טאהיונג הניח את הטלפון אחריי שקרה את ההודעה שהוא קיבל. אחריי המסיבה, ג'ונגקוק שולח לו הודעת בוקר טוב, כל בוקר. מבלי לפשל, ולא הודעת בוקר, ג'ונגקוק בנוסף שולח לו הודעת לילה טוב. וברור, טאהיונג ישאיר את זה על נקרא אבל הוא עדיין שולח לו כל יום.

טאהיונג הוציא אנחה.

"זה היה כבד," טאהיונג סובב את ראש והתקבל על ידי גומת חן. נאמג'ון לקח מושב בצד השני מאיפה שטאהיונג ראה אותו. "ג'ונגקוק שוב?" הוא שאל וטאהיונג פשוט הינהן עם הראש והסתכל מטה.

"מה אתה חושב שכדאי לי לעשות?" טאהיונג שאל את הדוד שלו. "אני לא יודע. מה אתה רוצה שיקרה, טאה?" נאמג'ון שאל בחזרה. "אני רוצה שהוא יהיה מאושר..." זה מה שהוא קיווה. מעומק ליב8ו, זה מה שטאהיונג מקווה לג'ונגקוק. "אז תגרום לו להיות מאושר טאה, ואם לשפוט לפי הסיפור אתה אמרת לי בברור שאתה אוהב אותו." נאמג'ון לאחר מכן נאנח קדימה. הוא רוצה שטאהיונג יחשוב ביסודיות.

"זה העניין היונג! אני הייתי כלכך מוכן ונחוש שביקשתי להתגרש. אני חשבתי לעצמי שזה הכי טוב בשבילי, הוא אוהב אותה והיא אוהבת אותו ושאני לא צריך להיות להם באמצע ואז הוא משום מקום אומר לי שהוא אוהב אותי? כל הזמן הזה? אני כמעט איבדתי כל סיבה עכשיו אני, אני..." טאהיונג מחפש אחר מילה כדי להשתמש בה, "אבוד?"

אביו שהקשיב לשיחה שלהם כל הזמן הזה. הוא היה אמור לעזוב את המשרד וללכת הביתה אבל הוא במקרה שמע את הדודנים מנהלים שיחה והוא החליט להיכנס. הוא ראה את התסכול בפניו של בנו. הוא לקח מושב לצד טאהיונג. "טאהיונגי, אני מצטער אבל אתה בדיוק כמוני." אביו לפתע אמר. עכשיו באמת שאין לו מושג מה הולך פה. "אתה לא ירשת את המראה שלי, ירשת גם את החוסר ביטחון שלי," טאהיונג הסתכל על אביו עם מבט של לא מאמין. לאביו תמיד יש סוג של ביטחון עצמי סביבו ולדמיין אותו עם חוסר ביטחון וחרדה? כן זה בלתי אפשרי.

"פעם אחת עזבתי את אמא שלך ונעלמתי. אמרתי לה שגמרו ופשוט עזבתי," הפנים שלו היו כלכך רגועות שהוא אמר את זה אבל זה הדהים את טאהיונג וטיפה את נאמג'ון. "מה? מתי זה היה? איפה אני הייתי?" טאהיונג הסתובב לאביו. כל זה חדש בשבילו. בעיניו זה נראה ששניהם מאושרים בצורה מושלמת. "זה היה לפני הרבה שנים שהיא עוד הייתה מועמדת למיס קוריאה, אתה לא נולדת עדיין," הוא נתן לטאהיונג חיוך קטן. "למה?" זה כל מה שהוא יכל לשאול את אביו. "היא צברה פופולריות ונהפכה לסלבריטאית בזמן שאני הייתי כלום, רק בחור מבוסאן שבא לסיאול לחפש עבודה." אביו התחיל.

"בהתחלה כתבנו אחד לשני מכתבים ואז היא נהייתה רצינית עם הקריירה שלה ואני עדיין כלום. מתי שהיא ניצחה זה היה מתי שהחלטתי לעזוב. לא הייתי טוב בשבילה, אז הייתי להגן על המוניטין שלה. אני לא רוצה שהיא תתראה איתי. אבל אמא שלך, היא עקשנית. היא מצאה אותי ושכנעה אותי. בכל מקרה, אם אני לא רוצה לפגוע בה בתור 'כלום' אני פשוט צריך להפוך למישהו שיכול להתראות איתה. אז המשכתי בלימודים והפכתי לעורך דין שיכול להגן על אמא שלך. אני לא רוצה שהיא תתחרט על כך שבחרה בי." החדר התמלא בדממה לאחר מכן. טאהיונג פשוט הסתכל מטה ושיחק עם אצבעותיו.

"אפילו אם אתה כלום, אמא עדיין בחרה בך." טאהיונג אמר ברכות.

"בדיוק  כמו שג'ונגקוק עדיין יבחר בך." אביו אמר לבסוף. הסיבה העיקרית שהוא סיפר לטאהיונג את הסיפור שלו היא כדי לגרום לו להבין מנקודת מבט נוספת.

"זה לא משנה לאימך או לג'ונגקוק, אבל זה משנה לנו, אני ואתה. אז אם אתה לא רוצה לפגוע בהם, תהיה מישהו שיכול לשמור עליהם." אביו לבסוף אמר לו. וטאהיונג הבין. כל הנקודה מהסיפור של אביו היא המסר הזה. הוא שנא את זה, אבל בנקודה הזאת, כל הנחישות  שלו התחילו להיחלש. הוא אוהב את ג'ונגקוק, והוא רוצה להיות איתו, אבל הוא יכול? האם הכול יהיה בסדר? מה עם המוניטין של ג'ונגקוק?

אז נהפכתי למישהו כדי להתראות איתה.

הוא פשוט צריך להפוך למישהו שהוא יכול להתראות איתו.

הוא רוצה להיות עם ג'ונגקוק, אבל הוא עדיין פגוע ומההתנהגות של ג'ונגקוק במשך כל החודשים האלה. מה שעוד הכי גרוע זה שג'ני לא שווה את כל המאמץ הזה. הוא לא יכול להאמין שהיא אחותה של ליסה. ליסה היא בעצם בחורה נחמדה, חוץ מזה שהיא התאהבה בבעלו אבל עדיין, דיי נחמדה.

"...היונג?"

ליסה היא בחורה יפהפייה, מה שהוא שונא להודות, נראית מושלמת בצד של ג'ונגקוק. היא אחת הסיבות למה הוא רצה את הגירושים מההתחלה. לצפות בהם יחד גרם לו להבין שהוא לא יכול להיות פתוח ככה עם ג'ונגקוק.

"טאה?..."

אבל ג'ונגקוק אמר שהוא עדיין אוהב, זה אומר שהוא לא אוהב אותה, נכון? כל על עניין הגירושים הוא בשביל לגרום לג'ונגקוק להיות מאושר. מה אם לג'ונגקוק ימאס מלרדוף אחריו ויחליט להיות עם אישה? טאהיונג יכול לשרוד שיברון לב שני? הוא יכול לשרוד ללא ג'ונגקוק?

"טאהיונג, מה אתה חושב?" אביו משך בשרווליו. כנראה טאהיונג התעמק במחשבות האין סופיות שלו וחושב על תרחיש של מה אם. "אני מצטער, מה?" הוא שאל בחזרה. ללא ספק הוא לא מקשיב לשיחה.

"אני אמרתי איך אתה חושב על ארוחה משפחתית? רק אספה קטנה בשביל היום הולדת המאוחרת של אימך. דחינו את הראשונה." אביו שאל. טאהיונג לפתע הרגיש אשם, הוא הסיבה למה הם דחו את הארוחה, אבל אז צץ לו רעיון מבריק. "בטח, בעצם ג'ימין עובד במסעדה ואני מכיר את הבעלים, הוא מאוד נחמד, אני יכול לשכור את המקום רק בשבילנו, זה יהיה באמת נחמד, אתה לא חושב?" טאהיונג הציע.

נאמג'ון ואביו הביטו אחד בשני ואז נאמג'ון משך בכתפיו. "זה בעצם באמת רעיון טוב, אני מופתע טאה," נאמג'ון אמר לו וקרץ. "מופתע?" טאהיונג נתן לו מבט הלם. ונאמג'ון רק קרץ לו, טאהיונג ענה עם "גס," וגילגל את עיניו, מעמיד פנים שהוא כועס. נאמג'ון רק צחק מה שחשף לטאהיונג את גומות החן שלו וליבו נמאס בגלל שקדימה, מי ינצח נגד גומות חן?

"בסדר, מחר בלילה אמור להיות בסדר נכון? הייתי הולך הלילה אבל זה יכול להיות התראה קצרה מדי לחבר שלך אז מחר בסדר." אביו קם מהמושב שלו. נאמג'ון וטאהיונג גם קמו מהמושב שלהם, מתארגנים לעזוב. לנאמג'ון יש את המפתח למשרד אז אחריי שעשה בדיקה חוזרת, הוא נעל את המשרד ועזב.

טאהיונג הלך למסעדה של ג'ין להיפגש עם ג'ימין ולשאול את ג'ין אם הוא יכול לשכור את המקום למחר בלילה. בנוסף, הוא רצה לדבר על ההתנהגות של יונגי.

______________________________________________________________

רק עדכון קטן ולא נעים. אבל הפאנפיק הזה לא יהיה נאמג'ין, לצערי הרב.
בנוסף אם לא שמתם לב אבל הוסוק לא נמצא בפאנפיק וזה נורא מעליב, כתבתי לכותבת שאם תהיה עונה שניה אז שתכניס גם את הוסוק למשך כל העונה, כי הוא חלק מביטיאס כאילו דה.
ייאלה, אוהבת אתכם מהממים🥰!
יום שישי יום הולדת לג'ין המדהים שלנו
הביאס שלי, האדם הכי יפה בעולם
אז בואו נחגוג לו כמו שמגיע לו כי הוא המלכה שלנוו😍!!