סידרתי את שיערי ומיהרתי לארון ללבוש את החולצה, סוגר את כל הכפתורים שלה במהירות,
״אתה יודע שלבשת את זה הפוך נכון ?״ קייל הופיע בפתח החדר שלי. הסתכלתי במראה ונאנחתי בכעס כשראיתי שהחולצה באמת הפוכה, סידרתי אותה והסתכלתי עליו במבט שואל, ״יפריע לך אם אזמין כמה חברים היום ?״
״ממתי אתה שואל קייל ?״ התקדמתי למראה וסידררתי שוב את השיער, אני נראה נורא !
״כי נשב עד מאוחר, זה יפריע לך ?״ שאל, ״אתה בכלל תחזור הביתה הערב ?״
״כמובן שאחזור״ אמרתי, לקחתי את הטלפון שלי ותחבתי לכיסי. ״רק אל תיכנסו לחדר שלי ואל תפריעו לי לישון.״
״ברור״ הוא חייך. הנהנתי ויצאתי מהחדר, ממהר לדלת,
״להתראות קייל !״ קראתי ויצאתי מהדירה, יורד במדרגות ומרגיש את הלחץ בכל איבר בגופי. אני לא יודע אם התחרטתי על שהתקשרתי להארי והסכמתי לצאת איתו, אני גם לא יודע איזו יציאה זאת תהיה. ולעזעזל, עדיין לא דיברתי עם תיאו. לא יכולתי להיות חסר רגשות ולשלוח משהו בהודעה. חוץ מזה כרגע אני מסתכל על היציאה הזו בדרך ידידותית. בהתחלה חשבתי שהארי רואה אותי כאופציה להשכיב אותי, אך הוא עבר לקלף אחר של לבקש ממני לצאת איתו. מעניין מה עובר בראשו לגביי, למה הוא מכוון ?
הבחנתי במכונית שלו והופתעתי לראות שהוא במושב הנהג ולא איזה נהג שכיר נוהג. נכנסתי למושב לצידו בחיוך והריח של הבושם המשכר שלו הטריף אותי.
״היי, שנסע ?״ שאלתי, חגרתי את עצמי ואז הבחנתי במבט שלו עליי בחיוך שגרם ללבי להלום בחוזקה ולבטני להתהפך. הוא בחן אותי בחיוך שבע רצון,
״אתה נראה טוב לואי״ פלט. חייכתי נבוך ונשכתי את שפתי התחתונה,
״תודה״ השבתי. הוא התחיל בנסיעה ורציתי לשאול לאן אנחנו נוסעים, רציתי לשאול איך הוא רואה את הפגישה הזו, רציתי לשאול מה כוונותיו כלפיי. אבל שתקתי ובהיתי בו, ניצלתי את זה שהוא מרוכז בנהיגה. הסתכלתי על עצמות הלחיים שלו ועל קו הלסת המסורטטת בצורה מושלמת, השיער החום שלו, הטבעות הכסופות שענד, כל דבר בו שמשך אותי.
״אני מקווה שאתה רעב״ לאחר כמה דקות עצר את המכונית במקום מוכר שלא הצלחתי להיזכר. הוא יצא מהמכונית ופתח בשבילי את הדלת
״תודה״ אמרתי בעודי יוצא. הייתי לחוץ, לצאת עם הארי לפגישה זה לא משהו שחשבתי שאסכים, אני גם לא יודע למה הסכמתי, ולמה אני מתחרפן לגבי זה במקום ליהנות מזה ? הוא בחור כיפי, אני צריך להירגע.
״היום מתקיים יריד האוכל השנתי-״
״תשתוק !״ צעקתי מופתע ופערתי את פי, ״הו, סליחה, הכוונה היא שאני מת על זה !״
״מצויין״ חייך ולאחר מכן הרגשתי את ידו תומכת באגני. בלעתי רוק והתעלמתי מהמגע שלו, לא רציתי להתלהב מכל דבר קטן שיקרה הערב, לא רציתי לצפות יותר מדי.
ביריד היו נורות שתלויות מעמוד לעמוד, שורות של דוכנים וקרונים והמוני אנשים עמדו בתורים.
״איפה נאכל ?״ שאלתי והסתכלתי עליו בחיוך, נראה שלא אכפת לו מהאוכל, הוא בטח רצה לאכול במסעדת גורמה של ביס, בטח הוא הביא אותי ליריד כי ידע שזה הסגנון שלי.
״איפה שאין תור״ השיב. נראה שבלתי אפשרי למצוא דוכן בלי תור, ולעזעזל יש פה פסטות ממש טובות מאיטליה ! אני זוכר שאני ודן אכלנו אותה. ״תבחר אתה לואי״
״מצויין, אז-״ עצרתי כשהבחנתי בברי וקלייר, בלעתי רוק וראיתי שהם מצחקקים אחד עם השני ואוכלים נודלס מקופסת קרטון, ״אני לא מאמין...״
״גם אני לא, מי מלביש כלב בשמלה מטופשת כזו ?״ הארי שאל וזה גרם לי להבחין בכלב עם שמלה וורודה ונפוחה, אך נדנדתי בראשי והסתכלתי על קלייר וברי.
״לא, קלייר וברי פה״ אמרתי בשקט והסתתרתי מאחורי האנשים  שעמדו בתור להמבורגרים. הארי צחק קלות והסתכל עליהם. ״הם אפילו לא הזמינו אותי !״
״אתה אוהב להיות גלגל שלישי ?״ שאל. צחקתי וגלגלתי את עיניי
״מה ? לא הארי, הם לא יוצאים או משהו״
״באמת ?״ הארי הסתכל עליהם, קלייר האכילה את ברי מהנודלס שלה וצחקה, אז מה ? גיחכתי והסתכלתי על הארי שנראה בטוח שעצמו, ״הם בהחלט יחד.״
״אני מכיר אותם, לא אתה״ קימטתי את אפי, הוא חייך וליקק את שפתיו לפני שהושיט את ידו
״בוא נערוך התערבות״ אמר, הוא כלכך רשמי שזה גרם לי לגלגל את עיניי בזלזול באופן לא רציונלי. הידקתי את שפתיי ונשמתי מאפי, לעשות התערבות עם הארי זה כמו התערבות עם השטן.
״התערבות על מה ?״ שאלתי ועיניו הסתכלו לאוויר לפני שהיה לו חיוך ערמומי.
״על הזכות להיות צודק״ אמר והופתעתי שלא אמר משהו גס כמו שחשבתי שיגיד. לחצתי את ידו.
״משהו בשבילכם ?״ המוכר בדוכן המבורגרים קרא אליי, זקנו לבן וכובע אדום על ראשו, היה לו סינר אדום עם פסים לבנים שלא הסתירו כרס גדולה. לא שמתי לב בכלל שהתור התרוקן,
״שתי המבורגרים בבקשה״ הארי הזמין, שולף כרטיס אשראי מהכיס ומושיט לבחור הנחמד. הסתכלתי על הארי והרגשתי נבוך שהוא משלם עליי, לא אהבתי שבחורים משלמים עליי, העדפתי להתחלק חצי חצי אך הפעם לא אמרתי דבר.
כשההמבורגרים היו מוכנים התרחקנו מהאיזור בשביל לא להיתקל בברי וקלייר. היה איזור ענק מלא בשולחנות ישיבה מעץ וחיפשנו אחר אחד ריק, עד שהבחנו במשפחה שבדיוק קמה ותפסנו את השולחן הזה. הארי ישב מולי, מיהרתי לפתוח את העטיפה של ההמבורגר ולנגוס בו.
״תשאל אותי״ לפתע אמר, הסתכלתי עליו מבולבל וחסר נשימה, ״אני רואה שאתה עוצר את עצמך מלשאול דברים, אני רוצה שתשאל אותי הכל״
בלעתי רוק בזמן שהסתכלתי עליו, הרגשתי שהוא קורא אותי וזה קצת הלחיץ אותי. חייכתי והשפלתי את מבטי, עצמתי את עיניי והסתכלתי סביב אל כל המשפחות הרועשות ואז הסתכלתי עליו, ״איך אתה מסתכל על הפגישה הזו ?״
״פגישה רומנטית״ אמר בכנות ועיקם קצת את ראשו, לבי הלם בחוזקה והרגשתי חסר מילים, הרגשתי גם נבוך, אך בכל זאת הסתכלתי לעיניו הירוקות.
״פשוט...״ פלטתי ולקחתי נשימה, הרגשתי מבולבל ״אמרת במטוס שאתה לא מאמין במערכות יחסים״
״עיוותת את כל השיחה לחלוטין לואי״ היה לו חיוך, הוא הסתכל עליי וליקק את שפתיו, ״אמרתי שאני לא מעוניין.״
״ועכשיו ? מה פשר זה ? אני לא כמו סאם הארי-״
״תפסיק להשוות לסאם״ קטע אותי ונראה קצת כעוס על זה. ״תשכח מסאם.״
״הוא היה היום במשרד שלך-״
״ולא קרה כלום״ אמר ואז עצם את עיניו בתסכול, הוא הרגיש אידיוט שנתן לי הסבר לדעתי. ״יכולת להגיד לא לפגישה הזו״ אמר והסתכל לעיניי. נאנחתי וקמתי בשביל לשבת לידו, עצמתי את עיניי ולקחתי נשימה,
״אתה צודק, ואמרתי כן״ ניסיתי לעמוד על ההחלטה שלי, אך זו הייתה מלחמה בלתי פוסקת. פחדתי לגלוש לכיוון של רומנטיקה איתו ולא הצלחתי להישאר באיזור הידידות. הסתכלתי לעיניו הירוקות, חסר נשימה, ״אני לא אמרתי לתיאו כלום״
״כנראה שהוא גם לא אמר לך כלום כי הוא עובר לספרד״ הארי אמר ושפתיי נפערו, ״הצעת עבודה, אנדרו הציע לו. יש לנו משרדים בספרד״
״מה״ פלטתי, הנחתי שהוא לוקח את הזמן עד שיספר לי, בכל מקרה אלה חדשות גדולות והזדמנות מדהימה.
״אז אולי תשים רגע את תיאו בצד ותתמקד בעכשיו ?״ שאל וזה גרם לי לחייך, הוא מתוק. הוא מסור לפגישה הזו בזמן שאני מתעסק ברעשי רקע.
״אתה קיטשי הארי״ קימטתי את אפי והוא גלגל את עיניו בקשיחות, ״בחייך, הבחור הקשוח הזה לא באמת קשוח, אני צודק ?״
״אני לא רוצה שתחשוב שאני קשוח״ לפתע אמר והסתכל לעיניי, הוא היה כזה גברי וסקסי, הקול הצרוד שלו עורר בי תשוקות לא מוכרות. ״אני לא רוצה שתחשוב שאני מזיין כל דבר. תנסה להכיר אותי״
חיוך נמרח על שפתיי ובחנתי אותו, מי חשב שהוא טיפוס רגיש ועמוק ? לבי הלם בחוזקה ודמי פעם בעורקיי, לקחתי נשימה והסתנוורתי ממנו, הייתה לי דרך מעניינת לנסות להכיר אותו. ״בוא נלך מפה.״
״ידעתי שלא אהבת את יריד האוכל״ התלוצץ והטיח את ההמבורגר שלו על השולחן, מיד צחקתי ממנו והוא חייך ״לאן נלך ?״
״לבית שלך.״

***

הלכתי בשביל שמוביל לדלת, מתפעל מהמקום העצום הזה. החצר שלו ענקית ומלאה בדשא ירוק, אני בטוח שגם ראיתי צעצוע של כלב זרוק בשביל האבנים. הבחנתי בבריכה ענקית שעליה צפים כמה כדורים מתנפחים. מטורף לחשוב שיש אנשים שחיים כמו מלכים ואני חי בדירת שותפים. הארי התקדם לדלת ופתח אותה, מסמן לי להיכנס. כשנכנסתי פי נפער. הרצפה בצבע מוקה מבריקה, היה לו פינת אוכל מפוארת שבמרכזה היה קערת פירות טריים. הסלון היה ענק ומרווח והטלוויזית פלזמה שלו כמעט תפסה קיר שלם. היה פסנתר שחור בפינת הבית על שטיח לבן פרוותי, משקיף לחלון ענקי. הסתכלתי על המסדרון שמוביל לכמה חדרים, תהיתי לעצמי למה בית כזה גדול לבן אדם אחר, אלא אם כן...
״אתה גר פה לבד ?״ שאלתי. הוא נכנס אחריי והנהן, מתקדם למטבח ומחפש משהו,
״מצטער, נגמר לי התה״ אמר. חייכתי לעצמי ותהיתי אם הוא סתם מנסה להרשים אותי או שהוא מקבל אורחים בצורה יפה כזו תמיד. ״תרצה משהו אחר לשתות ?״
״לא, לא תודה״ הנדתי בראשי והלכתי לסלון, על הקיר שלושה תמונות אקראיות של רקדנית בלט. המקום היה יפהיפה. התיישבתי בספה והמשכתי להסתכל סביב, מבחין באגרטל הענק עם הצמחים שבפינת הסלון.
״למה לבית שלי לואי ?״ הארי נשמע מבולבל והתיישב לידי, נראה שהוא לא מת על המקום המדהים הזה.
״זה מראה המון על מי אתה״ משכתי בכתפיי, הצבעתי על התמונות שבקיר ״רקדנית הבלט הזו יפהיפיה.״
״זו הייתה אמא שלי בצעירותה״ סיפר בחיוך קטן.
״חשבתי שאלו סתם תמונות קנויות כלשהן״ אמרתי והוא הידק את שפתיו והניד בראשו. ״אתם בקשר טוב ?״
״היינו לפני שהיא מתה״ אמר בפשטות ונשם עמוק, ״תרצה איזה פרי קל כקינוח ?״
״הארי״ גלגלתי את עיניי, הוא מנסה להעביר נושא. הוא לא הסתיר את זה שלא נוח לו עם השיחה.
״אני מעדיף לא לדבר על זה״ אמר ומיד הנהנתי. אמא שלו ואבא שלו, שתיהם מתו. הוא בעצם יתום. הוא לא נראה אחד שסוחב עליו מטען כבד כזה, הוא מסתיר טוב מאוד את רגשותיו. ״איך ההורים שלך ?״
״הם בסדר״ חייכתי ותחושת אשמה התעוררה בי, ״אמא שלי כעסה שהתחתנתי עם דן, אז מאז הקשר די נוראי״
״מי הציע למי את הנישואים הללו ?״ הארי שאל בזלזול, אך זה די הצחיק אותי. שנאתי שהתייחסו לנישואים הללו כמשהו רציני, ששמעו שאני נשוי הסתכלו עליי אחרת. רק דן ואני צחקנו מזה, ברי אמר שאנחנו אידיוטים וגם הצליח להתעלם מהתווית של נשואים.
״אני הצעתי לו״ סיפרתי בחיוך ובהיתי בנקודה באוויר שנזכרתי, ״טסנו לווגאס ומצאתי את הרשימת מוות שלו, לא ידעתי שהיתה לו כזו. היו שם הרבה חלומות שהיו לו שלא סיפר מעולם. להתחתן היה בראש הרשימה, אבל דן לא היה בזוגיות אז הוא שם ליד זה סימן שאלה. חיינו שם כמו מטורפים, עשינו שטויות והגעתי למסקנה שחיים פעם אחת. לפחות נחיה בצורה מהנה, אז הצעתי לו להתחתן איתי״
״אתה מטופש לואי״ הארי פלט נשימה והסתכל עליי בתדהמה, לא הבנתי למה כולם הסתכלו על נישואים כדבר כלכך מטורף.
״דן סירב״ סיפרתי והידקתי את שפתיי, הארי היה קשוב לסיפור. ״אז התעקשתי כמו ילדה בחנות ממתקים עד שהסכים, וזה היה שווה את זה לגמרי״
״הוא נישק אותך ?״ הארי שאל וזה גרם לי לצחוק, זה מסוג השאלות שילדים בני ארבע עשרה שואלים. אבל הבנתי למה שאל, גם ברי התעניין, בגלל העניין שדן סטרייט.
״נשיקה קטנה על השפתיים שלא נמשכה יותר משנייה, בשביל הטקס.״ סיפרתי ״לפני שנפטר הוא הודה לי אבל...״ הנדתי בראשי והרגשתי את הדמעות עומדות בגרוני, ״אני זה שהיה צריך להודות לו.״
״איך התנהלתם ?״ הארי נראה סקרן, כאילו וזו הפעם הראשונה ששמע על חברים טובים שהתחתנו. ובכן, זה די נפוץ בווגאס.
״כולם אמרו שאנחנו מתנהגים כמו זוג נשוי רק בלי האינטימיות. הוא היה כמו אחי, החבר הכי טוב שלי, עשינו הכל יחד״
״אני מצטער״ הארי פלט ומיד זקפתי את גבותיי, שלא יצטער לרגע.
״אין לך על מה״ הנחתי את ידי על כתפו, רציתי לשאול על אבא שלו, אנדרו אמר שאביהם גם חלה. למה הארי לא מדבר על זה ? תהיתי למה הוא כזה סגור ומסתורי. כל מה ששאל אותי השבתי ופירטתי על זה, אבל הוא היה סגור נורא. הוא רצה להכיר אותי, אבל גם אני אותו ולא ידעתי איך אעשה את זה. ״תספר לי על הילד שהיית״
״אתה לא רוצה לדעת״ מבטו הפך לערמומי ומשועשע ״הייתי ילד שובב...״
״למה אני לא מופתע ?״ פלטתי והוא חייך והידק את שפתיו, ״אמא שלי תמיד אמרה שלמרות שאני בן יחיד זה הרגיש שהיא גידלה עשרה ילדים״
״אבל... אנדרו ?״ צמצמתי את עיניי והנמכתי את קולי, הרגשתי לא נעים לשאול שאלות אישיות.
״אח חורג״ הארי אמר בפשטות וזה הסביר כלכך הרבה, הם לא כלכך דומים חוץ מצבע העיניים שלהם. הנהנתי בהבנה והורדתי את מבטי, הייתה אווירה כלכך רגועה יחסית לבדרך כלל שאני כלכך מתוח לידו. הוא השרה אווירה נעימה, הציג את הצד הרך והנעים שלו בפניי. הסתכלתי על הפסנתר בפינת הבית בסקרנות, והוא הבחין בזה. ״תרצה שננגן ?״
״מה ?״ מיד זקפתי את גבותיי ואז צחקתי, ״הארי אני לא יודע לנגן״
״אז אלמד אותך״ הוא קם והושיט את ידו, לבי החסיר פעימה והסתכלתי עליו לפני שאחזתי בידו בשביל לקום. הוא הוביל אותי לפסנתר. התיישבתי על הכיסא העגול לידו והסתכלתי עליו בסקרנות,
״איך התחלת לנגן ?״ שאלתי, הוא התבונן בקלידים בחצי חיוך.
״אמא שלי...״ מלמל בלי להרחיב על כך, הנחתי שהם היו ממש קרובים. זה מקסים, הארי ילד של אמא. התעניינתי מה הסיפור עם אביו, נראה שמבחינתו הוא לא קיים כי הוא לא דיבר עליו מילה. הארי הניח את אצבעותיו על הקלידים והסתכל עליי. חייכתי והנחתי את כף ידי על שלו, והוא התחיל לנגן מנגינה יפהיפיה, בכלל לא עמדתי בקצב ולא הצלחתי להבין על מה הוא לוחץ ובאיזה סדר בשביל המוזיקה הזו. אבל זה היה רגע קסום ועוצר נשימה. התבוננתי בו בחיוך והוא ניגן בעיניים עצומות, מתמסר למוזיקה שהוא מייצר בצורה מקצועית וטובה. הייתי חסר נשימה, חסר היגיון. הייתי מהופנט מהיצירה הזו, ואני לא מדבר עכשיו על המוזיקה. בהיתי בפניו, כל סנטימטר של שלמות שריסק אותי, הפכתי לשבוי בקסמיו. איך אפשר שלא? העליתי את ידי לכתפו הרחבה והמוזיקה הפכה לרגועה יותר, עיניו נפקחו באיטיות והוא השמיע צליל אחרון לפני שהתבונן בי. נשכתי את שפתי התחתונה בחיוך והרגשתי כיצד הפכתי לעיוור בין רגע.
״יפהיפה״ פלטתי, לבי הולם בחוזקה בבית החזה שלי. הוא חייך חושף את שורת שיניו הלבנות והגומות חן שלו. ליטפתי את פניו וקמתי מהכיסא, מתקרב ומשפשף את אפי בשלו, מרגיש את הקריסה המענה שהתחוללה בגופי. הסתכלתי עליו ומבטו מורם כלפיי, שפתיו פרודות וצמאות, ליטפתי את פניו והרגשתי את ידו הגדולה שאחזה באגני בשלמות, והתקרבתי ללא חששות לנשק את שפתיו. שפתיו נעו בשלמות כנגד שלי ובטני נקרעה במכה אחת מייסרת, כל איבריי התכווצו ודמי בער בעורקיי. הרגשתי כאילו קיבלתי מכת חשמל שריסקה אותי, התמסרתי אליו. הלשון שלו החליקה כנגד שלי לפני שנישק אותי נשיקה רטובה יותר, מקרב אותי מאגני לעברו.
״הארי״ פלטתי בין שפתיו ולקחתי נשימות, נשאר כלכך קרוב אליו ועיניי עצומות. עקצוצים הורגשו בכל גופי והאנדרנלין זרם בעורקיי. הרגשתי מתיחה בין רגליי ולא הכרתי עדיין גבר שהדליק אותי כלכך מהר, בשניות. הוא ליטף את שיערי וקם מהכיסא, מתבונן בי כמה שניות שגרמו ללחיי להאדים וללבי להלום בחוזקה, ואז נשך את שפתיו.
״לעזעזל לואי...״ גיחך והעביר את אצבעותיו בשיערו, נראה מתוח, כאילו ומנסה להתפכח. זה לא היה טוב ? לא הייתי צריך לנשק אותו ? פחדתי שזו תגובה לא טובה, הוא אמור לחייך אליי ולהגיד משהו נחמד.
״א-אני מצטער״ לא ידעתי מה עוד לומר, אך הוא הניד בראשו וחייך
״מצטער ?״ הוא צמצם את גבותיו וליטף את פניי, בלעתי רוק בלחץ ולא הייתי מוכן לנשיקה הקטנה והחמה שנתן לי, הסתכלתי עליו נבוך וחסר נשימה. ״זה היה מדהים, על מה אתה מצטער ?״ קולו חלש.
״חשבתי ש...״ פלטתי ולא ידעתי איך להמשיך, הסיטואציה הלחיצה אותי, פחדתי שזה לא טוב, שאולי אני הרגשתי דבר אחד והוא אחר. פחדתי שזה לא הדדי, שאולי זה משחק. פחדתי לבטוח בו כי גם הכרתי צדדים אחרים בו שהרתיעו אותי, הכי פחדתי להיות לו סאם שתיים.
״אז מחר בערב ?״ לפתע שאל וליקק את שפתיו בצורה כלכך מושכת. בלעתי רוק ולא הבנתי את השאלה, ״לאן תרצה שנצא ?״
״דייט שני ? זאת אומרת, מקסים ! לא, אני לא מתרגש מדי, מתרגש במידה הנכונה-״
״לואי אני לא מבין מילה״ הוא קטע אותי, דיברתי מהר מדי אני חושב. לקחתי נשימה והסתכלתי לעיניו הירוקות ששידרו חום.
״אני אשמח.״ חייכתי והוא נשך את שפתו התחתונה לפני שהנהן פעם אחת,
״אחזיר אותך לביתך״ אמר ושפתיי נפערו
״או שאולי אשאר פה ?״ מיד הצעתי, הוא בחן אותי כמה שניות ואז חייך וליקק את צד פיו, פעולה כה מושכת לעזעזל.
״בטח, אפנה לך את חדר האורחים״ הנהן ותהיתי למה שלא אשן איתו בחדר, הרי ישנו באותה מיטה בלונדון.
״בטח״ הנהנתי, לא חשבתי שהוא יקח את זה כזה לאט. זאת אומרת, ברור שלא התכוונתי לגלוש למקום מיני ואינטימי איתו עכשיו, אבל חשבתי שהוא ינסה. כבר תכננתי איך לסרב לו בנימוס ולהגיד לו שאני צריך עוד זמן כדי להגיע למקום הזה איתו. אולי הוא הבין שהוא לא נמשך אליי ? אני לא יודע ! אני מוכרח להפסיק להילחץ. הוא בעצמו ביקש שאפסיק להסתכל עליו כאחד שמנסה לזיין כל דבר, למה יש לי את הרושם הזה עליו ?
צעדתי איתו לחדר האורחים והוא פתח בשבילי את הדלת, נכנסתי פנימה והתגלה למולי חדר יפהיפה, גדול עם מיטה זוגית, המצעים בצבע תכלת עם פסים לבנים ומסודרים על המיטה בקפדנות כאילו וזה בית מלון.
״אתה כלכך מסודר״ פלטתי בתדהמה ומשום מה הוא גיחך מאחורי,
״אל תתן לזה להטעות אותך, מגיעה אליי מנקה פעם בשבוע והיא עושה את כל זה״ אמר. נאנחתי וגלגלתי אליו את עיניי, אני לא מאמין שיש לו מנקה. הוא כזה מפונק !
״ברור״ פלטתי, צעדתי אליו בחיוך ועצרתי למולו, ״תודה על הערב״
הוא חייך ואחז בקצה הסנטר שלי בכדי להרים את מבטי ולנשק לשפתיי, ״תודה לך.״ לחש. חייכתי ונשכתי את שפתי התחתונה, הוא התרחק בצעדים לאחור ״לילה טוב לואי״
״לילה טוב״ אמרתי בשקט והוא יצא וסגר אחריו את הדלת. חייכתי והתרסקתי על המיטה כשעיניי עצומות, הפרפרים קרעו את בטני והרגשתי אושר. הערב היה מושלם. לא חשבתי שיהיה מושלם, בהחלט ציפיתי למשהו שייהרס הערב. אפילו לריב דפוק איתו, אבל הוא היה מקסים ומתוק.
בדקתי את הטלפון שלי והייתה הודעה מתיאו,

׳היי, נוכל לדבר מחר ?׳

הוא בטח רוצה לספר לי על המעבר לספרד. הכל מסתדר לטובה. הוא בחור טוב, אבל לא בשבילי.

׳כמובן, תוכל להגיע לבית הקפה בבוקר ?׳

שלחתי.
התרגשתי מלדמיין את הפגישה הבאה עם הארי, לא ציפיתי שארגיש כך. נשכתי את שפתיי ונשכבתי על צד גופי, עוצם את עיניי בשלווה.