טאהיונג רק חייך שהוא הסתכל על ג'ימין ויונגי. מהרגע שהם חזרו אחד אל השני, הם מעולם לא עזבו את הצד של האחר. זה הכעיס את ג'ין. טאהיונג מצד שני, שמח שהם השלימו. הוא חשב שהוא יאבד את ג'ימין ויונגי מהוויכוח אבל למזלו הוא לא. יונגי אמר לו שהוא תומך בו ובג'ונגקוק.

סך הכול בכנות, לטאהיונג אין שום מושג שיונגי מרגיש ככה בגלל שהוא נראה כאילו משדר ביטחון עצמי גבוה בעיניו של טאהיונג. כנראה שיונגי טוב בלהחביא את זה.

ג'ונגקוק עדיין כותב לו כל יום, כל בוקר הוא שולח לו 'בוקר טוב' וכל ערב 'תישן טוב בייבי'. ג'ונגקוק שולח לו הזכרה באופן קבוע לאכול ארוחת בוקר, צהריים וארוחת בוקר, יש פעמים שהוא עונה להודעות שלו וישנם פעמים שהוא רק קורא אותם. הוא אסיר תודה שג'ונגקוק לא שואל אותו אם הוא רוצה לצאת איתו לאכול צהריים או ארוחת ערב עדיין בגלל שהוא לא ידע מה לעשות אם זה יקרה. הוא עדיין לא יודע איפה ללכת עם הנישואים שלו עם ג'ונגקוק והוא אסיר תודה שאימו לא שואל אותו שאלות על זה.

הוא אוהב את ג'ונגקוק, זה מעולם לא ישתנה, אבל איכשהו הוא עדיין משוכנע שהוא לא טוב לו. הוא מפחד שג'ונגקוק יחשף לכלכך הרבה קשים וביקורות אם הם יחשפו את הנישואים שלהם. טאהיונג בכנות מאמין שבגירושים האלה, הוא לא יוכל לפגוע בג'ונגקוק ובמוניטין שלו. אבל מה לגבי ג'ונגקוק?

"טאה?" ג'ימין טפח בעדינות בכתפו כאשר הוא לא ענה.

"מה." טאהיונג הגיב.

"אני שאלתי על הריאיון. האם דיברת עם אימך על זה?" ג'ימין שאל.

"כן, עשיתי את זה." טאהיונג ענה.

"ו?..." ג'ימין שאל, סקרן.

"כלום. היא אמרה רק תגיד לה מתי והיא תטפל בזה." טאהיונג הסביר.

ג'ימין, יונגי וג'ין הנהנו עם ראשם. הבונוס שיש לך אמא שהיא סלבריטאית, ובכן, סלבריטאית בפנסיה. טאהיונג ניסה לא לחשוב על הריאיון כלכך בגלל שהוא מפחד שהוא אולי יחזור בו בחזרה. יש כלכך הרבה דברים שהוא צריך לפתור אותם שגורמים לו ללחץ. כל מה שהוא יודע זה שהוא עדיין אוהב את ג'ונגקוק, הוא רוצה לבלות את שארית חייו איתו, אבל הוא מפחד שהנישואים שלו עם ג'ונגקוק יפגעו בו והוא לא רוצה שזה יקרה.

בתור מישהו שיש לו ביטחון עצמי נמוך, אכפת לו ממה שאנשים חושבים ואומרים עליו. אבל בצורה טבעית, אכפת לו מה אנשים חושבים ואומרים על מי שהוא אוהב, במיוחד ג'ונגקוק. הוא יודע שג'ונגקוק יגיד שהוא בסדר ואין שום דבר שהוא צריך לדאוג לגביו אבל הוא לא מסוגל לחשוב ככה.

אבל הוא צריך לעשות? להישאר עם ג'ונגקוק ולראות איך העולם מטנף עליו? או ללכת נגד כל הסיכויים ולהתגרש? מוחו צורח שהגירושים הוא הדבר הנכון לעשות אבל הלב שלו לוחש, מתחנן שיישאר.

איך הוא היה רוצה להיות אמיץ וחזק, כמו יונגי שלמרות כל החששות שלו, הוא מתנגד לתת לג'ימין ללכת. למרות שאין לו סיכוי, הוא יילחם.

רוצה רצה להיות אמיץ, הוא מנסה להיות אמית אבל כדי להיות אמיץ זה קשה. להיות אמיץ זה מפחיד. להיות אמיץ לוקח זמן, וטאהיונג צריך זמן להחליט דברים גם, בזמן שהוא עמוק במחשבות, נאמג'ון שלח לו הודעה אומר שהוא צריך עזרה במשרד. אחריי שנפרד מג'ימין, יונגי וג'ין, הוא הלך ישירות לחברה של אביו.

נאמג'ון קרא מסמכים בשולחנו, לחלוטין לא שם לב שטאהיונג כבר הגיע. הוא נראה מפוקס. טאהיונג כיחכך בגרונו ונאמג'ון הביט למעלה.

"או, טאהיונג-י, זה היה מהיר." נאמג'ון אמר והוריד את משקפיו.

"אני הייתי בערך באזור. אז? בשביל אתה צריך את העזרה שלי?" טאהיונג שאל, הלך מסביב לנאמג'ון.

"מישהו להוט..." נאמג'ון אמר עם גיחוך.

טאהיונג רק לעז ואמר. "אני בערך צריך הסחת דעת, אני מנחש..."

"ואני אתן לך הסחת הדעת, תשב," נאמג'ון אמר וטאהיונג עשה. "זה לא שאני צריך את העזרה שלך, זה יותר שאני צריך ללמד אותך כמה דברים, אני הולך להתחתן בקרוב אז אני לא יהיה בסביבה לשבוע או שניים אז אתה צריך לעזור לאביך במשרד." נאמג'ון הסביר.

טאהיונג לגמרי שכח שהחתונה של נאמג'ון מתקרבת, הוא אז זז במושבו, קרוב לנאמג'ון והוא התחיל ללמוד כל מה שצריך. נאמג'ון מופתע מכמה טאהיונג תופס מהר את הדברים והוא המשיך ללמד אותו על העבודה של הניירת שהוא צריך לעשות והכל.

"זה הכול להיום," נאמג'ון אמר וכופף את גבו קצת כדי להתמתח. טאהיונג גם התמתח טיפה והוא גם הרגיש קצת פגוע מזה. "אני אחזור מחר עד שתעזוב," טאהיונג אמר בזמן שאסף את דבריו. "בטח, עדיין יש הרבה דברים שאני צריך ללמד אותך." נאמג'ון גם אסף את דברים ושם בתוך תיק המסמכים. הוא לקח את הטלפון שלו, בודק ושם אותו בחזרה בכיס.

טאהיונג פתח את הדלת הראשית והוא ונאמג'ון התכוונו לעזוב, הוא היה בהלם שראה את ג'ונגקוק, בדיוק מחוץ לדלת, עם גבו שמופנה לטאהיונג, נראה כאילו התכוון ללכת אבל הופתע, ג'ונגקוק וטאהיונג קפאו במקום עד שנאמג'ון דיבר. "ג'ונגקוק? מה מביא אותך לכאן?"

"אוו, נאמר לי לבוא לדבר על כמה דברים עם אבא, אבל אני מנחש שהוא לא בסביבה." ג'ונגקוק ענה ובהה לכיוון לטאהיונג.

"כן הוא עובד דרך הבית היום ואני בדיוק מתכוון לנעול." נאמג'ון ענה לו.

 "זה בסדר, אני יכול להתקשר אליו מאוחר יותר או שאבוא שוב מחר." ג'ונגקוק אמר.

"בטח..." נאמג'ון אמר והביט על ג'ונגקוק וטאהיונג ולפתע גיחוך מרושע עלה על שפתיו עם מחשבה מתוחכמת.

"או לעזאזל, שכחתי את הטלפון, למה שלא תלך טאה? אני אנעל אחריי," נאמג'ון חייך, מראה את הגומות שלו. הוא הסתובב להיכנס לתוך המשרד אבל הטלפון שלו היה בכיס האחורי ואי אפשר היה לא לשים לב לזה. ג'ונגקוק החניק גיחוך, מנסה לעצור את עצמו מלחייך, או לצחוק וטאהיונג כלל לא ראה את הטלפון שהיה בגב הכיס אבל הוא היה בטוח שנאמג'ון לקח אותו.

"אממ, טאה?" ג'ונגקוק לפתע דיבר.

"כן? טאהיונג היה מופתע שג'ונגקוק מדבר איתו.

"אתה רוצה ללכת לאכול גלידה?"

||

"אני רק אומר, הטעם הזה יותר טוב! זה מעולה!" ג'ונגקוק הסביר.

"אני אשאר עם הסירופ תות ווניל שלי, תודה רבה." טאהיונג אמר וטעם באושר כף מלא בגלידה כמו ילד.

"עדיין, אני חושב ששלי יותר טוב." ג'ונגקוק עדיין לא מוותר.

הם המשיכו לדבר ולהתחרות על איזה טעם גלידה הכי טוב בזמן שהם הולכים ליד מכונית הגלידה. מדי פעם בפעם טאהיונג מרגיש כאילו שיש אנשים שמביטים בהם אבל שהוא ניסה להביט מסביב, רואה לא ראה אף אחד אז הוא חשב שזה היה רק בדמיון שלו.

כאשר הוא עדיין לג'ונגקוק את סיבת המאה למה ווניל עם סירופ תות הכי טוב, הוא הסתובב אליו עם חיוך ניצחון אבל הוא היה מופתע שג'ונגקוק היה מאוד קרוב אליו ולפתע ג'ונגקוק גיחך ושם כף מלא בגלידה, זו הייתה גלידת ברד שעועית אדומה.

טאהיונג שהיה מופתע מהמהלך של ג'ונגקוק אבל עדיין היה מסוגל לאכול את הגלידה בפיו.

"היי! יכולתי להיחנק!" טאהיונג צעק אחריי שבלע.

ג'ונגקוק רק חייך, מראה את חיוכו הארנבי.

"לעזאזל, יש לזה טעם טוב." טאהיונג מילמל חזק מספיק שג'ונגקוק ישמע. ג'ונגקוק התפרץ בצחוק אחריי ששמע מה שטאהיונג אמר.

"אמרתי לך שזה הכי טוב!"

טאהיונג שנראה המום מלראות את ג'ונגקוק כמה וליבו פועם במהירות. הוא אוהב איך שג'ונגקוק מחייך עכשיו ובכנות הוא שמח ודיי גאה שהוא האחד שגרם לו לחייך.

אבל הוא עדיין לא להחליש את הרגש הזה. הוא אוהב את החיוך של ג'ונגקוק, הצחקוק שלו היא כמו מוזיקה לאוזניו. הוא לא רוצה לתת לג'ונגקוק ללכת, הוא רוצה לקום לחיוך הזה כל יום במשך כל החיים אבל הוא מפחד שאם הוא ימשיך בנישואים האלה, ג'ונגקוק בסופו של דבר יאבד את החיוך שלו והוא ישנא את זה.

ג'ונגקוק-י, מה אני אמור לעשות?

___________________________________________________________

אמג עבר כמעט שבועיים ואף אחד לא התריא לי לעלות פרק🥲??? אמאלה עברו עליי ימים מתלתלים, שמחה שלפחות תרגמתי פרק ולשכוח מהצרות של החיים שלי😴...
התגעגעתי בטירוף!! לוב יו מיאמורס🥰!!!