את נשיפתם אפשר היה לשמוע בכל האולם ואנשים התחילו להתלחשש אבל טאהיונג אחריי הנשיקה עם ג'ונגקוק, העולם שלו לחלוטין השתתק. זה נראה כאילו רק הוא וטאהיונג היחידים שקיימים. המבט בעיניים של ג'ונגקוק כלכך אמיתיים שטאהיונג כמעט נכנע. הוא לא היה נכנע אם זה לא היה ג'ימין ששבר מה שזה היה שטאהיונג וג'ונגקוק חוו כרגע.

"טאה? אנחנו עוזבים. בוא נלך." ג'ימין משך בשרוולים של טאהיונג. מחזיר אותו למציאות. טאהיונג הסתובב לג'ימין והוא יכל לראות את המאבק שמתחולל בעיניו של טאהיונג. ג'ימין ידע  שטאהיונג חלש שזה נוגע לג'ונגקוק. אבל ג'ימין סירב לתת לטאהיונג להיכנע פשוט סתם ככה. אחריי כל הכאב שהוא שם את טאהיונג. הוא סירב לתת לטאהיונג לסלוח לו. לא כזה בקלות אחריי הכול.

המעשה של ג'ימין השפיע על יונגי יותר עמוק משהוא ציפה. ג'ימין רק אמר לו לא להתערב במערכת יחסים של טאהיונג וג'ונגקוק אבל הנה זה שוב, הורס רגע מושלם. ליבו לא יכל להחזיק מלצפות בזה אז הוא הסתובב והלך מטווח הראיה של ג'ימין, טאהיונג וג'ונגקוק. יונגי הוא לא אחד שמרבה לדבר, הוא יותר כמו אחד שיסבול בשקט, אבל כל מחשבותיו עומדות לאכול אותו שהוא בחיים.

ג'ונגקוק זרק לג'ימין מבט חודר על כך שהרס את הרגע אבל הוא מרוצה שאין שלטאהיונג אין את ההבעה הקרה הזאת בעיניים. הוא ידע שייקח יותר זמן מאשר נשיקה בפומבי כדי שהכל יהיה בסדר ולכן הוא לא ידחוף את זה. הוא מרוצה מטאהיונג שאין לו שום בעיה לתת לאנשים לדעת על המערכת יחסים שלהם.

טאהיונג פשוט נתן לעצמו להיגרר החוצה לרכב על ידי ג'ימין. הוא לא במצב של לנהוג אז ג'ימין לקח אותם החוצה בזמן שכולם נמצאים עמוק במחשבות, אבל היחיד עם מחשבות הרסניות בניהם הוא יונגי.

מאחר והם עזבו את המסיבה מוקדם מהצפוי, זה היה דיי מוקדם ולכן טאהיונג הלך לחדר האורחים כדי להתקשר לאימו. בעוד כל הפעולות של הדוגמניות עדיין ברור.  בעוד הוא עדיין יכול לזכור את התשובות שלהן, כדאי לו לספר לה. הוא היה בקונפליקט אם לספר לאמא שלו על ג'ני, ואז החליט שלא. הסוד שלה הוא עדיין הסוד שלה, אפילו שהוא יודע מזה, אין שום זכות לעשות דבר עם זה. אולם הגישה שלה, זה סיפור אחר לגמרי וטאהיונג לא החזיק את זה. לא בגלל שהוא לא סובל אותה, הוא כן. אבל זה הערכה וזה היה ההופעה שלה. הוא סיפר לה הכול ואת כל מחשבותיו הכנות, חושב שזה נראה ברור שהאהובה עליו היא קאנג טאהיי מכל האחרות וזה היה נאה לספר זאת לאימו.

טאהיונג שקיווה שלא שכח שום דבר מהדיווח שהוא צריך להעביר לאימו נזכר בתקרית הקודמת שפרחה מזיכרונו. אבל לא עבר זמן עד שאימו שאלה אם יש עוד משהו שהיא צריכה לדעת. והוא נזכר בנשיקה ובסוד של ג'ני. טאהיונג הניד בראשו, ואז הוציא ציחקוק בגלל שהוא הבין שאימו לא יכולה לראות אותו. אז הוא אמר. "לא, זה הכול." וגמר את השיחה. הוא לא יודע איך לספר לה או איפה הוא בכלל יתחיל אז הוא החליט לספר בפעם אחרת.

יונגי הלך ישירות לחדר של ג'ימין, הוא ישן שם מאחר וטאהיונג ישן בחדר שלו גם אחריי שחזר מבית הוריו. הוא הוריד את בגדיו היפים ושם אותם בסל הבגדים, לוקח את המגבת שלו והלך להתקלח. הוא התקבל בשלום על ידי ג'ימין שישב בפינה של המיטה, מחכה לו. הוא חשב שג'ימין ישאר בצד של טאהיונג. הוא התעלם מהצעיר וחיפש אחר בגדים כדי לשים והתכוון לישון.

"אתה בסדר?" ג'ימין שאל. "בסדר." הוא ענה. ג'ימין קימט את מצחו. בבירור, הוא לא נראה בסדר. ג'ימין רק הסתכל עליו, מחכה לתשובה הכנה שלו. יונגי שעכשיו שכוב על המיטה, בוהה בתקרה, ומדבר. "אני פשוט מרגיש חנוק, נשארתי באותו העולם של טאהיונג במשך שלוש שעות, אבל זה היה מספיק כדי לשגע אותי. המבטים, החיוך המזויף, הלחישות, השיפוטיות, אין פלא שטאהיונג כלכך מפחד וחושש. גם אני הייתי אם אני חי בעולם שכזה."

הוא רק מספר לג'ימין מה שמציק לו. "אתה? מפחד וחושש?" ג'ימין שאל. מתעניין במחשבות של יונגי וזה לועג. "בהתחלה כן, אבל אז החלטתי שאנשים ישפטו אותך לא משנה מה אתה עושה ובכל מקרה, למי אכפת? אני לא מפורסם ואני ללא ספק דוגמן. אפילו אם הוא שופטים אותי, מה יש לי להפסיד. אז אני רק נותן להם הצגה ונשאר אני." יונגי הוסיף. "בנוסף ג'ונגקוק נתן להם חתיכת הופעה טובה." הוא הוסיף ומיד התחרט על מה שאמר בגלל שעכשיו מחשבותיו השליליות חוזרות, מרסקים לו את הראש. הוא הסתובב גב לג'ימין שיושב על הפינה של המיטה ראשו פונה לגבו של יונגי.

"אתה הולך לישון? עדיין מוקדם. אנחנו יכולים לראות סרט או-"

"לא אני בסדר. אתה יכול ללכת לראות עם טאה." הוא אמר בקול המעומעם שלו.

"מה קרה שלישון זה לחלשים." ג'ימין שאל. אף על פי שהוא לא מסתכל, הוא יכול לראות שג'ימין מגחך.

"אני מרגיש חלש אז אני הולך לישון." הוא אמר. הוא הרגיש את המשקל מורם מהקצה של המיטה, כנראה שג'ימין קם בגלל שלאחר מכן הוא שמע קול של מים זורמים מהאמבטיה. יונגי עצם את עיניו, מעמיד פנים שהוא יישן. הוא שנא את מחשבותיו בגלל שהוא לא יכול להילחם בהם אז הדרך היחידה שהוא יכל לברוח מהם זה לעשות דבר אחד שתמיד חוסם את מחשבותיו וזה ללכת לישון. הוא כמעט נסחף לעולם החלומות שהוא הרגיש מישהו מושך את השמיכה ועוטפת אותו. ג'ימין לקח את ידו של יונגי ונשק לה והחזיר אותה למקום שלו ברכות, מפחד להעיר את הבוגר ולחש 'לילה טוב' לפני שיצא מהחדר.

יונגי הצטופף עם הכרית שלו, אפילו שג'ימין עזב את החדר, הוא עדיין מרגיש שהוא צריך להחביא את פניו.

לעזאזל

\\

ג'ונגקוק הלך לעבר ליסה, שנראית כאילו ראתה רוח. הפנים שלה היו לבנות וחיוורות. היא כנראה עדיין בשוק. ג'ונגקוק ידע שליסה פיתחה כלפיו רגשות. הוא לא היה בטוח במאה אחוזים אבל עדיין  הרגיש שהוא צריך להבהיר דברים בניהם.

"ליסה... אני יודע שיש רגשות כלפיי. אני יודע את זה כבר תקופה אבל לא הייתי בטוח. אבל אם אני צודק שיש לך רגשות כלפיי אני מצטער. את צריכה לוותר עליי... אני יודע שעזרתי לך עם ג'ני, והייתי שם כדי לעזור לך בכל צעד עם צאהיון ואני יודע את זה. שהייתי עושה מעל ומעבר בשבילך כנראה בילבל אותך וכנראה נתן לך סוג של תקווה, אבל," ג'ונגקוק, הוא לא ידע איך להגיד את זה מבלי להכאיב ולסבך אבל אז הוא חשב שזה מאוחר מידי לזה.

"אני אוהב את טאהיונג ורק אותו. הוא האחד בשבילי. הוא האחד שקיבל כל חלק ממני. הטוב והרע. מי שראה אותי בגרוע מכל ועדיין חשב שאני האדם אוהב. שום מילה לא יכולה לתאר מה שטאהיונג בשבילי. הוא עדיין..." עיניו של ג'ונגקוק החזיר אור עם רגשות, וליסה יכלה לראות את זה בברור. ג'ונגקוק אוהב את טאהיונג... היא ידעה את זה עוד מההתחלה.

"את בן-אדם טוב ליסה. אז מגיע לך בן-אדם טוב. מגיע לך יותר טוב ממני. אני מצטער." ג'ונגקוק לבסוף אמר לה. ליסה הביטה מעבר לעיניו של ג'ונגקוק. רגשותיו שהשתקפו בעיניו היה יותר מידי בשבילה. היא מעולם לא חשבה שג'ונגקוק יעזוב את טאהיונג בשבילה, לא. עוד מההתחלה היא ידעה איפה היא עמדה בליבו של ג'ונגקוק אבל זה היה מעבר לשליטה שלה כאשר היא התאהבה בו. היא פשוט לא יכלה לעשות דבר, היא נדחתה לפני שהיא בכלל הודתה.

ג'ונגקוק הסתובב לג'ני שהייתה מטר משלושתם. עיניים שהיו מלאות רגש לטאהיונג הפכו לכעס כאשר הוא נזכר במה שטאהיונג אמר מוקדם יותר עליה.

"אני עזרתי לך בגלל שהבוס שלך הוא החבר הכי טוב שלי ואת היית ליטרלי על ברכייך אז, אבל אני מתחרט על כל מה שעשיתי בשבילך. לא מגיע לך כל המעשה הטוב שעשינו בשבילך וללא ספק לא מגיע לך להיות הטופ מודל וצאהיון יותר עדיפה בלעדייך בתור אימה. טאהיונג ידע עלייך ומה שהוא לא יעשה עם המידע הזה תלוי בו ובי, ואני אתמוך בו עם זה," הוא חרק עם שיניו. לא אכפת לו אם אחרים שומעים את השיחה שלהם, הוא גמר מלשמור על ג'ני. הוא הלך אליה, קרוב, גרונו נהדק. הוא מנסה את הכי טוב שלו לשמור את הכעס.

"את לבדך עכשיו, בהצלחה עם זה."

__________________________________________________________________

מקווה שג'ני תלמד את הלקח שלה!
וגם זה שג'מין הרס את המומנטום של טאהקוק, אחי יש לך חבר!
מה אתם על מה שג'ימין עשה, הוא לא יודע שהוא פוגע ביונגי שלנו😢❣
מקווה שאהבתם, אוהבתת בחזרה🥰!!