדר״ אמרתי בשקט וקמתי , הוא תמך באגני וליווה אותי איתו למטבח , היה ריח של אוכל מטוגן , זה הריח לא רע. נכנסנו למטבח והוא ליווה אותי לשולחן שעליו זר פרחים צהובים. לבי פעם בחוזקה וחיוך התפשט על שפתיי , צחקקתי ולקחתי את הזר , זה מדהים.
״תודה״ אמרתי וחשתי את לחיי מאדימות , הוא הביא שתי צלחות והרמתי גבה בבלבול ואז הסתכלתי עליו
״זה ביצה מטוגנת״ אמר וגירד במצחו ״זה לא הכי יפה אבל אני נשבע שזה טעים.״
״אני מקווה שאתה לא משקר...״ פלטתי , לקחתי את המזלג ולקחתי חתיכה קטנה , הטעם היה נהדר , למען האמת לא ציפיתי. ״לואי גאה״
״כן ?״ צחק ואכל גם , חייכתי והסתכלתי לתוך עיניו הירוקות , ליקקתי את שפתיי השומניות והחיוך שהיה לו סקרן אותי , הוא מסתיר משהו.
״אז מה יש לך לספר לי ?״ שאלתי בסקרנות וזה גרם לו לצחוק ולהישען לאחור.
״טוב , יש משהו״ אמר ושלף אצבע , זקפתי את גבותיי בהתעניינות , אם הוא לוקח אותי למפעל שוקולד אתן לו את חיי.
״כן ? מה ?! זה מתוק ?! רגע ! זה צבעוני ?״ שאלתי במהירות והוא חייך ברוגע , זה הוציא אותי מדעתי ! הוא נשען לאחור וכפות ידיו מאחורי ראשו , נשימתי נחתכה בגרוני לרגע וקיוויתי שהמצלמה שלי תפרוש כנפיים ותוכל לעוף הנה בשביל שאצלם אותו כך. לא למוזיאון , בלי סיבה מסויימת. נשכתי את שפתיי ופי התמתח לחיוך ״אתה נראה טוב״ קולי היה חלש ולו עלה חיוך רגיל , כאילו כל זה ידוע לו , כופר חסר נימוסים , מדוע הוא ללא חולצה ? חם פה. וואו... שהחלון ייפתח בבקשה- רגע , למה אין בבית הזה מזגן ? אלוהים , כן אני בוחן אותו ומת מבפנים , ואז אני נעשה שמח כי הוא שלי.
״את כל זה תשמור לערב״ לפתע אמר , והנה הוא מתכוון לספר.
״מה יש בערב ?״ שאלתי , הוא ליקק את צד פיו וחייך , הסתכל עם עיניו למטה וזקף לרגע קצר את גבותיו. הוא מסקרן אותי ״הארי מה יש בערב ?״
״ובכן...״ התחיל לדבר וקולו היה עמוק וצרוד ״בטח לא שכחת את הצעת הנישואים המפתיעה של מייקל״
״לא שכחתי״ אמרתי
״הוא הזמין להם חדר במלון אבל מסתבר שסטייסי פוחדת ממקומות חדשים , זה מוזר ואולי לא הגיוני , היא בחורה מוזרה. בכל אופן הוא ביקש מאיתנו ללכת למלון ולהשאיר להם בית ריק״ אמר בחיוך ״אתה לא נראה מתרגש... בחייך לואי , מלון !״
צחקתי בשקט ״אף פעם לא הייתי במלון- הו רגע , הייתי איתך במלון שבצרפת. ובכן... זה נהדר בעצם !״ קראתי ״זה יהיה רומנטי !״
״אני מקווה , מייקל אמר שהזמין חדר מיוחד עבורם. מסתבר שזה משתלם להיות שותף שלו״ הארי אמר , צחקתי
״היום שלנו פנוי היום , זה תזמון מושלם״ אמרתי. המוזיאון נפתח רק פעמיים בשבוע , רצינו אולי שלוש אבל היינו צריכים זמן לעצמנו.
״אתה מתרגש ?״ שאל , הוא נראה מתרגש , ובכן כן ! אני אוהב להיות לבד איתו , הארי הוא כל חיי.
״כן ! זה בטח יהיה רומנטי !״ קראתי.
***
״חדר מספר שישים ושש...״ הארי מלמל בזמן שצעדנו במסדרון הריק של המלון , בלעתי רוק והסתכלתי עליו
״זה כמעט מספר השטן״ אמרתי בפחד , הוא גיחך ונראה שזה לא הטריד אותו כלל.
״הו ! הנה זה״ קרא והלך לדלת שעליה הופיע המספרים , הארי פתח את הדלת לרווחה והחדר היה כה יפה ! על המיטה מפוזרים וורדים אדומים ויש נרות ״מי חשב שמייקל הוא רומנטי ?״ הארי שאל ונכנס , חייכתי ונכנסתי בעקבותיו , זה יפהיפה. ״תראה !״
״מה ?״ שאלתי וראיתי אותו צועד אל עבר השולחן שעליו דלי עם קרח ובתוכו בקבוק שמפניה , יש שתי כוסות יין ליד ״אני לא שותה...״
״תעשה את זה למען המחווה הרומנטית״ אמר ומזג לשתי הכוסות מהשמפניה , לי הוא מזג ממש קצת אז חייכתי ולקחתי את הכוס , למחווה הרומנטית. הנגשתי את הכוס כנגד שלו ואז שתיתי לגימה קטנה ששרפה את גרוני , הארי שתה כמה לגימות ואז הניח את הכוס חזרה בשולחן , זה מר !
״זה מתוק״ הארי אמר , הסתכלתי עליו חסר מילים , מתוק ? טוב , הוא רגיל לשתות דברים כאלה. הוא צעד לכיוון המיטה המפוארת באיטיות והסתכלתי עליו , הנוף הזה מחמיא לו , כמה אני מתחרט שאני לא סוחב איתי את המצלמה. הוא התיישב על המיטה ונשען לאחור בחיוך מטופש , לבי הלם בחוזקה וחייכתי בביישנות , פשוט עמדתי כך כמו אידיוט ובהיתי בו. נשמתי עמוק וצעדתי אליו , התיישבתי על ברכו וכרכתי את זרועותיי מסביב צווארו
״אז הארי סטיילס...״ לחשתי והוא גיחך , הסתכלתי לעיניו הירוקות ״מה אני לא יודע עליך ?״
״ככה זה הולך להיות ?״ שאל , צחקתי והצמדתי אל ראשי לחזה שלו , הוא חיבק את גופי בזרוע אחת ואצבעותיו עברו באיטיות בגבי ״אל תנסה להתחיל איתי , החבר שלי יצלוב אותך״
צחקתי והסתכלתי עליו ״מי החבר שלך ?״ שאלתי והתקרבתי עד שחיברתי את שפתיי לשלו לנשיקה קטנה , הוא נשם נגד שפתיי
״מישהו מיוחד״ לחש וחייך , לבי פעם בחוזקה כנגד בית החזה שלי ״מישהו שאם תכיר אותו תתאהב בו מיד״
״אתה חנפן״ לחשתי והוא חייך לפני שנישק את שפתיי , הלשון שלו חדרה בין שפתיי והחליקה כנגד שלי , תחבתי את אצבעותיי בתוך שיערותיו והתמקמתי על ברכיו שכל רגל שלי בצד אחר של גופו , הוא החליק את ידיו מיריכיי לישבן שלי , חייכתי ונישקתי את שפתיו , גופי התפרק בין זרועותיו מאהבה , מהתחושה החמה שחשתי כשהייתי איתו , זה הורגש בכל גופי , כמו מכה מחשמלת ומתעתעת , נשאבתי לזה ולא הרשיתי לעצמי להרפות. הוא הפך אותי על גבי בהפתעה וזה גרם לי לצחוק , הוא חייך ונשכב מעליי , ששפתיו נחתו בנקודה בצוואר שלי עיניי נעצמו וצמרמורת זחלה בכל גופי , נשכתי חזק את שפתי התחתונה והרגשתי את דמי זורם באיבר מיני וגורם לו להתקשות , הוא החליק את ידו בצד גופי וגירה אותי , רגליי מפושקות והוא ביניהם , הוא הרים את החולצה שלי והפריד את שפתיו בשביל להפשיט אותה מגופי , כשהתקרב חזרה משכתי אותו מעורפו בשביל לנשק את שפתיו , הייתי רעב אליו.
״אני מודה לישו על זה שלא הפכת לכומר״ הוא לחש
״גם אם הייתי הופך לכומר שום דבר לא היה משתנה״ לחשתי , הוא ליקק את שפתיו וחייך
״אתה מפר המון חוקים״ אמר וחשתי את לחיי מאדימות
״אני ילד רע״ לחשתי. אלוהים לא זה נשמע כמו רמז מיני ! עצמתי את עיניי בחרטה ״תשכח מזה...״
הוא צחק ונישק את העור שלי ברכות ״אתה מושלם״ לחש , הצמיד את הרגל שלי לצד גופו , הייתי מוכן בשבילו אבל לא רציתי למהר , יש לנו את כל הזמן בעולם.
אולי יש לנו נצח.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top