כשאדריאן הגיע עם אימו לרופאה, הוא בהחלט לא ציפה שהפחד הגדול שלו יתממש.
"ראיתי את הבדיקות שעשית לא מזמן...." הרופאה נשמה עמוק לפני שהמשיכה.
"ו-?" אדריאן שאל. הוא היה לחוץ.
"לצערי יש לך גידול, בראש. אבל, יש גם חדשות טובות, מכיוון שמצאנו את הגידול הזה מוקדם, אז נוכל לטפל בו ישר." הרופאה אמרה.
אדריאן ניסה להישאר רגוע עד כמה שאפשר.
"יש טיפול לזה?" הוא שאל.
"אז ככה: כמו שאתה יודע, יש את הניתוח להוצאת הגידול, אבל יש סיכון שתמות במהלכו. בנוסף לזה, יש טיפול כימי שבו משתמשים בתרופות אנטי-סרטניות מיוחדות, שתפקידן להרוס את התאים הסרטניים. לכימותרפיה יש גם תופעות לוואי כמו אנמיה, עמידות מופחתת לזיהומים ועייפות. כמובן שתופעות אלו יפחתו בסיום הטיפול." הרופאה אמרה.
אדריאן, שניסה להישאר רגוע, חשב לרגע. יש סיכון שהוא ימות גם בניתוח וגם במהלך הטיפול הכימי. "אתה לא חייב להחליט ברגע זה לגבי סוג הטיפול." הרופאה המשיכה.
אדריאן הנהן. "תודה." הוא אמר.
בערב, לאחר שרובין חזר מהאוניברסיטה, אדריאן החליט לדבר איתו על כך.
"אתה זוכר שלפני שבוע או שבועיים הלכתי לבית חולים כדי לברר משהו?" אדריאן שאל.
רובין הביט בו. "כן. אתה בסדר אד? כי אתה קצת חיוור עכשיו..." רובין שאל בדאגה.
אדריאן נשם עמוק. "תוצאות הבדיקות חזרו היום, ו...בוא נגיד שהחדשות הן לא משהו..." הוא מלמל.
רובין הניח את ידו על הכתף של בן זוגו. "אתה לא חייב לספר לי עכשיו אם אתה לא רוצה." הוא אמר ברוך.
אדריאן חייך מעט. "זה בסדר...פשוט...אני לא רוצה להפיל עליך חדשות כבדות ישר." הוא השיב.
רובין הביט בו. הייתה לו תחושה ממש לא טובה לגבי העניין.
"גילו שיש לי סרטן. ואני אבין אם תחליט-" אדריאן התחיל לומר, אבל רובין קטע אותו.
"אם אתה מתכוון לסיים את המשפט הזה ב"לעזוב", אז התשובה שלי היא חד משמעית לא. אני אוהב אותך, ואני תמיד אוהב! עם או בלי סרטן. ואנחנו נעבור את הכל ביחד, בסדר?" הוא אמר בחום.
"אוקי...זאת לא התשובה שציפיתי לה...אבל אתה צודק. אבל ברצינות עכשיו רובין, איך אתה לא מופתע או-" אדריאן ספק אמר ספק שאל.
"לא כל כך האמת. הייתי צריך לחפש משהו בשביל הלימודים במחשב, וראיתי שפתחת דף שעוסק בתסמינים על סרטן או משהו כזה. אז הייתה לי תחושה שמשהו לא לגמרי בסדר אם חיפשת חומר על זה." רובין אמר במבוכה.
אדריאן הביט בו. "הסתרתי את הדבר הזה ממך כי פחדתי שתדאג יותר מידי." הוא השיב.