(הערה: הפרק יהיה כתוב כמו הודעות ולא בתור טקסט רציף. זה יהיה הפרק היחיד שיהיה כתוב בצורה הזו.)

רובין: עשיתי ניקיון רציני בחדר ומצאתי מספר תמונות מהתיכון.

אנה: תשלח אותן לפה, בשביל הנוסטלגיה :)

דמיאן: בבקשה אל.

אדריאן: בבקשה כן!

דמיאן: אתה באמת אוהב לאמלל לי את החיים אדריאן.

אדריאן: מה שנכון נכון :)

6 תמונות התקבלו מרובין

אנה: אני זוכרת את התמונה הזאת! זה היה במסיבה של דמיאן לא?

דמיאן: אתם מדברים על המסיבה שבה הצלחתם לשרוף קאפקייקס?

אנה: בדיוק.

רובין: שרפנו זה הרבה אנשים. הקאפקייקס נשרפו בגלל אדריאן ואנה שלא השגיחו על התנור!

אדריאן: אתה היית אחראי על השעון עצר רוב!

דמיאן: כן, אני מסכים, זאת הייתה אשמת רובין.

רובין: ^ אתה אמור להיות בצד שלי!

דמיאן: אתה בטוח?

אנה: והתמונה השניה מהמסיבת סיום! היינו כל כך צעירים אז!

רובין: אנחנו עדיין צעירים אנה.

אדריאן: אוי ואבוי, אני זוכר שתפסתם אותי לתמונה משותפת ולא כל כך ציפיתי לזה...בגללכם יש לי את הפנים המופתעות האלה בתמונה :')

אנה: בפעם הזאת רובין בהחלט היה האשם המיידי.

רובין: בזה את צודקת.

דמיאן: זה היה בתקופה שלרובין היה שיער יחסית ארוך.

רובין: השיער שלי לא היה ארוך... הוא באורך בינוני.

אדריאן: זה רק אני או שיש בתמונה הזאת גם תלמידים שהתפרצו לתוך התמונה שלנו?

אנה: עכשיו כשאתה אומר את זה אני שמה לב. אבל הם ברקע.

דמיאן: שמתי לב עכשיו ששלושת התמונות האחרונות הן מהטיול השנתי של יא'.

רובין: זה היה בתקופה שבה אדריאן ואני עדיין לא היינו מודעים לרגשות שלנו. במבט לאחור אני נזכר שאדריאן ניסה לפלרטט איתי אבל זה לא ממש עבד.

אנה: כי הפלרטוטים שלו גרועים?

אדריאן: הי! הם לא כאלו גרועים!

רובין: באמת?

אדריאן: זה לא שהפלרטוטים שלך יותר טובים!

דמיאן: הפלרטוטים שלכם גרועים באותה מידה.

אנה: אני מסכימה עם דמיאן.

דמיאן: אם מדברים על משהו גרוע. זוכרים את הערב קריוקי?

רובין: אנחנו לא מדברים על זה.

דמיאן: כן אנחנו כן. ורובין השתכר וגרר את אנה לשיר את "Can we feel the love tonight". אלה היו זמנים נהדרים.

רובין: קודם כל, לא הייתי כל כך שיכור. ודבר שני, גררתי את אנה איתי כי ידעתי שהיא שרה יותר טוב ממני.

אדריאן: וזה רק גרם לך לזייף יותר :)

אנה: אתה בטוח שלא היית כזה שיכור רובין? כי אני זוכרת שחשבת שאתה זמר טוב למרות שאתה לא.

רובין: אני שונא את כולכם. ואם כבר מדברים על מקרים מביכים, אתם זוכרים שדמיאן הזמין אותנו לחגיגת כריסמס-חנוכה והכל התפקשש?

דמיאן: רובין!

רובין: מה? אתה התחלת ;)

קייט: אתם מוכנים לדבר בקבוצה שבה אני לא נמצאת? עשיתם לי כאב ראש!

אנה: את יודעת שאפשר להשתיק קבוצות, נכון?

קייט: הקבוצה מושתקת וזה לא מונע ממכם להמשיך לכתוב הודעות ולחפור.

אדריאן: את מפספסת שיח נהדר, תסתכלי בהודעות למעלה.

רובין: אנחנו רק מספרים פאדיחות.

דמיאן: רק לידיעתך, מי שגרם לכאוס בכריסמס- חנוכה היה בן דוד שלי, זה התפקשש בעיקר בגללו.

אנה: וגם רובין לא היה בדיוק שא תמים.

רובין: מה אני עשיתי?!

קייט: אני אמנם לא הייתי שם, אבל אני זוכרת שרובין ואדריאן הצליחו לשרוף את העוגיות.

דמיאן: בדיוק.

אדריאן: העוגיות נשרפו כי מישהו לא שם לב לשעון עצר!

רובין: זה היה גם התפקיד שלך!

קייט: שניכם הייתם אשמים באותה מידה.

אנה: מסכימה.

דמיאן: וזוכרים את הפעם ההיא שבה אדריאן הצליח ללכת לאיבוד כשהלכנו לפיקניק?

רובין: ואני נכנסתי ללחץ מה שגרם לו להיכנס לעוד יותר פאניקה :')

אדריאן: זאת לא אשמתי שלא נתתם לי הוראות הגעה נכונות! :(

אנה: אופס? :')

דמיאן: אני די בטוח שהיא עשתה את זה בכוונה.

אדריאן: כנ"ל.

קייט: כולכם משהו מיוחד, אני לא צוחקת.

רובין: מה שנכון נכון.

אנה: אז אתה לא שונא אותנו יותר?

רובין: את זה אני לא אמרתי.

אדריאן: :(

רובין: אל תתחיל.

אדריאן: להתחיל מה?

רובין: לעשות פרצופי כלבלב בהודעות.

קייט: אתם לא נמצאים אחד ליד השני עכשיו?

רובין: ...אולי?

אדריאן: אנחנו מוזרים אני מודע לזה :)

קייט: שאלוהים יעזור לכם.

דמיאן: חשבתי שאת לא מאמינה באלוהים?

קייט: אני לא.

רובין: היא מאמינה בו מתי שבא לה נראה לי.

אדריאן: זה תקף גם לגביך רובין.

רובין: בצורה חלקית.

אנה: השלב הזה שבו התחלנו לדבר על משהו אחד ואז התחלנו לדבר על משהו אחר.