הוא נסע במהירות, בזעם ללא יעד, מעבר לשמחה שהוא ראה את טאהיונג בקליניקה. השיער שלו שרקד כאשר האוויר המצונן מלטף את שיערו. הוא עמד לרוץ אליו ולחבק אותו אבל הוא היה שם קודם.

הוא תמיד היה שם, קודם.

היד שלו התהדקה על ההגה חזק שהוא נזכר מה שהוא ראה מוקדם יותר. הכאב הזה בלב שלו, זה מה שטאהיונג מרגיש? מתי שטאהיונג שמע דברים עליו ועל ליסה, האם הוא מצא את עצמו מספיק לנשום? מתי שטאהיונג ראה אותו עם ליסה וצ'איון יום אחריי, הלב שלו נשבר גם?

הוא נסע מסביב, מנסה להוריד אותם מהראש שלו אבל זה לא עובד. טאהיונג הפך להיות שקט למשך שלושה ימים. הוא לא שלח לו הודעה, לא ניסה להתקשר, כלום.

זה היה בגלל ג'ימין שהוא שכח ממני? הנה אני כאן, מאבד שינה וסבלנות. שום דבר לא הסתדר מאז שעזב, אבל טאהיונג, נראה שהוא בסדר בלעדיי.

הוא החנה את הרכב שלו בחניה הפרטית שלו בחברה. אחריי שהוא נסע מסביב עד אין-סוף הוא החליט ללכת למשרד משאר לבית. הוא לא רוצה להיות בבית הבודד הזה, שטאהיונג לא מחכה לו שיחזור הביתה, רוב העובדים עזבו לביתם מאחר וזה חמש אחר הצהריים.

הוא פנה ישירות למשרד שלו, השולחן של ליסה כבר היה ריק, היא בטח הלכה הביתה, הוא עבר את השולחן שלה ונכנס למשרדו. הוא התיישב על הספה, מנסה להרגיע את הלב הרגזני שלו. הוא פשוט הרגיש, כלכך כועס מהמחשבה על טאהיונג בסדר בלעדיו. המראה של טאהיונג בזרועות של ג'ימין. טאהיונג כלל לא נתן לו להפשיט ממנו את החולצה שהוא היה שתוי אבל בקלות נותן לגבר אחר לחבק אותו.

איך הוא יכול? מה קרה לכל העקשנות והחוזק שהוא היה שיכור?

כל המחשבות האלה גרמו לראשו של ג'ונגקוק לכאוב עוד יותר. הוא אפילו לא טרח להיכנס לקליניקה, דרמה הסיח את דעתו מלהיכנס לקליניקה.

הוא לקח נשימה עמוקה והוציא נשיפה פרועה. הוא ניסה להסיח  את דעתו מהמחשבה על טאהיונג וג'ימין אז הוא החליט לבחון את הטיוטה שליסה שמה על שולחנו. איך שהוא בא להרים את המסמכים, הוא שם לב למעטפה.

קים עורך  דין - גירושין

 הלב שלו היה מוטרד. כאשר הוא פתח את המעטפה וקרא את התוכן, היד שלו רעד. זה היה מסמך גירושין, נשלח מהצד של טאהיונג, זה כאן, זה סוף-סוף כאן.

אז הוא רציני, הוא כזה רציני. אנחנו היינו בסדר וכל מה שלקח זה 'פארק ג'ימין' כדי לגרום לטאהיונג לשלוח מסמך גירושין.

הוא הניח את את הניירות מבלי להמשיך לקרוא. הלב שלו כאב, כלכך כאב. כלכך מכאיב שהוא הוציא אותם החוצה. הוא לקח את המעטפה וזרק אותן לרצפה. לאחר מכן הפיל את כל הדברים שהיו על השולחן. כל המסמכים שהיה קרוב והונח על השולחן עפו בחדר. כל הניירות התבלגנו ולא היה לו אכפת.

הלב שלו נצבט, החיים שלו נהפכו בין שניה, ברגע אחד, הכל נפל. הוא הולך לאבד את טאהיונג. הוא בעט בכל המסמכים ולא היה לו אכפת אם יגרם לזה נזק. הוא פער את שיערו.

האם הוא היחיד שחושב שהם יכולים לתקן דברים? האם הוא היחיד שנשבר? מה עם טאהיונג? האם הוא סוף-סוף נכנע?

"אתה נראה על הפנים."

קול שהגיע מהדלת גרם לראשו להסתובב אליו. הוא הביט בבחור הזר שבמשרד שלו. אם זה יכל להרוג אותו, אותו הבחור היה מת עכשיו. 

"מי אתה? איך נכנסת לפה?" ג'ונגקוק שאל בזעם. מה הטעם להשכיר מאבטחים אם הם לא יכולים לשמור.

"אני יונגי. חבר של טאהיונג." הוא ענה. לגמרי לא מוטרד מהמבט הרצחני שג'ונגקוק שלח לו. הוא הביט בו אדישות והביט במשרד מסביב כאילו היה שלו. ג'ונגקוק הזעיף את פניו. הוא ידע את כל החברים של טאהיונג אבל הוא מעולם לא ראה או שמע על השם 'יונגי' לפניי. זה גרם לו לתהות מי הבחור הזה.

"אני רואה שקלטת את זה. אתה לא יכול לזרוק את זה על הרצפה, אתה צריך לחתום על זה." יונגי עצר והרים את מסמך הגירושין שג'ונגקוק זרק לפני כמה רגעים.

"אני יודע את כל החברים של טאהיונג והוא מעולם לא הזכיר את השם שלך. אני לא יודע מה אתה עושה כאן אבל אתה צריך לעזוב לפני שאקרא למאבטחים." הטון של ג'ונגקוק היה רציני.

"נכון, ומתי בדיוק היה הפעם האחרונה שהקשבת לו? שומע אותו מדבר על החברים שלו? רגע אני יודע, זה היה לפני שבוע, לא. לפני חודש? רגע, על מי אני צוחק, זה היה לפני תשעה חודשים. " יונגי גיחך לעברו. לראות את המצב שג'ונגקוק נמצא בו עכשיו. יונגי מנסה לגרום לו לכעוס עוד יותר ונראה שהוא נהנה. הוא לא ידע על ההשפעה שהמסמך גירושין שנשלח על ידי טאהיונג גרם לו.

ג'ונגקוק ברצינות מעצבן וכעוס אבל הוא לא יכל להגיד דבר בחזרה. לשמוע את זה שיונגי ידע את המצב שבנישואים שלהם אז זה יכול להיות נכון, זה חבר של טאהיונג.

"אתה לא יודע כלום, אז למה שלא תסתום ותעזוב? ואף פעם אל תופיע מולי שוב." ג'ונגקוק אמר לו. זה היה יותר כמו אזהרה מאשר.

"מה עם טאהיונג? האם הוא יודע הכל או שאתה החלטת לעזוב אותו בחשיכה? אתה פוגע בו, אתה יודע את זה נכון? אז תתן לו ללכת. תחתום על המסמכים כך שהוא יכול להיות עם האדם שיגרום לו להיות מאושר." יונגי המשיך.

הוא הלך קרוב לג'ונגקוק.

"פארק ג'ימין." הוא המשיך. ג'ונגקוק היה כלכך עצבני שהוא לא שם לב איך שהקול של יונגי רעד. הוא היה עיוור על ידי הזעם כדי לשים לב שיונגי בעצם משחק איתו והוא פגוע במה שחיוור העור אומר.  ג'ונגקוק הרים את יונגי דרך הצווארון.

"מה לעזאזל אמרת עכשיו?" הדם שלו געש. לשמוע את השם שלו באמת גרם לדמו לגעוש. הלסת שלו התהדקה, הוא שניות אחדות מלהכות את יונגי בדיוק בפנים אם הוא לא ישתוק.

"אמרתי פארק ג'ימין. זה מעולם לא היה אמור להיות אתה. זה היה אמור להיות ג'ימין כל הזמן הזה. הוא היה צריך לבחור את ג'ימין. אני אגרום לכך לקרות." יונגי הרים את היד של ג'ונגקוק שהיה על הצווארון שלו, כמה שיותר בגסות, עוזב את ג'ונגקוק מופתע מהגבורה. אבל במציאות, יונגי רק ניסה לשחק אותה קשוח. הוא לא רוצה שג'ונגקוק יגלה שזה האמת, הוא רועד גם.

"ג'ימין הוא סטרייט. אני מכיר אותו עוד מהתיכון." ג'ונגקוק ניסה להישמע בטוח בעצמו אז יונגי יוכל להפחיד אותו. אבל הלעג שיצא מן הפה של יונגי גרם לביטחון שלו לצנוח. ",תפסיק עם השטויות, שנינו יודעים ג'ימין דלוק על טאהיונג מאז התיכון. עוד לפני שאתה קובצת לאותו תיכון." יונגי אמר לו. הוא החליט לגרום לדמו של ג'ונגקוק לגעוש עוד יותר. ליונגי הייתה הרגשה שג'ונגקוק ידע, שג'ימין דלוק על טאהיונג.

"אם אתה תוהה איפה טאהיונג נמצא, הוא בבית של ג'ימין." יונגי הוציא את המכה האחרונה שלו לפני שעזב את המשרד של ג'ונגקוק. הוא בדק את ההבעה של ג'ונגקוק לפני שעזב. 

טאהיונג. אני באמת מקווה שזה יעבוד.

הביטחון שלו הובס ממה ששמע. כן, הוא ידע... כן, הייתה לו הרגשה שג'ימין דלוק על טאהיונג, כן...  זו הסיבה למה הוא הרגיש מאוים מג'ימין עוד מההתחלה, בגלל מי שיכול לגרום לטאהיונג לעזוב אותו, זה פארק ג'ימין.

מתי שהדלת ננעלה, הוא הרגיש כאילו הוא נחתך מן העולם, הדבר היחיד שהוא יכל לשמוע זה את הלב שלו נשבר. הדבר היחיד שיכל להרגיש זה את דמעותיו. יורדים למטה מעיניו. הוא לא לגמרי הבין למה הוא בוכה. למה הוא כלכך פחד.

המחשבה על טאהיונג עוזב אותו, זה יותר מידי.

זה שובר אותו.

________________________________________________________________

אז המסמכים של הגירושין הגיעו וכנראה שטאה באמת רציני לגבי זה. נראה שיונגי מתערב במשבר של טאה וג'ונגקוק שלא בדיוק קשור אליו. מה דעתכם על הפעולה שלו? אתם חושבים שזה יגרום לג'ונגקוק להילחם על טאהיונג? נ.ב עוד שני פרקים יהיו מנ.ק של קוקי, זה אומר שהזמן של טאהיונג קפוא, אתם תבינו בהמשך, אוהבת אתכם ותודה על תמיכה ועל התגובות שלהם, זה לגמרי עושה לי את היום, אוהבת מלא❤!