צחקתי על המראה של הארי עם כל השקיות שבידיו, כלכך כיף היה לצאת לקניות ולא להיות זה שסוחב הכל ! חשבתי שהוא ינצל את העובדה שאני בתפקיד העוזר האישי שלו, מסתבר שלא. הוא נאנח בתסכול ועצר מול החדר שלנו, נלחם עם הידיים העמוסות שלו להוציא את הכרטיס מהכיס.
״לעזעזל, לואי אתה יכול ?״ שאל וקירב את רגלו, הרגשתי את לחיי מאדימות. זה אינטימי מדי, לא ? אני לא אבקש ממישהו להוציא מהכיס שלי דבר מה, אני יכול לתפוס את השקיות במקום.
״בטח״ פלטתי נבוך והושטתי את היד שלי לכיס המכנס שלו, מוציא את הכרטיס ומבחין במבט המוזר שהביט בי. ״מה ?״
״יש לך גם כרטיס״ אמר מבולבל
״אתה סימנת לי להוציא את הכרטיס מהרגל שלך״ אמרתי והוא גלגל את עיניו וזה פשוט עצבן והביך אותי.
״לא לואי, יש לך כרטיס משלך ויכולת פשוט-״ הוא עצר ונשם ״עזוב, פשוט תפתח את החדר.״
פתחתי את החדר והוא נכנס והניח את כל השקיות, ואז החל לפתוח את כפתורי החולצה שלו וזה גרם לי להסתכל לצדדים, הוא זוכר שאני פה ? ״מ-מה אתה עושה ?״ שאלתי, מתבונן בו עד שפתח את החולצה לרווחה וחשף את שרירי הבטן המסורטטות והמושלמות שלו, הובכתי והתאמצתי להסתכל לעיניו.
״אני רוצה להתקלח, אני צריך לקבל ממך אישור ?״ שאל בהתחכמות וחצי חיוך ופשט את כל החולצה. בלעתי רוק והסתובבתי, הוא מעצבן ועושה את זה בכוונה. הלכתי לאחור בחזרה מגניב מבט קטן ומרגיש שהמבט הקטן התארך ממה שחשבתי, אז שוב הסטתי את מבטי.
״רק, אם אתה מתכוון להתקלח אשמח שתפשוט את בגדיך במקלחת ולא אל מול עיניי״ אמרתי והיה לו חיוך שחושף שורת שיניים לבנות, הוא צעד לעברי בביטחון והרגשתי חסר נשימה, הלב שלי הלם בחוזקה בכל צעד שהתקרב אליי וכל העולם סביב קרס לכמה שניות.
״אל תזיין את השכל שזה מפריע לך״ קולו חלש ומחוספס, סקסי ומגרה. כמעט שלא באמץ הקשבתי למילותיו, הוא עיוור אותי, לא הכרתי את ההרגשה. הרגשתי רק את המתח המייסר בין שתינו, אפשר היה לחוש בו. ״אני גם לא לגמרי עירום כך ש...״
״תיכנס להתקלח פשוט״ פלטתי נבוך והסתובבתי לתיק שלי, רק כדי להסיח את דעתי ממנו. סידרתי את הבגדים בתוך הארון שלצד המיטה, הארון עשוי מעץ לבן ובדלת הפנימית שלו יש מראה.
״אל תהסס להצטרף אליי !״ הארי קרא מהמקלחת, גורם לי לגלגל את עיניי. היה צליל מהטלפון שלו שנמצא על השידה, הסתכלתי לכיוון מספר שניות והחלטתי להתעלם. מעניין מי סימס לו בשעה כה מאוחרת, אין מצב שזה קשור בעסקים. הוצאתי את הטלפון שלי מהכיס לראות אם קיבלתי הודעה מתיאו אך לא היה דבר, זה הכעיס אותי איך טיסה אחת שיכולה לפתור לי את רוב הבעיות גרמה לתיאו לסיים את זה. היו רק הודעות בקבוצה עם קירה וברי, בה שתיהם מדברים על זה שסופסוף נפתחתי לעולם ואני יוצא מאיזור הנוחות שלי, אך זה לא נכון, לא רציתי בנתיים לספר למה טסתי כי הם חשבו שסיימתי עם החוב ואני לא רוצה שהם ירגישו שהם צריכים לעזור. ברי יעשה הכל בשביל חבריו, הוא דומה לדן בכל הקשור לזה. חייכתי לעצמי כשרק נזכרתי בו, הוא היה מדהים.
ואז הסתכלתי לטלפון של הארי וצעדתי באיטיות, זה לא ענייני, אבל סתם, לראות.
התיישבתי בקצה המיטה ליד השידה הלבנה והסתכלתי לדלת המקלחת, שומע את זרם המים ואז הסתכלתי לטלפון שלו, וההודעה הייתה מסאם, איך לא צפיתי את זה ?

׳ליבי יצאה מהחדר והיא לא תחזור בשעה הקרובה, רוצה לקפוץ ? הזין שלי קשה בשבילך כמו תמיד ;)׳

איכס, איכס, איכס ! התרחקתי מהטלפון עם תחושת בחילה, בחיים לא שלחתי הודעות גסות ולא אהבתי את זה גם, סאם הזה דוחה אותי, ולמה לעזעזל הוא צבע את השיער שלו כך ?! זה נראה נורא.
הנחתי שהארי כנראה ימציא תירוץ וילך אליו, אולי כך אתפוס את המיטה לפני שיחזור והוא זה שישן בספה, כי הספה לא באמת נראית נוחה.
״המים רותחים !״ הארי קרא וקפצתי מבהלה, למה אני לחוץ ? הסתכלתי עליו ורק מגבת כרוכה מסביב אגנו, טיפות מים נוטפות באיטיות על שרירי הבטן המרהיבים שלו ושיערו רטוב ומבולגן. בלעתי רוק והרגשתי את לחיי מאדימות, הסתכלתי לעיניו שחיפשו באחת השקיות אחר בגדים. ועכשיו הרגשתי שזה מוזר, זה באמת מוזר. אני באמת אמור לשהות איתו באותו חדר ? לראות אותו במצבים הללו שהוא חצי עירום וגופו גדול ושרירי כזה שיכול לעטוף- לואי, בחייך ! מלחמה בלתי פוסקת עם עצמי, ואין פה מנצח. אני אפילו לא מצליח לחשוב בהיגיון, אני לא מכיר את עצמי כך.
לאחר שהתלבש, זאת אומרת היה עליו רק מכנס טרנינג שחור אך הוא לא לבש חולצה, הוא אמר שככה הוא ישן ושאסתום את הפה שלי לגבי זה. אבל כשאני יצאתי מהמקלחת בכדי לכבד אותו אני כמובן לבשתי פיג׳מה מלאה ! זה לא חצוף מצידו ? הפיגמה שלי בצבע כחול כהה עם שלושה כפתורים בחולצה, הבד שלה היה רך ונעים. זאת הפיגמה האהובה עליי, קירה קנתה לי אותה ביום ההולדת שלי.
הארי עיין בטלפון שלו והייתי מוכן לראות אותו עוזב את החדר, אך הוא הניח את הטלפון בשידה והתכסה בשמיכה, גורם לי לחוש מבולבל, הוא לא מתכוון ללכת ? ההודעה של סאם...
לעזעזל עם זה. כיביתי את האורות בחדר ואיחלתי לילה טוב, מקבל ממנו בחזרה בקול חריש. נשכבתי בספה הקשה והתכסיתי בשמיכה הדקה, הרגשתי אידיוט שאני באמת מסכים לזה, אך הסכום שאקבל בסוף אולי שווה את זה.
זה מזכיר לי את המיטה שהיתה לי כנער, אמא חיפשה את המזרן הטוב ביותר ואני לא בטוח מי המליץ לה על החרא הלא נוח הזה. לפעמים התגעגעתי לבית, למשפחה. עם השנים התרחקנו והתראינו רק בחגים, אין לי מערכת יחסים קרובה עם ההורים ולפעמים קצת קנאתי בברי, הוא בקשר יום יומי עם אביו ואני לא מכיר דבר כזה אצלי. אבל אני מסתפק במה שיש, מנסה פחות להרגיש בחיסרון הזה.
התקפלתי לתוך השמיכה והקור היה נוראי, הסתכלתי אם אחד החלונות פתוחים אך לדעתי כולם סגורים.
״הארי...״ פלטתי, שומע ממנו מלמול. ״המזגן דולק ?״
״תגיד לי אתה״ אמר בפשטות וזה גרם לי לגלגל את עיניי, אני כלכך מתוסכל ממנו. קמתי מהספה והלכתי לקחת את השלט של המזגן, היה סגור.
״יפריע לך אם אשים חימום ?״ שאלתי, מסתכל לכיוון המיטה ורואה שהארי לא זז, הוא נרדם ? כך תוך שניות ? לעזעזל איתו ! לחצתי בכפתור שידליק את המזגן אך נראה שהשלט לא עובד, אני לא יכול לישון בלי חימום, אני אמות עוד. הסתכלתי על הארי ועל הפוך שעוטף אותו, אני בטוח שחם ונעים שם. התקרבתי לצד השני של מיטתו, בוחן את פניו לכמה שניות בשביל לוודא שהוא ישן, ואז התיישבתי על קצה.
״מה אתה עושה ?״ קפצתי מבהלה. הארי התיישב והדליק את מנורת הלילה שבשידה.
״קר לי, זה לא הוגן שלך יש פוך חמים ואני עם שמיכה דקה שלא מורגשת, אז אתה מוזמן ללכת לספה אם לא מוצא חן בעיניך״ אמרתי ונשכבתי בצד השני במיטה, מתכסה בפוך ומתרחק לפינה בשביל לא להיות קרוב מדי אליו. משום מה הוא לא אמר דבר, אך כיבה את המנורה ולא הרגשתי תנועה כאילו הוא קם. נהדר, או ש- ״הארי״ מיד הסתובבתי אליו והוא הסתכל עליי מבולבל ״אתה תכננת את זה ?״
״לואי, כמעט אחד בלילה ויש לנו מחר פגישה, לך לישון״ הוא הסתובב לצד השני, ולרגע תהיתי לעצמי אם אני סתם פרנואיד או שיש לי סיבה מוצדקת. הוא תמיד מפלרטט איתי ו... אני לא יודע, אולי זה עלה לי לראש יותר מדי.
״בלי לשלוח ידיים״ אמרתי בשקט ושמעתי אותו נאנח, ״או רגליים-״
״לואי״ קטע אותי והסתובב להסתכל עליי, כאילו אני מטרד.
״או כל איבר אחר לעברי״ מיהרתי להוסיף והוא גלגל את עיניו והסתובב שוב. ״לילה טוב״ קראתי לעברו בשקט, והפעם הוא לא החזיר לי. הסתובבתי לצד השני ועצמתי את עיניי, כלכך נוח וחמים פה, אני לא מאמין שכמעט ישנתי בספה.