Chapter 31 - jennie

"ברוכה הבאה למסעדה של-" ג'ימין לא יכל לסיים את המשפט שלו שהוא ראה מי שנכנס למסעדה. היא שונה שהיא בלי איפור, אבל זה בטוח היא. ג'ני.

"אנחנו סגורים," ג'ימין אמר עם הבעה רצינית. הוא שנא אותה ולא אכפת לו להראות לה כמה הוא לא אוהב אותה. "אבל זה זמן ארוחת צהריים, והשלט אומר שאתם פתוחים," ג'ני אמרה מופתעת. היא חושבת שהמלצר מתחיל להיות גס כלפיה בלי סיבה אז שוב, הוא נראה מוכר. "כן, זה פתוח רק לבני אדם." ג'ימין ענה לה, עם קול ערס. "ואני לא בן-אדם?" היא שאלה עם קול קצת חזק. בהחלט מרוגזת מההתנהגות של ג'ימין. "לא, את נחשה." ג'ימין אמר לה עם גיחוך.

ואז זה הכה בג'ני. היא זיהתה את ג'ימין מהמגזין. "אתה אחד מהחברים שלו!" ג'ני אמרה עם טוס מרוגז. אין פלא שהיא קיבלה את היחס הזה ממנו. הוא החבר של טאהיונג. "כן וזו הסיבה שאת לא תאכלי כאן." ג'ימין אמר. מהר הרבה אנשים הסתכלו עליהם, תוהים מה הולך שם או על מה הם מדברים. ג'ני הביטה מסביב ותהתה אם הלקוחות מתלחשים בגלל שהם התחילו לזהות אותה, אבל משיכה מהיד שלה גרמה לה וג'ימין להסתכל למטה.

"אמא? אנחנו יכולים לאכול כאן?" זו הייתה הבת שלה, צאהיון. ג'ימין היה יותר מידי מפוקס על ג'ני שהוא לא ידע, שהיא הייתה עם הבת שלה. ג'ימין שנא את אימה, אבל הבת שלה לגמרי תמימה ובנוסף, יש לו חולשה לילדים. ג'ימין התכופף עד שהיה בגובה העיניים של צאהיון וחייך, היחס שלו הפך מזאב לבחור חמוד מהר מאוד. "לצערי השולחנות מלאות אבל את יכולה להזמין טייק-אווי ולאכול בבית עם אמא, מה את חושבת מתוקה?" ג'ימין שאל אותה, צאהיון הסמיקה והתחבאה מאחורי אימה, אבל הסכימה למרות זאת.

ואז ג'ימין התרומם וחזר להיות זאב. חיוכו ירד ופניו הפכו לרציניות. "רק הפעם הזאת, נחשה." אחריי שהוא סיים לנקות את השולחן, ג'ימין סימן לג'ני לשבת שם להחליט על ההזמנה שלהם. לאחר מכן הוא לקח את כלי הניקוי למטבח. הוא הוציא אנחה כבדה וגילגל את עיניו.  "למישהו יש יום קשוח. וזה רק חצי יום מהיום," ג'ין הגיב. "מכל המקומות שהיא יכלה לאכול, היא פשוט הייתה חייבת להגיע לכאן!" ג'ימין הוציא את כעסו לבסוף. הוא לא ידע למה הוא כלכך כועס על ג'ני. אולי בגלל שהיא לקחה את היתרון של טוב הלב של ג'ונגקוק כל כך הרבה זמן, או שאולי בגלל שהיא המעיטה בערכו של טאהיונג במסיבה, הוא לא יודע. כל מה שהוא יודע זה שהוא לא מחבב אותה.

"מי?" ג'ין שאל, הוא סקרן. "ג'ני!" ג'ימין אמר לו. "הדוגמנית שנפסלה? היא כאן? איפה? תראה לי!" ג'ין גרר את ג'ימין לדלת של המטבח להציץ. "האחת עם הילדה הקטנה. זאת שקרובה לבמה הקטנה." ג'ין הסתכל במבט קרוב ופשוט מהנהן. "היא נראית... שונה ממה שאני דמיינתי." ג'ין הגיב וחזר למטבח. "היא הופכת לנחשה אחריי שהיא שמה איפור. אני באמת לא מחבב אותה. אתה יכול ללכת לקחת את ההזמנה שלהן?" ג'ימין התחנן.

"איך אתה מעז לבקש מהבוס שלך לעשות את העבודה שלך!" ג'ין העמיד פנים כאילו הוא כועס. "בסדר. אני אקח את ההזמנה שלהן. אבל אתה חייב לבשל להן את הארוחה מהר שהם יעזבו." ג'ימין אמר והלך לג'ני. הוא אפילו לא טרח לסדר את הסינר שלו. לפני שהוא הגיע אליהן, קול פעמון הדלת העיד שמישהו שנכנס ולפני שג'ימין קיבל אותו, הוא כבר בורך לפני, על ידי חיוך מרובע מטאהיונג.

שיט!

"טאה מה אתה עושה כאן? אתה לא יכול כאן עכשיו!" ג'ימין נכנס לפאניקה. הוא הביט בג'ני שהייתה למזלו עסוקה בטלפון. הוא לא רוצה שטאהיונג יראה את ג'ני שרק צעד מאיפה שהם עומדים. "יש לי משהו חשוב שאני רוצה לדבר עליו איתך וג'ין היונג. הוא כאן?" טאהיונג הביט מסביב. בדיוק שהוא עמד להסתכל לכיוון של ג'ני, ג'ימין החזיק בלחיו בשני כפות ידיו וגורם לו להביט בו. טאהיונג מאוד הופתע, ג'ימין מתנהג מוזר. הוא ממשיך להביט לעבר גבו של טאהיונג. "הוא במטבח והוא מאוד עסוק עם ההזמנות של האנשים ואולי כדאי שתגיע בזמן אחר, יש לך את המספר שלו נכון? כן זה יותר עדיף, תתקשר אליו. רק תתקשר." ג'ימין אמר במהירות וטאהיונג מבולבל.

אני מנחש שיונגי היונג הוא לא היחיד שמתנהג מוזר.

"אבל אני כבר כאן. אם הוא עסוק אז אני אחכה לו בשביל- על מה אתה מסתכל?" טאהיונג שיחרר את ידיו של ג'ימין מהפנים שלו והסתכל מאחוריו כדי לראות על מה ג'ימין הביט. "אוי לא, טאה-" אבל טאהיונג כבר ראה. ג'ני שהרגישה כאילו מישהו מסתכל עליה הביטה למעלה באופן אוטומטי וראתה את טאהיונג. שניהם קפאו במקום. טאהיונג לאחר מכן סובב את ראשו והביט בג'ימין. "אתה צודק, זה לא זמן טוב." הוא אמר  ועמד לעזוב כאשר ג'ני במהירות קמה מהמושב שלה וקרא לו. "טאהיונג-י" הוא הביט סביבה. "אם לא אכפת לך, בוא תשב איתנו..." היא שאלה בחוסר רצון. "אכפת לו." ג'ימין ענה לה במקום. ג'ני רק נתנה לו מבט מרוגז ואז הסתובבה לטאהיונג.

טאהיונג אז הסתובב כדי לראות ילדה קטנה שהייתה איתה והוא זיהה אותה. היא האחת שראה אותה עם ג'ונגקוק וליסה. הוא סקרן לגביה אז הוא החליט לשבת איתם. ג'ימין מופתע אבל כיבד את ההחלטה של טאהיונג. אבל אם ג'ני תהפוך לביצ'ית שוב אז לא יהיה לו אכפת אם היא עם הבת שלה, הוא יגרור אותה החוצה, דרך השיער אם צריך. אחריי שלקח את ההזמנה של ג'ני, הוא נתן אותם לג'ין ובמהירות פנה לדלת כדי להציץ בג'ני וטאהיונג.

היה שקט ואף אחד לא דיבר. זה היה יותר מידי מביך לטאהיונג אז הוא דיבר ראשון. "אם לך שום דבר להגיד אז אני אעזוב ראשון." טאהיונג אמר והתכוון לקום מהמושב שלו. "אני רוצה להתנצל על ההתנהגות שלי באותו לילה." ג'ני אמרה. היא הביטה מטה לידיים שלה, לא מעזה להסתכל על טאהיונג. הוא הביט בה ואז הפנה את ראשו. הוא לא הולך לסלוח לה ככה, אחריי הכול, היא חתכה אותו במקומות שהיא לא הייתה להיות בהם. על ג'ונגקוק וביטחון העצמי שלו. "לפני שהתחלתי בתור דוגמנית, עבדתי בבר, כדי לגדל את הבת שלי. ואז פגשתי את ג'קסון והוא הציע לי להיות דוגמנית וברור שלקחתי את העבודה. זה היה קשה בהתחלה ואז העבודות התחילו לבוא וגם המשכורת והייתי מופתעת בכמה כסף אדם יכול לקבל רק מלדגמן אז התחלתי להיות רצינית בזה. אני רוצה לתת לצאהיון חיים יותר טובים ממה שנתתי לה בעבר בגלל שזה מגיע לה. אבל אז צברתי פופולריות והפכתי להיות רודפת בצע. התחלתי לרצות יותר לנקודה שהזנחתי את הבת שלי והכאבתי לאחרים וגמרתי להם לעשות דברים בדרך שלי." היא הביטה למעלה בטאהיונג, שהקשיב לסיפור שלה.

"אני נשבעת שרק ניסיתי לתת לבת שלי חיים יותר טובים ממנו אבל אי שם לאורך הדרך איבדתי את זה. אני הייתי בעננים אבל אז אתה באת והורדת אותי לרצפה. אני הייתי עצבנית עלייך בהתחלה, אבל אז הבנתי שג'ונגקוק צדק. הייתי צריכה לספר לאנשים עליה לפני הרבה זמן," לאחר מכן היא הביטה לעבר צאהיון ששיחקה בטלפון שלה. "אני לא סיפרתי לך על זה בגלל שלא רציתי את הרחמים שלך. אני רק רוצה שתדע, שאני באמת מצטערת שהכאבתי לך, וג'ונגקוק." ג'ני אמרה, היו דמעות בעיניה ומשכה באפה. "אמא את בסדר? את בוכה? כואב לך שוב?" צאהיון שאלה בדאגה. היא הניחה את הטלפון בצד.

"לא, לא כואב לי. זה בטח האבק מתוקה אני אחזור טוב?" צאהיון רק הנהנה ואז ג'ני עזבה ללכת לשירותים, עוזבת את טאהיונג עם הבת שלה. איך היא יכולה לעזוב אותם יחד? זה כלכך מביך, לטאהיונג אין ניסיון עם ילדים אז לו מושג מה לעשות. ואז הטלפון שלו רטט והודעה נשלחה מג'ונגקוק, להזכיר לו לאכול צהריים. הוא הניח את הטלפון למטה בשולחן ונאנח.

"זה ארנבי!" צאהיון אמרה לטאהיונג.

"מי?" טאהיונג שאל אותה, לא בטוח למה שהיא מתכוונת.

"התמונה שלך, זה ארנבי." היא חזרה שוב.

"ארנבי?" זה כינוי חמוד.

"כן בגלל שהוא מחייך, הוא הופך לארנב." צאהיון התרגשה שדיברה על 'ארנבי'.

"נכון?" טאהיונג אמר עם צחקוק קטן. מסכים עם צאהיון.

"את רואה הרבה את ארנבי?" טאהיונג שאל.

"כבר לא..." צאהיון הנידה בראשה.

"למה לא?" טאהיונג שאל.

"אני לא יודעת, אומה ליסה אמרה שארנבי עסוק עכשיו..." צאהיון ענתה לו.

"האם ארנבי ואומה ליסה רואים אחד את השני לעיתים קרובות?" טאהיונג לא יכול להאמין למה שהוא עושה עכשיו. הוא מחפש מידע על המערכת יחסים של ג'ונגקוק וליסה מילדה.

"רק לפעמים." היא חשבה ואז ענתה לו.

"האם הוא תמיד הופך לארנב שהוא רואה את אומה ליסה?" טאהיונג מקלל את עצמו בראש.

"לא," התשובה של צאהיון הדהימה אותו. הוא נשבע שהוא ראה את ג'ונגקוק מחייך וצוחק איתם לפני כן.

"הוא רק הופך לארנב שהוא מדבר על טאה..." צאהיון אמרה והסתכלה על טאהיונג. היא הפתיעה אותו.

טאה? אני בעצם, ג'ונגקוק מדבר עליי עם צאהיון?

טאהיונג יכל להרגיש איך לחיו מאדימות. הוא לא ציפה לזה בכלל. הוא הכין את עצמו לאיזה לובלי דובלי מג'ונגקוק וליסה.

"ומה הוא אמר?" הוא שאל. עדיין מסמיק.

"טאה אוהב לאכול המבורגר. טאה אוהב את הצבע סגול. לטאה יש כלב בשם יונטאן. טאה משרבב שפתיים שהוא אוכל." צאהיון סיפרה לו. מתברר, ג'ונגקוק מדבר איתה הרבה עליהם, אפילו שהוא עם ליסה. טאהיונג לא יכל להחזיק את זה, הוא מרגיש שמח.

"נראה שאתם מסתדרים, דאגתי שהלכתי ליותר מידי זמן." ג'ני חזרה עם פרצוף רענן.

"אנחנו דיברנו על ארנבי..." צאהיון ענתה לה.

"מי זה ארנבי?" ג'ני שאלה, סקרנית.

"הנה הטאק-אווי שלך לקוחה, אל תטרחי לבדוק וכדאי שתהיי בדרכך החוצה." ג'ימין אמר והניח את השקית על השולחן עם חיוך מאולץ. ג'ני באמת לא יכלה לסבול אותו וגילגלה עיניים. היא שילמה על ההזמנה שלה ובדקה אותם, בכוונה לעצבן את ג'ימין לפני שעזבה. היא נתנה לטאהיונג חיוך קטן וצאהיון נפנפה לו לפני שהם עזבו.

________________________________________________________________

רוצים לדעת עד כמה אני עסוקה ונואשת לחבר?
בכיתי היום שגיליתי שאין לי לא חברים (פה בעיר שלי שאוכל לצאת איתם כמעט כל יום ולא בווצאפ שאצטרך לקבוע חודש לפני).
ואין לי חבר, שיאהב אותי ונעשה פאקינג סקס כל יום כל היוםם!! שיתכרבל איתי ויספר לי דברים הזויים ומפגרים שקרו לו. שנסתכל אחד על השני ופשוט נתפוצץ מצחוק שאז יהפוך למן נשיקה מפגרת לנשיקה לוהטת. שרבאק יהיה גבוה ממני ויהיה חתיך ולבן (כי אני לא יוצאת עם שחורים- לא גזענית כי גם אני שחורה)
קיצר, מתי תבוא אהובי, מתיי!?!?
אה ופרק מחר בנוסף🥰❤!!

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top