״שלום״ לואיס קופץ כששתי זרועות נכרכות סביב מותניו.
אריק מניח את סנטרו על כתפו של לואיס ומחייך,
שוב מושך את תשומת הלב של הקהל שסביבם כמו יותר מוקדם היום.

״ה..היי״ לואיס מנסה לצאת מבין ידיו של הענק.

אריק מגחך, מושך את לואיס אליו ומהדק את אחיזתו במותניו.
״התגעגעתי אליך״ הוא לוחש לאוזניו של הבחור הקטן שמתכווץ בחוסר נוחות.

״אתה לא יכול להתגעגע..״ לואיס מנסה לדבר ולהיחלץ מהאחיזה של אריק.

אבל אריק לא מרפה וקוטע אותו מלסיים.
״כי אני סוציופת״ הוא משלים את המשפט בחיוך, מנשק את לחיו של לואיס בחיוך קטן ויודע כל.

״בוא״ הוא מרים את הבחור הקטן מרגליו וזורק אותו אל מעבר לכתפו כמו איש מערות.

לואיס מרגיש מובך וחסר נוחות, לכן הוא נשאר קפוא מההלם ולא אומר מילה עד שהם מגיעים לרכב של אריק.
״תכנס״ אריק פותח את דלת הג׳יפ היוקרתי שלו ולואיס נאנח.

״אני חייב?״ הוא באמת לא רוצה להישאר לבד עם הבחור הזה.

זה פוגע לאריק באגו ואולי גם במה שהוא אחר- הוא פשוט לא מוכר עם הנקודה הזאת,
אבל זה הופך אותו לכועס.

״לואיס, כנס לפאקינג מכונית״ הוא מרים קצת את הקול שלו, מרגיש מתוסכל ככה בפעם הראשונה.
״ אבל אני לא רוצה״ לואיס רוטן כמו ילד בן חמש שלא קיבל מה שהוא רוצה, רוקע ברגלו.

זה היה כל כך חמוד.
אריק חושב במרמור בראשו, לא יודע איך לדבר ליצור הקטן והמתוק שמולו.
״מה הבעיה שלך?״ הוא נושם ונושף עמוק, מביט בו בשאלה.

לואיס נאנח.

״אני.. אני..״ הוא מגמגם בחוסר ביטחון, פוחד.

״פשוט תגיד את זה, לו״ אריק פולט שם חיבה בטעות, אבל לא מראה שום סממן מבוכה על פניו, מקווה שזה יפשיר את הקרח שבין לואיס לבינו.

״אני לא אוהב אותך״ לואיס מתוודה בשקט, מתכווץ, מסיט את מבטו לצדדים כבקשה לעזרה-
אבל ברור שאף אחד לא ייגש ויפריע לאריק פאקינג סאנטוריאוס.
״אני יכול לשנות את זה״ אריק מחליט לשנות גישה, שולח לו חיוך גומתי.

זה מרתיע את הבחור שעומד מולו.

״אין צורך״ לואיס משיב בקול רועד ומנסה לחמוק, כושל ומוצא את עצמו צמוד לדלת של המושבים האחוריים של הג׳יפ.

״תסתכל עליי״ אריק מבקש ברוך , מחזיק את פניו של לואיס בין שתי ידיו ומלטף בנסיון להרגיע.
״תנסה אותי רק להיום, אם לא יהיה לך טוב עם הצד הטוב שבי, אני אנסה להתרחק״ אריק אומר ברוגע,

הוא לא באמת מתכוון להרפות, אבל מתכוון לתת ללואיס להאמין שהוא הגון ולא מניפולטיבי עכשיו.
הוא לא יכול לתת לו ללכת.
לא לו.

יום אחד הוא יבין למה.

לואיס נאנח.

״בסדר, אבל בלי נגיעות או נשיקות או..״ לואיס דוחף את ידיו של אריק ממנו, מפחד ולא בטוח, מחבק את עצמו.
״ מקובל עליי״ אריק מסכים מיד.

אם אתה חושב שאני אמנע מלגעת בך אתה כנראה באמת לא מכיר אותי.
הוא חושב בהומור במוחו,
צופה בנער עולה לג׳יפ וחוגר לפני שהוא עולה למושב הנהג בעצמו ומתחיל לנסוע.

———————-

״למה אתה נחמד אליי כל כך?״ לואיס עדין לא בוטח באריק-
שבדיוק הגיע לשולחן עם מגש האוכל שלו במקדונלדס והניח אותו מולו.

אריק מרים את מבטו ופוגש בעיניים של השני- לרגע, מחסיר פעימה.
״החיוך שלך מדבק בשבילי באופן מוזר, כשהמבטים שלנו נפגשים אני לפעמים שוכח לנשום כמו שצריך, כשאתה מדבר, אתה תמיד חכם ומתוק- זה גורם לי להרגיש סוג של נחמה וחום בפנים, כאילו אני בטוח איתך״ אריק מסביר, צופה בבחור שיושב לידו מביט בו בהלם.
״אבל אתה לא אמור להרגיש״ לואיס לא מבין למה זה קורה לו.
״אבל אני מרגיש.. וזה ככה רק כלפיך.
אתה מהפנט בעיניי משום מה, ובזמן האחרון הבנתי שאני מרגיש ושונה איתך והבנתי שנקשרתי אליך רגשית.
אני לא יודע למה דווקא אתה.. אני פשוט נמשך אלייך״ אריק מדבר ברוגע, מביט בבחור שמולו ברצינות.

״אני מצטער שהייתי רע אליך, הייתי מבולבל- אני חושב שתמיד הייתה לי סוג של משיכה שבלבלה אותי וגרמה לי לעשות לך דברים שגויים.

אני מקווה שתוכל לסלוח לי ולתת לי הזדמנות להוכיח שאני יכול להיות טוב״ אריק כנה בפעם הראשונה.
הבטן שלו מתהפכת בהתרגשות,לב פועם-
הוא יודע שהוא לכוד ברשת התמימות שלפניו.

לואיס מביט בו בשאלה, נראה שהוא מעכל את המידע.

״זאת לא בדיחה?״ הוא תוהה לעצמו, נראה מבולבל.

״אני מבטיח מהיום שהמקום היחיד שאי פעם אהיה בו קשוח איתך יהיה המיטה״ אריק זורק, רוצה שלואיס יפסיק לחשוב יותר מידי וישים לב אליו יותר.

לואיס מאדים ומחליק בכיסא, עד שהוא הכי נמוך שאפשר, אוכל בעיניים מושפלות ולא פוגש במבט של אריק.

״אל תהיה ביישן, אתה סקסי, תהיה יותר בטוח בעצמך״ אריק שלח עוד התגרות קטנה ולואיס הניח את האוכל, מסמיק עד לאוזניו עכשיו וכיסה את פניו בשתי ידיו במבוכה.

״כל כך חמוד..״ אריק ממלמל בחיוך, מביט בבן הזוג שלו ברכות שמעולם לא נהג להשתמש בה, מרגיש מוזר מבפנים.
אבל מוזר טוב.

לואיס בנתיים מביט באוכל שלו לזמן מה, נראה מרוחק במחשבות.

ולבסוף לוחש״ מצטער״ וקם.

מפתיע את אריק שממהר לקום אחריו ולצאת,
נאחז בזרועו ומסובב אותו.

״תרפה, אריק״ הוא מבקש בקול חלש, מתכווץ ומנסה להתרחק.

אבל אריק לא יתן לו.

״מה קורה?״ אריק שואל בבלבול, מנסה להבין איך המזג שלו התחלף ככה..
זה לא קרה אף פעם.

״אתה קראת לי במילים, נתת לי מכות כל השנים האלה, אתה היית מרושע ושלחת גם אחרים עליי.

אתה אפילו הלכת רחוק עד ללהטביע אותי..

איך אני יכול לקחת אותך ברצינות ולהימשך אליך?
אני לא רוצה להתקרב אליך״ נפל ללואיס האסימון רק כשהם ישבו יחד, שכול זה אמיתי יותר ממה שהניח.

לפני זה הוא ציפה לפאנץ׳,
הוא ציפה לכל סוג שהוא של בדיחה על חשבונו, הוא היה גם פחדן וגם סקרן לדעת מה אריק תכנן.

הדבר הכי מפחיד שדמיין היה בדיוק זה.

״אני יודע שהייתי אגרסיבי ואלים, לואיס,
אבל אני מנסה להשתנות.
קשה לי להתרחק ממך גם אם ארצה..״ אריק מתוודה , תופס בפניו של הבחור הקטן יותר בין שתי ידיו ומישיר אליו מבט.
״כל מה שאני מבקש זה שלא תברח מימני,
אני אפצה אותך על הכול״ אריק לוחש לו, רוכן אליו במהירות ומפתיע אותו בנשיקה עמוקה,
מכניס את לשונו לפניו של הנמוך ממנו ומלטף את לשונו עם זאת שלו ברכות.

לואיס מתאבן,

הוא לא יודע מה לעשות בסטואציה הזאת ולא מצליח לזוז.

הוא מבוהל וחסר ביטחון ולא מבין איך הוא הגיע למצב הזה עם הבריון שלו.

לוקח לאריק זמן להתנתק ממנו, והעובדה שהגוף של לואיס מגיב למגע עם אריק לא עוזרת ללואיס, שעומד שם עם דמעות בעיניים והבעה מבוהלת.

״אני לא רוצה להיות קשור אליך בשום צורה״ לואיס לוקח צעד אחורה ברגליים רועדות, מוכן לנוס.

״מאוחר מידי״ אריק תופס בו ומושך אותו אליו,
הוא מושיב אותו על ספסל שנמצא לא רחוק מהם וכורע ברך בפניו.

״רואה את זה?״ אריק שואל בחיוך, מוציא קופסא קטנה מכיס המכנסיים שלו.
זאת קופסה יוקרתית כחולה שמתגלה בתוכה טבעת יקרה.

״תביא את היד״ אריק מחזיק בידו הימינית של לואיס בעדינות, עונד לו את הטבעת על אצבע הנישואין.

״מעכשיו אתה שלי״ אריק מביט למעלה אל לואיס שמביט בו בזעזוע.

הוא כורך את ידיו סביב מותניו ומתיישב על הרצפה, על ברכיו בין רגליו של לואיס, עדין, מגיע לכמעט פנים מול פנים עם לואיס.

הוא מנשק את סנטרו של הבחור מולו- שנרתע ממנו.

״קח אותה חזרה, אני אעבור בית ספר, אני אעלם מהעיניים שלך לגמרי..
רק.. בבקשה..״ לואיס מתחנן בדמעות.

אריק מחייך אליו עם זאת, שליו וסובלני- מה שלא מתאים לו בדרך כלל.

״מאוחר מידי״ הור אומר שוב.

״אני מאוהב בך, אין לך דרך חזרה מפה״ אריק מחייך לבחור שמולו, מנגב לו את הדמעות ומניח נשיקה קטנה על שפתיו.

״בוא, אתה מותש, אני אקח אותך הביתה״ אריק מדבר ברכות, מפתיע את לואיס כשידיו נאחזות בו קרוב לישבן שלו והוא מרים אותו אליו.