נק׳ מבט לואי:

ניקיתי את אחד השולחנות בתנועות מעגליות עם הסמרטוט הוורוד שבידי. אני יודע שהרבה מנהלים של בתי קפה היו מבקשים מהעובדים להעביר ניקוי על השולחן אבל דן לימד אותי אחרת, זה המקום שלנו ונטפל בו גם בעצמנו. חוץ מזה, דילן עמוס ונראה שהקידום שהענקתי לו מעיק עליו קצת. לא יזיק לו מנוחה. הסתכלתי לכיוון דילן וראיתי שהוא מפלרטט עם ג׳ניפר, היא מצידה אפשרה זו ונראה שזה גם החמיא לה. אני לא יודע מה לחשוב על מערכת יחסים בין העובדים שלי, דן תמיד התנגד לזה והיה מפריד בין העובדים בחלוקת מטלות אקראית, אבל אני לא עשיתי את זה. זה נדיר שמישהי מוצאת חן בעיניי דילן, חוץ מזה הם יכולים להיות נורא חמודים ביחד. קיוויתי שזה לא יפגע בעבודה.
עברתי לשולחן נוסף לנקות והרמתי את כוסות הקפה שהשאירו בשולחן, נכנסתי מאחורי הדלפק להניח את הכוסות בכיור ולשטוף את הסמרטוט. מזווית העין הבחנתי בג׳ניפר נכנסת לתוך המטבח, היא התחמקה מצרות, כאילו ציפתה ממני שאומר משהו. אבל כשאין עבודה אני מניח להם לעשות מה שברצונם.
״כן, בוס ?״ דילן נאנח ונשען עם זרוע ימין על הדלפק שמאחוריו.
״מה ?״ גיחכתי, סחטתי את הסמרטוט והנחתי אותו. ״הפרעתי לכם ?״
הוא חייך, ודילן לא נוטה לחייך אלא אם כן הוא זורק בדיחה עוקצנית. ״אין לך עבודה לעשות ?״ שאל וזה גרם לי לגלגל את עיניי, הוא צחק. החוצפה של דילן מיוחדת, אבל כמובן שהכל בהומור.
״אז מה קורה בין שתיכם ?״ שאלתי. בחיוך הוא גלגל את עיניו והסתובב, התעסק בסידור הכוסות.
״מה זאת אומרת ?״ שאל. התקדמתי אליו בשביל לעמוד לצידו ולקבל את תשומת לבו,
״סתם, אתה נראה קצת מוזר״ אמרתי בשקט, הוא הסתכל עליי בסקרנות. ״העיניים שלך הפכו מצורה עגולה לצורת לבבות״
״בדיחות הקרש שלך לואי...״ הוא נאנח והסתובב לקנקני הקפה, אני בעקבותיו
״אז ?״ שאלתי. הוא הידק את שפתיו ומשך בכתפיו.
״תשאל אותה״ פלט בפשטות, דילן טיפוסי.
״היא לא תרגיש בנוח לדבר איתי...״
״ממתי אתה מתעסק ברכילות ?״ דילן שאל, ״חוץ מזה היא תרגיש בנוח כשתגיד לה שאתה גיי״
״אלוהים אדירים תפיסת העולם שלך כלכך משונה דילן״ גלגלתי את עיניי והוא בחיוך הלך למקרר, מילא רשימת הזמנות. דעתי הוסחה מצלצול הטלפון שלי ומיד קיוויתי שזה הארי, אך כשהוצאתי את הטלפון וראיתי את השם הפכתי מודאג מזה שזה קייל. אלפי תרחישים עברו במוחי, החדר שלי בטח עולה באש.
״מה קרה ?״ עניתי והתקדמתי לפינה, מלטף את הסנטר במתח.
״למה אתה בטוח שקרה משהו ?״ שאל בטון אדיש ורגוע, גלגלתי את עיניי
״כי אתה לא מתקשר אם לא קרה משהו״ אמרתי והוא מלמל, נשמע מהסס. ״קייל ?״
״החוזה שלנו נגמר השבוע, וזוכר שאמרתי שאחתום לעוד שנה ?״ שאל וקולו נסוג, מה הבשורות הרעות.
״כן״ פלטתי.
״אני מצטער אבל תצטרך למצוא שותף חדש״ אמר בשקט. ובכן, אלה חדשות טובות כי קייל שותף נוראי. ומצד שני, חדשות נוראיות כי לא אמצא שותף תוך כמה ימים וידעתי את זה.
״אני אסתדר״ אמרתי בפשטות, ״תודה שהודעת״
״ברור שאודיע לך״ הוא גיחך. לפעמים הוא לא מודיע את הדברים החשובים, כמו ביום ההוא שניתקו לנו את החשמל בדירה כי הוא שכח שזה היה תורו לשלם את החשבון.
״טוב, להתראות קייל״ ניתקתי את השיחה ונשמתי עמוק, הסתכלתי על דילן שכותב בפנקס את החוסרים במקרר והתקדמתי אליו.
״דילן, אתה במקרה מחפש שותף ?״ זקפתי גבה והוא הסתכל עליי מוזר.
״לא, אני גר עם ההורים שלי ויש לי חדר מדהים, אבל תודה על ההצעה.״ חיוך ציני הופיע על פניו לפני שחזר להתעסק ברשימה. נאנחתי בתסכול וניסיתי לחשוב מה לעשות, אני חושב שלא אחתום על החוזה שכירות, חוץ מזה הדירה נראית נורא ומזמן רציתי לחפש מקום אחר.
״סליחה ?״ מישהי קראה ומיד פניתי אליה ורשמתי את ההזמנה שלה, וככה בתוך העבודה היה לי פחות זמן לחשוב על זה.

***

הגעתי לביתו של הארי כמו שקבענו, אך הפעם בלי לדפוק פתחתי את הדלת ונכנסתי פנימה. הופתעתי מריח של אוכל והבחנתי בו אוכל לבד בשולחן הגדול. חייכתי אליו כשהסתכל עליי והתקדמתי לעברו.
״אתה רעב ?״ שאל.
״ובכן, קצת״ חייכתי, האוכל הזה נראה מדהים. אורז עם תפוחי אדמה צהובים ועוף, ״אתה הכנת ?״
״כן״ חייך וקם בשביל למזוג לי אך לא רציתי להפריע לו לאכול ועצרתי אותו
״אמזוג לעצמי, תשב״ ביקשתי בחיוך והוא משך בכתפיו וחזר לשבת. הסתובבתי למטבח ולקחתי צלחת, מזגתי לתוכה מהאוכל
״איך היה בעבודה ?״ הוא שאל, לרגע הייתה אווירה באוויר כאילו אני הבעל שהרגע חזר מהעבודה והוא בבית וחיכה לי. הסתכלתי עליו בחיוך והתקדמתי לשבת לצידו, הנחתי את הצלחת בשולחן.
״מעניין, מתפתח משהו בין דילן לג׳ניפר... היית מאמין ?״ צמצמתי את עיניי, אכלתי מהאוכל והטעמים היו מדהימים, ״ואוו, הארי״
״תשמור את הוואו הארי הזה לפעם אחרת״ פלט. השתעלתי והנחתי את ידי על בית החזה, הסתכלתי עליו והוא צחק, גומות החן שלו הפכו לעמוקות ומתוקות. ״ובכן, המידע הזה היה מעניין לו ידעתי מי זאת ג׳ניפר״
״אין לי הרבה עובדים אתה מוכרח לזכור״ אמרתי בתסכול, אוכל תוך כדי. ״היא הבחורה היחידה שעובדת אצלי, אתה בטח ראית אותה.״
״כן, ראיתי אותה, אבל עדיין לא מעניין.״ הוא הסתכל לעיניי, נאנחתי כרגע.
״הכנות שלך מעצבנת״ מלמלתי. ״טוב, יש עוד משהו״
״רומן נוסף בין שליחי החלב ?״ הוא היה ציני, גלגלתי את עיניי
״לא״ לקחתי נשימה, ״אני וקייל לא מחדשים את החוזה, בעוד יומיים אצטרך לעזוב״
״איך לא התחלת בזה ?״ הוא גיחך והסתכל עליי בסקרנות, ״לאן אתה מתכוון ללכת ?״
״חשבתי לקירה, הבית שלה מסודר תמיד והספה שלה רכה-״
״אתה מתכוון לישון בספה ?״ זקף את גבותיו.
״זה לא קבוע״ אמרתי והוא גיחך ואכל, אני חושב שלא האמין לדבריי.
״זה מה שתמיד אומרים״ מלמל, ״אם תרצה... אתה יודע, יש לי חדר אורחים.״
חייכתי והתבוננתי בו, הוא לא הסתכל עליי ומבטו מרוכז באוכל. ״חדר אורחים, אה ?״ גיחכתי. הוא הסתכל עליי בחיוך והנהן בראשו,
״אם תעדיף את הספה לא תהיה לי בעיה עם זה-״
״אתה לא באמת מציע לי להיות בחדר האורחים, נכון ?״ קטעתי אותו, הייתי מוכרח להבין אם הוא מתלוצץ.
״אני צחקתי לואי״ חיוך קל על שפתיו, הוא הניח את המזלג והסתכל לעיניי, לבי הלם בחוזקה. ״יש לי כמה מדפים ריקים בארון, והמיטה שלי קיבלה את הצורה שלך כך שזה יהיה מושלם אם תרצה להישאר פה עד שתמצא משהו״
״הארי...״ חייכתי וכלכך התרגשתי מההצעה הזו, לא אשקר שגם נורא ציפיתי לזה. קירה בטח הייתה משדלת אותי לתת לה למרוח לי לק או משהו מטופש כזה. ״אשמח לשהות אצלך, כמובן, באופן זמני״
״זה מה שכולם אומרים״
״תשתוק...״ צחקתי. הוא הסתכל בשעון שבמפרק ידו ואז על הדלת באנחה. ״אנחנו מחכים למישהו ?״
״אנדרו,״ הוא הסתכל עליי ״הוא אמור להגיע להחזיר את לאקי״
״עד עכשיו הכלב שלך היה אצלו ?״ הופתעתי, ״הוא יזכור אותך ?״
״בטח, אני האדם האהוב עליו״ קרץ בחיוך. פתאום נזכרתי במה שהיה במשרד כשהלכתי לשם, גירדתי בעורף ונשמתי עמוק.
״תגיד... ממה הבעיות של אנדרו ואשתו נובעים לדעתך ?״ שאלתי. לא אמרתי לו ישירות שאנדרו בגד בה, לא רציתי להישמע חטטן וחוץ מזה אולי הוא יודע את זה גם ומכפה עליו. לא רציתי להיכנס לזה כלכך, אבל משום מה זה הציק לי.
״הם התחתנו נורא מוקדם והביאו ילד בגיל צעיר, ואנדרו עסוק מדי בעבודה במקום להקדיש זמן למשפחה״ הארי טען, הנהנתי בהסכמה והסתכלתי לעיניו הירוקות.
״הארי כשהלכתי לקחת את המפתח מאשלי באותו יום...״ גירדתי בראשי וחשתי נבוך לומר את זה, היססתי והסתכלתי הצידה, ״אני חושב שהוא היה עם מישהי אחרת במשרד שלו״
״מה ?״ הארי גיחך, כאילו וזה לא נשמע הגיוני. ״יצא לי לשמוע דיבורים אבל... אתה בטוח ?״
״כן״ אמרתי והוא נשם עמוק והידק את שפתיו. זה המבט החושב שלו, או המבט המעכל ? ״מה אתה חושב על זה ?״
״מה עוד אני יכול לחשוב ?״ פלט ונראה מוטרד, הוא קם ופינה את הצלחות למטבח ועקבתי אחריו עם מבטי, ״זה דפוק לגמרי.״
״כדאי ליידע אותה ?״ שאלתי, מבטו הפך לנוקב והוא נראה די מבולבל.
״זה בטח המעשה הנכון אבל זה לא המקום שלנו,״ הארי אמר ונשם עמוק בזמן שצעד אליי. ״אני לא מגן על מעשה כזה, בסדר ? אבל הוא אחי, אני לא אפגע בו מאחורי גבו״
״הוא פוגע באשתו מאחורי גבה״ אמרתי והארי הסיט את מבטו והתעלם מדבריי. לא התכוונתי ללחוץ בנושא הזה. ״טוב, צודק״
״זה לא הגיוני כמה האופי שלו מחורבן כמו של אבא שלנו״ הארי אמר בכעס, לא הגבתי למשפט הזה, לא הכרתי את אבא שלו בשביל לשפוט.
שמעתי רעשים מבחוץ ולאחר כמה שניות הדלת נפתחה ולאקי הכלב רץ להארי וקפץ עליו. הארי התכופף וליטף אותו, ניסה להתנגד לליקוקים הנלהבים וצחק. זה מקסים, לאקי באמת אוהב אותו.
״מצטער שהתעכבתי, היו פקקים״ אנדרו אמר. הוא נכנס פנימה והתקדם למטבח, ״מה הכנת לאכול ?״
״אתה מוזמן לראות בעצמך״ הארי נעמד והתבונן בו. תהיתי לעצמי מה עובר בראשו כרגע, הארי לפעמים לא צפוי. אנדרו פתח את הסירים והסתכל על הארי בהערכה
״נראה טוב״ אנדרו סגר את המכסה וצעד באיטיות להארי, ״אל תשכח מחר לגבי ההרמת כוסית״
״זה הכרחי שאלך ?״ הארי שאל בשקט,
״כן, זה חשוב״ אנדרו הניח את ידו על כתפו של הארי ולקח נשימה לפני שהסתובב ללכת, ״לילה טוב לכם.״
״לילה טוב...״ מלמלתי. כשיצא מהבית הארי הסתכל עליי והעביר את אצבעותיו בשיערו.
״הרמת כוסית איפה ?״ שאלתי בסקרנות
״אחד המלונות שלנו, אני שונא את זה...״ מלמל והידק את שפתיו. קמתי אליו וחייכתי בניסיון לשפר את הרגשתו,
״זה לא כזה נורא״
״מאין לך ?״ חייך. הוא ליטף את פניי והסתכל עליי כמה שניות, לבי הלם בחוזקה בבית החזה שלי. ״זה לנאום שטויות שכתבו עבורי ובסוף הערב להישאר במלון.״
״זה נשמע מצויין״ אמרתי, לא הבנתי מה הבעיה.
״אני פשוט לא אוהב את זה״ אמר. ״אבל בוא נעזוב את זה, אתה ספונטני ?״
״ספונטני ?״ שאלתי בחצי חיוך
״כן״ קולו חלש והוא התקרב לנשק נשיקה קטנה לשפתיי, קרסתי ממנה ונשארתי עם עיניי עצומות, ״מה דעתך שנצא לאנשהוא ?״
״מה ? עכשיו ?״ הסתכלתי עליו בחיוך, הוא הנהן.
״זה נשמע טוב״ אמרתי, הייתי סקרן לגבי מקום היציאה. ״אבל רגע לא התקלחתי עדיין, אני גם לא לבוש בהתאם-״
״לואי״ הוא קטע אותי, לאחר שבחן אותי חייך. ״אתה נראה מושלם.״
״זה די מביך, אני לא יודע-״
״אתה ספונטני ?״ הוא קטע אותי והסתכל לעיניי, נראה מעט ערמומי ושובב. אז לעזעזל עם זה.
״כן״