שטפתי את הצלחת האחרונה שהייתה בכיור ולא ידעתי מה לעשות עכשיו. התעוררתי מוקדם והארי עדיין ישן, הוא ישן עמוק ולא רציתי להפריע לו אז התחלתי לעשות כמה מטלות ונראה שנגמר לי העיסוק. חזרתי לחדרו וסגרתי את הדלת בשקט, הוא ישן וידיו זרוקות מעל ראשו על המזרן, שרירי הגוף שלו בולטים ונראים מרשימים, הוא יפה כמו פסל. הבחנתי בסל הכביסה המלא שלו וחשבתי שאולי אעשה את זה, הרי יש לי זמן פנוי עד שיתעורר. מיינתי את הבגדים לפי צבע כהה וחיטטתי בכיסים לוודא שלא שכח דבר, ובאחד המכנסיים היה דף. כרטיס ביקור, מיכאל. היה ציור של פסנתר ומספר טלפון, תהיתי מה זה. אך הנחתי את זה בצד והמשכתי למיין את בגדיו. למרות שחשבתי שהוא מסודר מסתבר שטעיתי, הארון שלו מבולגן נורא וסל הכביסה שלו מלא. מעניין אם הוא מכבס לעצמו.
״מה אתה עושה ?״ קול צרוד הקפיא אותי בזמן חציית החדר כשכמות בגדים בין שתי ידיי, כרגע זה נראה שאני גונב חליפות.
״הו, התעוררת״ חייכתי, הנחתי את הבגדים בצד וקיוויתי שזה לא נראה מוזר. ״חשבתי לעשות כביסה, הסל שלך מלא״
״מה ? לואי זה מגוחך...״ קולו כלכך צרוד, הוא גירד בעין שלו ואז פיהק ונשכב בחזרה עם עיניים עצומות. ״מה השעה ?״
״כמעט שמונה בבוקר״ אמרתי.
״אז יש עוד זמן...״ מלמל והתכסה בשמיכה. נאנחתי ולא האמנתי עד כמה הוא קשה בלהתעורר. אני לא מסוגל להישאר במיטה שנייה נוספת אחרי שאני קם, אני ישר צמא לתה של הבוקר. עליתי למיטה וזחלתי לעברו, הסתכלתי עליו כשעל שפתיי מרוח חיוך, ליטפתי את שיערו מפניו והרגשתי איך הוא נרגע למגע שלי.
בחלומותיי הפרועים הייתה לי מן פנטזיה שהוא יעיר אותי עם ארוחת בוקר נחמדה, עם נשיקות וחיבוקים. פנטזיה בצבע וורוד.
אבל אני פה יושב לצידו ומלטף את פניו, מהופנט מהיופי שלו.
״באחד המכנסיים היה לך כרטיס ביקור של מישהו בשם מיכאל״ הזכרתי, הייתי סקרן כי מיכאל זה שם של גבר רציני, אולי חתיך שיודע גם לנגן בפסנתר.
לא הייתי צריך לקנא, לא לאחר השיחה של אתמול ופתיחת הדף החדש בינינו.
אבל דמיינתי את איך שהוא קיבל את כרטיס הביקור, בטח היה בהופעה והבחור שם עין עליו, הציע לו לבוא להופעה נוספת ותחב את כרטיס הביקור שלו למכנסיו של הארי.
״הוא היה המורה שלי לפסנתר״ לפתע הארי אמר וכל מה שחשבתי על אותו מיכאל ירד לטימיון, לא הייתי בכלל קרוב.
״פגשת אותו ?״ שאלתי בסקרנות, הוא פקח את עיניו אך הסתכל לתקרה בעייפות, שפתיו יבשות,
״פגשתי מישהו שלמד איתי אצלו, השבוע הלכתי עם ליבי לחתונה של בת דודתה ונתקלתי בו, לא מעניין...״ קולו דעך, הוא סילק ממנו את השמיכה וקם, אך לא נגמרו לי השאלות.
״רגע, אז מיכאל ? מה הקשר ?״ מיהרתי לשאול, הוא גירד בשיערו ונכנס לחדר האמבטיה מתעלם משאלתי. הארי מנגן ברמה מטורפת, אני לא שמעתי שום טעויות בנגינה שלו, ניסיתי לחבר את הפאזל הזה כרגע. למה הביאו לו את כרטיס הביקור של המורה שלו ? מה אם מישהו לעג להארי על הנגינה שלו וכעקיצה נתן לו את המספר-
״הוא מחפש פסנתרנים״ הארי יצא מהאמבטיה, מברשת שיניו בפיו והוא צחצח במהירות, מדבר לא ברור ״איי לא אעה-״
״הארי, תסיים״ עצרתי אותו, הוא חזר לחדר האמבטיה ושמעתי יריקה.
״אני לא נמצא במקום הזה יותר״ אמר. רציתי יותר מידע, סופסוף הארי מדבר על משהו שקשור בו. בדברים שבהם הוא חושק. ״יש לי את משרדי סטיילס״
״אולי תדבר איתו בכל זאת ?״ שאלתי, כאילו ביקשתי את זה כי ידעתי כמה הארי טוב בלנגן, זו התשוקה שלו ! אני לא חושב שמשרדי סטיילס זה מה שבאמת אכפת לו ממנו, אנדרו יוכל להסתדר בלעדיו אני מניח. ״בחייך הארי, רק תנסה״
״לא, ואני לא מוכן לדבר על זה עוד.״ אמר והסתכל לעיניי, זקף גבה, ״זה ברור ?״
״כן״ משכתי בכתפיי, גלגלתי את עיניי ובלי ששם לב תחבתי את כרטיס הביקור לכיס הפיג׳מה שלי. ״דרך אגב, הכלב שלך נעלם״
״יש לו יציאה לחצר, זה בסדר...״ הארי מלמל, הוא חיפש אחר בגדים בארון שלו והרגשתי שחסרה לי תשומת הלב שלו. אני בטוח שגם הוא לא רגיל להתעורר לצד מישהו בבוקר, זה חדש לשתינו. אבל רציתי נשיקה ומילה חמה, והארי היה איטי מדי. החלטתי שאתן לו את מה שרציתי בעצמי. צעדתי אליו וחיבקתי אותו מאחור, מנשק לכתפו ונשען על גופו החם,
״איך ישנת ?״ שאלתי. הוא הסתובב בחיוך יפהיפה ונישק נשיקה לשפתיי שגרמה לאיבריי לקרוס.
״מושלם״ פלט בשקט והתבונן בי, נישק נשיקה נוספת וליטף את הלחי שלי לפני שחזר לחפש בגדים בארון. ״הבאת איתך בגדים, לואי ?״
״לא״ בחנתי את הפיג׳מה האדומה שלבשתי והרגשתי נבוך, ״לא הבאתי״
״אבקש מרוג׳ר שיחזיר אותך לביתך, תתארגן והוא יסיע אותך לבית הקפה.״ אמר ולבי החסיר פעימה, לא אהבתי את האמצעים האלה. לא אהבתי שיש נהג שצריך להסיע אותי, לא רציתי שזה יהיה ככה. אם יש משהו שיכולתי לעשות בעצמי אז לא נעזרתי באדם אחר.
״תוכל אתה להסיע אותי ?״ ביקשתי, הוא הסתובב וגבותיו זקופות. הוא לבש את החולצה וכל כפתוריה פתוחות, אז התקדמתי וכיפתרתי באיטיות,
״רוג׳ר בחור מאוד נחמד״ אמר, נאנחתי וכשהתכוונתי לכפתר כפתור נוסף הוא עצר אותי וסימן לי שמספיק, ונכון, הוא תמיד משאיר את הכפתורים האחרונים פתוחים. חושף מעט מבית החזה הקשה שלו. החלקתי את ידי למעלה חולצתו וסידרתי את הצווארון שלו
״אני בטוח שרוג׳ר בחור נחמד אבל...״ מלמלתי והסתכלתי לעיניו, התקרבתי נואש לנשיקה ממנו, אך לא נישקתי, רק התגריתי בו קצת. ״או שאקח פשוט מונית ?״
״בחייך לואי,״ גלגל את עיניו בחצי חיוך. הסתכלתי עליו בפרצוף עצוב והוא שיחרר נשימה ״אזמין לך מונית״
לא לשם כיוונתי, רציתי שהוא יעשה משהו בשבילי ולא שישלם למישהו לעשות משהו בשבילי. אני מניח אז שאין הבדל בין נהג מונית לרוג׳ר הנהג האישי שלו.
״אסע עם רוג׳ר״ אמרתי והסתובבתי ללכת למיטה, התיישבתי בה והתבוננתי בו מתארגן. נראה שדבר לא הטריד אותו, אני בטוח שהוא עצמאי, למרות שכרגע אינו מתנהג כך. הארי הוא אגוז קשה לפיצוח, או שהוא נפתח מדי וחושף את הצד הרגשי שבו, או שהוא נסגר ובקושי מדבר איתי.
״אתה פנוי הערב ?״ לפתע שאל באקראיות, הסתכלתי עליו ולקחתי נשימה,
״אני אבדוק ביומן שלי״ אמרתי בציניות וחיוך הופיע על שפתיו הוורדרדות, הוא התקדם ונשען עם ידיו על המיטה, מתקרב אליי ״עצור-״
״או שמה ?״ קטע אותי, נשכבתי בכדי להתרחק אך זה רק יצר מצב שהוא שוכב מעליי. הוא תפס בסנטר שלי והסתכל עליי בחיוך רעב לפני שנישק את שפתיי. נשיקה רכה וחמה, תמימה וטהורה. הרגשתי חסר שיווי משקל, אבוד בנשיקה הזו. חייכתי כנגד שפתיו והתבוננתי בו, הוא ליטף את פניי ונישק נשיקה אחרונה למצח שלי לפני שקם.
חייכתי חיוך קטן והרגשתי את לחיי מאדימות, לבי משתולל בבית החזה שלי ואני חסר נשימה.
פיתחתי לגבר הזה רגשות במהירות, זה היה מבהיל אבל זה הרגיש טוב. לא פחדתי להישאב לזה, זה היה חזק ממני.

***

חזרתי הביתה אחרי יום ארוך, מבוהל למראה הבלאגן בבית ולא היו מילים בפי. בגדים זרוקים על הרצפה, כוסות זרוקות וריח חזק של אלכוהול. אני מאוד מקווה שזה לא נשאר ככה מאתמול, האם קייל לגמרי אידיוט ?
נאנחתי והחלטתי לדחות את זה לאחר כך, המשכתי לחדר שלי ועצרתי כועס כשראיתי בחורה ישנה במיטתי.
״לעזעזל״ פלטתי בכעס ותפסתי בראשי, אני חייב למצוא שותף חדש, הוא עבר את הגבול ! אמרתי לו לא להתקרב לחדר שלי, למעשה אני משוכנע שנעלתי אותו אתמול לפני שהלכתי. ״קייל !״
״שקט אני מנסה לישון...״ הבחורה במיטתי מלמלה,
״לא את לא, תקומי !״ כעסתי, היא הסתכלה עליי ונראתה קצת רדומה, אבל זה לא הסתיר את המבט הכועס שהיה לה בנוסף. ״קדימה, תצאי מפה !״
״אתה כזה קוץ בתחת״ היא פלטה וקמה, הולכת באיטיות ויוצאת מחדרי. היא שתויה ? הוא הזמין גם היום אנשים ? מה קורה פה ?!
״קייל !״ צעקתי, הבחורה גנחה בתסכול
״שקט כואב לי הראש, קייל לא פה״ אמרה והמשיכה לסלון. זה ממש לא יעבור בשתיקה. התיישבתי במיטה וקפצתי כשהרגשתי משהו מוצק וכואב, קמתי מיד והבחנתי בכוס זכוכית ובשלולית שתייה, רתחתי מזעם. לעזעזל, זה לא הגיוני ! היא יצא מדעתו ? עד עכשיו היה לנו סידור מצויין, שיעשה מה שירצה בדירה רק שזה לא יפריע לי ולא יעבור את תחום החדר שלי.
הוצאתי את הטלפון מכיסי, היו כמה הודעות מברי וכמה מהארי שהתעלמתי, התקשרתי לקייל וזה חייג, אך אחרי כמה שניות עברתי לתא הקולי. בעטתי במיטה בכעס ולקחתי נשימה, ומי לעזעזל הבחורה שנמצאת לנו בבית ?
נכנסתי להודעה של ברי,

׳היי, אנחנו יוצאים לשתות הערב, תצטרף ? אולי נדבר קצת ?׳

גלגלתי את עיניי. אני מתעלם ממנו ומקירה מאז שהיא באה לבית הקפה, היא נתנה לי הרגשה שאני לא מספיק קרוב אליהם בשביל לדעת מה לעזעזל קורה שם ביניהם.

׳אני עסוק הערב, אולי ביום אחר...׳

השבתי לו ועברתי להודעות של הארי שמיד גרמו לי לחייך וללבי להלום בחוזקה.

׳מתגעגע׳

׳שאאסוף אותך מהעבודה ונלך למסעדה ?׳

׳או משהו אחר, מה שתבחר׳

לקחתי נשימה ונשכתי את שפתי התחתונה, כל היום בבית הקפה לא היה לי זמן להתפנות לטלפון ולדבר איתו, אבל הוא היה במחשבותיי כל היום.
ארצה לצאת איתו, אני אפילו לא יודע לאן אבל אני אשמח לזה מאוד. אך לפני שהשבתי לו, הוצאתי את כרטיס הביקור של מיכאל מכיסי והסתכלתי על המספר, רושם אותו ומחייג. שניות ספורות עד שקול של אדם מבוגר נשמע מהצד השני,
״כן ?״
״מיכאל ?״ שאלתי
״מי שואל ?״ הוא נשמע מתנשא, אבל אני מוכרח להפסיק לשפוט אנשים במהירות. הרושם הראשוני הוא לא הצודק.
״שמי הוא לואי, אני מתקשר לגבי שיעורי הפסנתר״
״כמה שנים אתה מנגן ?״ שאל ישירות
״לא בשבילי, אני שואל בשביל חבר-״
״תקשיב, אתה מבזבז לי את הזמן״ הוא נאנח וקטע את דבריי, ״אשלח לך כתובת ותגיע מחר לראיון״
״אני-״
הוא ניתק לי לפני שהספקתי להוסיף מילה. לאחר מספר שניות הוא שלח כתובת, חייכתי לעצמי והחלטתי שאפתיע את הארי בזה. התשוקה שלו היא הנגינה, והעבודה שלו היא הירושה מאביו שאני לא יודע אם הוא בכלל רצה אותה.

׳תאסוף אותי מביתי, מחכה לך׳

שלחתי להארי וחיפשתי אחר בגדים יפים, התרגשתי לצאת איתו.
כל דבר חדש מרגש בהתחלה, אבל תמיד קיוויתי שגם שזה כבר לא יהיה הדבר החדש הזה עדיין אתרגש מלחכות לו שיאסוף אותי לדייט נחמד.