{הארי}

"תסתמי,הרמיוני!״ התפרצתי ״סדריק בחיים ,אני יכול להחזיר אותו.״

סדריק בחיים ,אני חייב להאמין בזה .

הוא לא מת .

״הארי,אני מצטערת״ לחשה הרמיוני, אבל אני כבר הייתי מחוץ לספריה.

עליתי לחדרי, החלטתי להתאמן לפני תחילת העונה, במחשבה שגם ככה אין לי מה להפסיד ושרוחי תתרומם כתוצאה מכך.

רק כאשר הגעתי למתלתחות הבנתי איזה רעיון גרוע זה היה .

כאן פגשתי את סדריק לראשונה .

__

עמדתי בנוקשות ,אוחז במטאטאי בכוח רב מדי ,לחוץ לקראת משחקי הראשון נגד הפלפאף .

״הארי ,תזכור .תתפוס את הסניץ׳ והגביע שלנו״ לחש לי ווד.

״אין בעיה ״ הייתי נחוש בכל ליבי לנצח, רציתי להוכיח שיש בי הרבה יותר רק מאשר  "הארי פוטר המפורסם" .

לפתע נכנס נער גבוה בעל שיער בהיר, שמשך מיד את תשומת ליבי, וניגש אליי.

בהתחלה לא הבנתי מדוע הוא ניגש דווקא אליי, אבל לאחר מכן,שכבר היינו על המגרש ,הבנתי. סדריק היה המחפש של הפלפאף.

״אתה הארי פוטר ,נכון? בהצלחה במשחק.״שאל,לוחץ את ידי .

״תודה ,לא אמרת לי מי אתה ״ עניתי .

״נעים להכיר .אני סדריק, סדריק דיגורי .״

_____

ישבתי בפינת החדר ,דמעות מרטיבות את עיניי בעקבות הזיכרון.

קול צעדים נשמע במרחק.

מחיתי את עיני ,לא הייתי זקוק לרחמים או ללעג .

״ובכן פוטר ,נראה שאתה נמצא בכל מקום .״ חייך אליי דראקו ,מושיט לי את ידו ,חייכתי אליו בחזרה .

״אתה מרגל אחרי או משהו?" שאלתי בחיוך, מנסה להסוות את העובדה שבכיתי.

הוא חייך. "אתה בסדר?" שאל לפתע.

״כן .אני פשוט...נזכרתי בסדריק לרגע .״ היססתי ,מתלבט אם לספר לו על החלום .

ובעצם ,למה לא ?

הוא היה כאן בשבילי יותר מכל אחד אחר ,אפילו יותר מרון והרמיוני.

״חלמתי על סדריק ״ ,היה לי קשה לשאת את שמו ,אפילו עכשיו. ״הוא היה נראה פגוע ו...הוא אמר לי להתרחק ממך .״השלמתי .

״אז למה אתה לא עושה את זה ?״ שאל .

״כי אני לא מסוגל ״

_____
{דראקו}

לא מסוגל ?מה כוונתו ? האם...יכול להיות שהוא מנסה לרמוז לי משהו ?

החלטתי להתעלם מזה כרגע.

״הארי ...אתה רוצה אולי ללכת לקבר של סדריק״ שאלתי בעדינות .

הוא שקל זאת במשך כמה רגעים ,שבהם כמעט מרטתי את שיערי ,מקווה שלא הגזמתי בשאלתי .ולבסוף הוא נענה בחיוב .

חיכיתי במתח לסוף יום הלימודים,שואל את עצמי בפעם האלף אם פעלתי נכון .

הרי לא משלימים עם מותו של אדם אהוב עד שרואים את קברו .הארי אומנם ראה את קברו של סדריק ,אבל אני מניח שהיה מטושטש מדי כדי להבין את הסיטואציה .ומי אני שאלחץ עליו להשלים עם כך ?

כל חששותיי וספקותיי נמוגו בסוף היום ,שהארי הופיע לצדי במדשאות ,מחייך ואוחז בידי .
״שנלך ?״
_____

{הארי}

הגענו לקברו של סדריק במכתש גודריק .

זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את הקבר ,לא יכולתי לעמוד בזה בטקס .

סדריק דיגורי 1977-1995 ,נחרט על מצבתו ,ללא שום תיאור כמה הוא היה חשוב לי או למשפחתו.

ההבנה הכתה בי כמו סלע ,זה סדריק ששוכב שם מתחת לאדמה .וסדריק לא הולך לחזור .

כרעתי על הקרקע המושלגת ,דראקו לצידי ,מלטף את גבי בניחום .

״דראקו, תוכל להשאיר אותי לבד לכמה דקות ?״ שאלתי ,מרים אליו את מבטי. הוא הנהן בתשובה והתרחק .

הנחתי את הפרחים האדומים על השיש האפור ,המראה היה יכול להיות יפה כל כך אילולא האדם שקבור שם .

״סדריק.אני מצטער ,הייתי צריך לבקר אותך .יותר מזה ,הייתי צריך להקשיב לך .הייתי צריך לקחת לבד את הגביע .ואז אולי הייתי כאן במקומך ואתה היית בוכה על קברי .לא שהיה לך על מה לבכות ...הארי פוטר ,האפס הגדול מגריפינדור.״

״אבל אני מאושר עכשיו ,אתה יודע ?יש ...יש לי מישהו .קוראים לו דראקו ,דראקו מאלפוי. אתה בטח מכיר אותו ,הוא בסליתרין ,והוא עוזר לי להתמודד עם כל מה שקורה . רק- רק רציתי שתדע ,אני מתגעגע אליך ,כל כך. ואני מצטער ,כל כך מצטער .״

קברתי את פניי בידי ,מרגיש יד נוגעת בכתפי ואת דראקו עוטף אותי בין זרועותיו .

״הוא מת ,דראקו .״ יבבתי לתוך גלימתו. והוא מלמל לאוזני מילים מרגיעות וליטף את שיערי בתשובה .

הרגשתי כל כך מוגן בזרועותיו ,הרגשתי בבית .

אני מצטער סדריק ,אבל אני לא יכול .

***

למקרה שלא הבנתם ,הארי דיבר על זה שסדריק אמר לו להתרחק מדראקו בחלום שהיה לו .

אני ממש ממש גרועה בלכתוב סצנות קבר אז סליחה על זה .(אני ממש אשמח אם תתנו את דעתכם על הקטע הזה )

funnyilcool3 מרוצה עכשיו ?😂

תצביעו ותגיבו אם אהבתם. אתם מוזמנים לתקן אותי אם טעיתי במשהו או סתם אם אתם חושבים שמשפט אחר יתאים .

יום מנצנץ לכם 🌈🌈🌈✨✨✨