"תזכירו לי למה הסכמתי לבוא?" דמיאן נאנח. הוא ידע שערבי סרט תמיד נגמרים בכאוס.
"כי אתה חלק מהחבורה שלנו, זה למה." אנה אמרה בעודה עוזרת לקייט להביא לשולחן הסלון קערת פופקורן.
"זה תמיד הולך רע ואתם יודעים מודעים לכך." דמיאן רטן. הוא הלך למטבח להביא כוסות.
רובין צחק. "וזאת הסיבה שערבי סרט הם כיפיים."
"הפעם הקודמת לא הייתה כל כך נוראית." אדריאן ציין.
"זה שאתה לא זוכר את מה שקרה בפעם הקודמת לא אומר כלום." קייט צחקקה.
"אני באמת צריך להזכיר לך את קרב הפופקורן?" דמיאן שאל.
רובין צחק. "אתה התחלת, אני רק סיימתי."
"אני שונא אותך." דמיאן מלמל.
הבחירה של הסרט עצמו ערכה עשר דקות אם לא יותר.
"אנחנו תמיד רואים אקשן! אולי הפעם נגוון?" אנה שאלה.
"לי לא אכפת, כל עוד זה לא אימה." רובין משך בכתפיו.
"ואנחנו לא עומדים לראות רומנטיקה קיטשית הפעם קייט." דמיאן אמר.
"אולי נלך על משהו שמכיל את כל מה שאנחנו רוצים?" אדריאן הציע פשרה.
מפה לשם החבורה בחרה לראות את "שומרי הגלקסיה."
"אתם רואים את הדמות הזאת? היא תהפוך לרעה על בטוח!" רובין אמר בהתלהבות יתר.
"אני די חולק עליך רובין." אדריאן צחקק.
"אתם מוכנים להיות בשקט? אני מנסה לשמוע." קייט מלמלה.
"אם לא תהיו בשקט קייט ואני נמשיך את הסרט לבד, זה מה שאתם רוצים?!" אנה איימה.
"וזאת בדיוק הסיבה למה חשבתי שזה רעיון גרוע- אדריאן! תפסיק לזרוק עליי פופקורן!" דמיאן נאנח.
רוב ערבי הסרט שלהם התחילו טוב והסתיימו בכאוס. והשיחה שלהם הוכיחה זאת.
לאחר שהסרט נגמר, החבורה הייתה בשקט לרגע.
"זה נחמד שמצאת זמן להצטרף." אנה אמרה לקייט שישבה לצידה.
"הייתי צריכה לתמרן בין שיעורי בית לזמן פנוי על מנת להגיע." קייט צחקה. לאחר רגע היא הוסיפה, "ותסבירו לי בבקשה איך שרדתם את כיתה יב, כי אני לא מצליחה."
"שרדנו באמצעות כוח-" אדריאן התחיל לומר, אך רובין קטע אותו.
"אל תתחיל." הוא התחנן.
"...החברות והמשפחה! סתם. עכשיו ברצינות, פשוט צריך לעשות סדר עדיפויות מסויים, ועם פרקי זמן פנוי. זאת הדרך האמיתית לשרוד את התיכון." אדריאן גיחך.
קייט נאנחה. "אני בקושי רואה את חברות שלי, או את המשפחה. חצי מהזמן שלי זה בעיקר דברים לימודיים."
"אם זה עוזר לך להרגיש טוב יותר, אז תמיד תזכרי שתיכון זה כלום לעומת אוניברסיטה." רובין אמר.
החבורה דיברה עוד ועוד. הם באמת היו מגובשים.
"תזכירו לי שוב איך נהייתי חלק ממכם?" קייט צחקה.
"כי אני נמצאת בחבורה רק של בנים והייתי נואשת שתהיה עוד בת." אנה גיחכה.
"אני די בטוח שזאת לא הסיבה אנה." דמיאן אמר.
"אבל זה נכון!" אנה מחתה.
"אני די בטוח שהיא הצטרפה לחבורה שלנו בגללי, כי קייט הייתה מצטרפת למה שהיינו עושים מידי פעם." רובין חייך מעט.
"הגיוני אחרי הכל." דמיאן אמר.