הוא הרגיש עייף, חסר ישע וחסר תקווה למשך כל החמישה ימים. הוא מרגיש כאילו הנשמה שלו מתרוקנת. הוא כל-כך עייף מלשמור על הסוד, סוד שכלל לא שלו, זה עלה לו על הנישואים... זה עלה לו קים טאהיונג. 

מבלי לדעת לאן ללכת, הוא הלך הביתה. לא לבית שלו ושל טאהיונג. אבל לביתם של הוריו. הוא כלכך אבוד בברירות שהוא זקוק לעצה של אמא שלו. אז הוא הלך. היה חושך בחוץ, וכאשר הוא הגיע, אימו פתחה את הדלת לפני שהוא בכלל יצא מן הרכב. החיוך שלה והאושר שלה ניתן היה לראות כאשר עבר זמן מאז שבנה ג'ונגקוק ביקר אותם.

"ג'ונגקוק, זו הפתעה משמחת, למה לא הודעת לנו מראש שאתה מגיע, מה אם לא היינו בבית? ואיפה טאהיונג?" אמא שלו
שאלה אותו, חיוך שלא עזב את שפתיה אבל עיניה תהו למושב הריק שליד מושב הנהג ברכב של ג'ונגקוק, מקווה לראות את החתן שלה. מאוכזבת שהוא לא עם בנה. היא התגעגע לחיוך המרובע שלו.

ג'ונגקוק הלך לאמא שלו, האושר שבקול שלה ששואל על טאהיונג גרם לדמעות בעיניו. הוא חיבק את אמא שלו, הדוק. בזרועותיה, הוא בכה, כמו ילד קטן שאיבד את הבלונים שלו, או ילד קטן שהפסיק במשחק. מבולבלת, אבל עדיין מסוגלת לחבק את בנה. אין לה שום מושג מה קורה, ואולי החיסרון בנוכחות של טאהיונג מקושר ליבבות של ג'ונגקוק שבזרועותיה. אבא שלו ששמע את הבכי פנה לדלת כדי לבדוק את המקרה, רק כדי לראות את עיניה המבולבלות של אישתו. הם יצטרכו לחכות שג'ונגקוק ירגע שיספר להם מה קורה.

הם נכנסו לבית, ג'ונגקוק נרגע. מבויש מהפעולה שעשה לפני כן אבל הוא פשוט לא יכל להחזיק את זה ולראות את אמא שלו גרם לו לפרוץ בדמעות. אולי זה עניין אימהי. ג'ונגקוק נכנס למטבח, מתיישב על הכיסא. ניתנה לו כוס תה חם ולקח לגימה, הוא הניח אותו על השיש שמולו. אז הוא סיפר לאימו הכל, מה שהוא החביא מכולם כולל טאהיונג במשך שמונה חודשים, מה שגרם לו להזניח את בעלו. אימו כלל לא הוציא מילה, והקשיבה בתשומת לב לג'ונגקוק. היה זמן שהיא רצתה לקטוע אותו אבל בעלה מחווה בפניה שלא תוציא מילה והיא הנהנה. 

"אני יודע, אני אידיוט." ג'ונגקוק אמר אחריי שאמר להוריו הכל. הוא הבטיח לג'ני, אחותה של ליסה שהוא לא יספר לאף אחד אבל הוא עייף מזה, באמת עייף וכבר לא אכפת לו מכלום. "הלוואי שידעתי על העניין הזה, שמעתי שמועות במשרד לפני שבאתי לבקר." אבא שלו אמר וג'ונגקוק הופתע. אבא שלו ידע על השמועה אבל הוא לא אמר לו כלום? האם הוא מודאג כמוהו? מאוכזב? אבל מה שיותר הפחיד אותו במיוחד זו אמא שלו, מי שהייתה שקטה מה שלא אופייני לה.

אנחה רועשת יצא מפיה של אימו וג'ונגקוק השעין את עצמו לנזיפה. הוא יודע שהוא הולך לאבד מהגבריות שלו. 

"אז ליתר-דיוק, צ'איון היא הבת של אחותה של ליסה? ג'ני?" אימו שאלה. ג'ונגקוק הנהן לחיוב.

"הדוגמנית שהשם שלה עולה כיום, ומועמדת בשביל הדוגמנות TOP 10 בקוריאה?" הוא הנהן שוב.

"אבל אף אחד לא ידע שיש לה בת,  שהיא בת שמונה עכשיו? והאבא לא ידוע היכן הוא ומי הוא, בגלל שזה היה סטוץ והיא נכנסה להיריון שהיא הייתה בת שמונה עשרה?" הוא הנהנן לחיוב.

"אבל היא לא יכולה לומר בפומבי שהיא אמא בגלל שזה יכול לסכן את שמה, וזה יכול להרוס את הקריירה שלה בתור דוגמנית בגלל שהיא הסתבכה כבר בסקנדל רציני?" שוב ושוב, ג'ונגקוק הנהן לחיוב.

"אז במקום לצאת נקייה מבלי לכלוכים, היא פשוט הלכה עם זה? גוררת אותך ואחותה איתה? והנשיא של החברה שלה, מי שאמור להיות החבר הכי טוב שלך." הוא הנהנן לחיוב, שוב.

"אז מתי שאנשים ראו אותך עוזב את המשרד עם ליסה, אתה בעצם הלכת לאחותה ולחבר שלך? כדי להבין את דברים? כל הזמן הזה? ואתה אפילו לא סיפרת לטאהיונג שום דבר מזה?" אמא שלו שאלה. בזמן הזה היא פשוט רוצה להיות בטוחה שיש לה את כל המידע. ג'ונגקוק הנהן והוציא אנחה.

"למה נשארת שקט כל הזמן הזה? יכולת לספר לטאהיונג את האמת ושום דבר מזה לא היה קורה, כל הבלגן הזה יכל להימנעות אם רק יכולת לספר לטאהיונג. איך יכולת להפנות אליו את העורף ככה? לא יכולת להניח שהוא יוכל להבין? מבלי שאתה תספר לו משהו? או שאתה מצפה ממנו פשוט ככה להבין אותך? יש לו לב, ג'ונגקוק, יש לו רגשות. איך העזת לשים אותו בצד בצורה כזאת." אמא שלו הוציא את השאגה שלה.

"אתה יכולת להגיד לו ולשאול אותו לא להגיד לאף אחד, ואז הוא לא היה מספר לנשמה. למה אתה לא סומך על בעלך? רק בגלל שג'ני מפחדת שטאהיונג יספר לאמא שלו זה לא אמור היה להדאיג אותך גם. אתה מכיר אותו, ג'ונגקוק. הוא לא יעשה דבר שיפגע בך או שיזיקשם, הוא עמד לצידך, לכל דבר. האם
האמונה שלך בבעלך כזאת קטנה, האם אין בך אמונה בו?" היא שאלה. יותר נכון דחקה בג'ונגקוק.

"אני לא יודע, בסדר? אני לא ידעתי שזה יתגלגל ככה, אני לא יודע מה לעשות." ג'ונגקוק ענה לה. בברור מתוסכל שאמא שלו לא מבינה את המצב שלו.

"אתה באת לכאן, אתה הגעת הביתה. תדבר איתי, אני אמא שלך, זה מה שאתה צריך לעשות כדי שנוכל להבין את הדברים, או שאין בך אמונה גם בי?" היא שאלה את בנה. היא לא התכוונה לשים את האשמה על ג'ונגקוק, הבן שלה אשם, האשמה והכאב ניתן היה לשמוע מהקול שלו. גורם לעיניו של ג'ונגקוק להימלא בדמעות. הוא יודע את המצב שהוא נמצא והוא יודע שהוא היחיד שאשם בזה. אבל הוא באמת לא ציפה מטאהיונג שיוותר עליו.

"אז מה עכשיו? מה אתה הולך לעשות?" אחריי זמן ממושך אמא שלו שאלה אותו. אבל הוא נשאר שקט, ואז הוא ענה. "אני לא יודע אמא, תגידי לי מה לעשות כי אני באמת לא יודע." ג'ונגקוק התחנן. הוא נשמע עייף, עייף מכל זה.

"זה העניין ג'ונגקוק, אני לא יכולה להגיד לך, אף אחד לא יכול. אתה חייב לרצות בזה." אמא שלו ענתה. בכנות זו לא התשובה שג'ונגקוק חיפש. הוא רצה מישהו שיגיד לו מה לעשות, בגלל שהוא ניסה לעשות דברים בדרך שלו אבל זה איך שהוא גמר בסוף.

"הלב שלי נשבר בשביל הבת של ג'ני, באמת, אבל האם שווה לשמור על הסוד הזה? האם היא שווה את ההגנה הזאת, אפילו אם זה על מחיר טאהיונג? אם אתה עדיין מחליט להגן על הסוד הזה אז לך על זה. תמשיך עם השקרים. תשמור על הסוד. אבל תשחרר את טאהיונג. לילד הזה מגיע להיות מאושר, אפילו אם זה אומר שהוא לא יהיה חלק מן המשפחה הזו יותר..." אמא שלו אמרה. בהתחלה היא אמרה בקול נוקשה, אבל שהיא דיברה לגבי טאהיונג, הקול שלה התרכך. הלב שלה נשבר מהמחשבה של איך הבן שלה מתייחס לטאהיונג.

היא קמה מן המושב שלה, עוזבת את ג'ונגקוק במחשבותיו. היא לא רצתה לתת לטאהיונג ללכת, היא לא רצתה שג'ונגקוק יתגרש ממנו. היא אוהבת אותו, כאילו היה בנה האמיתי. אבל ג'ונגקוק צריך ללמוד שהוא לא יכול להתנהג ככה לאנשים כי לפעמים הם מאפשרים לו. ג'ונגקוק צריך ללמוד להתייחס אליו. היא מכירה את בנה, ג'ונגקוק עדיין אוהב את טאהיונג, אבל הוא תפוס בכל כך הרבה מחשבות וג'ונגקוק נוטה לחשוב יותר מידי על דברים. אם רק ג'ונגקוק היה משחרר מחשבות מיותרות אז זה יכל להתבהר לו. הוא אוהב את טאהיונג. היא עשתה הכל כדי לגרום לג'ונגקוק להבין את זה, עכשיו זה ברור לג'ונגקוק כדי להבין בעצמו.

ג'ונגקוק נשאר לבד במטבח. המילים הסופיות של אימו מתנגנות באוזניו. הוא חשב, עמוק וחזק. הוא ניסה לנקות את מחשבותיו, מנסה לחשוב באופן סביר, מנסה למצוא את התשובה שנזקק לה למצב שלו, הוא נשאר תוהה בהחלטה שלו.

והוא החליט.

_____________________________________________________

טוויסט בעלילה? אז אמא של ג'ונגקוק מסבירה לנו בגדול מה בעצם קורה.
אבל ג'ונגקוק נראה מתלבט בהחלטה שלו, לשמור על הסוד של ג'ני או לגרום לטאהיונג לחזור אליו. הכי עצוב לי שהוא הגיע למצב של החלטה כזאת. חשבתי שטאהיונג הוא בעדיפות העליונה שלו, אבל נראה שלא כלכך.
מה דעתכם על זה? אוהבת מלא ובהצלחה למי שחוזר סוף-סוף לשגרת לימודים רגילה❤!