and That's Period 👆🏻

*נראה לי שכבר הבנתם שהמילה הזאת כיפית לשימוש בכותרות של פרקים 😂*

{הארי}

מסתבר שאחרי כל הגיהנום שאמברידג׳ העבירה אותי ,אני צריך גם לעבור בגרות בתולדות הקסם .ממש נהדר .

ישבתי באולם הגדול ,בוהה בקלף בריקנות ,יודע שלא נשאר זמן רב עד סיום הבחינה או שאתמוטט ,אבל המוח הדפוק שלי עדיין נשאר רדום .

כאב לי הראש ,יכולתי לשמוע כל אחד ואחד מעטי הנוצה רוחשים על הקלף , כל רגל רועדת מתחת לשולחנות .תפסתי את ראשי בידי ,מנסה לעבור את הבחינה ללא דרמות מיותרות .

הייתי צריך לדעת שלא יהיה לי כזה מזל .

הרגשתי כאב מפלח את מצחי ,ראיתי שחור בעיניים ,ופתאום לא הייתי יותר באולם .

הייתי במחלקת המסתורין. נכנסתי בדלת כרגיל, אבל הפעם לא עצרתי.

התרגשות עברה בי, סוף סוף אני אדע מה נמצא שם.

קול מלחש הוציא אותי ממחשבותיי "קח את זה בשבילי"

קפאתי במקומי.

"הסר את זה מהמדף..."

"אני מנוע מלגעת בזה...אבל אתה יכול."

התקרבתי מעט, רציתי לראות למי דיבר.

"קרושיו"

ניסיתי לצעוק במחאה, אבל שום קול לא יצא מפי.

"הלורד וולדמורט ממתין לך" מילותיו העבירו בי רעד, הרגשתי שהוא יודע שאני כאן, אבל יכול לדעת שאני צופה בו.נכון?

הגוש התרומם מהרצפה הקרה, פחד אחז בי.

"אתה תהיה חייב להרוג אותי"

"וללא ספק אעשה זאת בסוף, אבל קודם אתה תשיג את זה בשבילי, בלק."

נדמה לך שכבר חשת כאב? תחשוב שוב... יש לפנינו עוד שעות רבות ואיש לא ישמע אותך "

מישהו צרח, פקחתי את עיניי והבנתי שהקול בוקע ממני, ושכולם עומדים מסביבי ומביטים עליי בדאגה.

'סיריוס.'

אני חייב לצאת מכאן.
______

פרופסור טופטי ניסה לשכנע אותי ללכת למרפאה, סירבתי בתוקף שוב ושוב, מקווה שיעזוב אותי לנפשי ויניח לי לחפש את סיריוס.

לאחר דקות ארוכות, הוא שיחרר אותי, בהנחה שזה לחץ הבחינות.

"גיני, לונה. ראיתן את הרמיוני?"שאלתי שנתקלתי בהן.

"לא, הארי. קרה משהו?" שאלה לונה.

התלבטתי אם לספר להן, אחרי הכל, הן היו בצבא דמבלדור, הגיע להן לדעת.

פניתי לגיני "אני צריך לדבר עם סיריוס."

"עכשיו?" לחשה

"כן. עכשיו. תוכלי ליצור הסחת דעת בשבילי?" לא רציתי שיסלקו אותה, אבל פרד וגורג לא היו כאן. בגללי.

"כן. ברור "

חיבקתי אותה בזריזות "תודה ג'ין. אני חייב לך."

לאחר חמש דקות מצאתי את הרמיוני, מעלעלת בסיכומים בפינת הספריה.

" הרמיוני, גיליתי מה נמצא במחלקת המסתורין. "

" אתה מה? תספר הכל מההתחלה."

סיפרתי לה על החיזיון, היא הוטרדה בעיקר מהפנייה של וולדמורט אליי.

" הארי, זאת יכולה להיות מלכודת. "

" איך בדיוק? הוא מענה את סיריוס!"

"אתה בעצמך אמרת את זה. הוא פנה אליך."

"אבל הוא לא יכול לדעת שצפיתי בו. נכון?"שאלתי.

היא נאנחה" אני לא יודעת, הארי. אנחנו צריכים לבדוק את זה."

"כבר חשבתי על הכל. גיני ולונה מספקות לנו הסחת דעת."

"אבל הארי, כל האחים במעקב. "

" כולם מלבד אחד. "

" הארי, לא ייתכן שאתה... "

" בהחלט כן. " אמרתי בעקשנות, ופניתי לכיוון משרדה של אמברידג'.

_____

פניתי אל הגמדון הארור "קריצר. איפה סיריוס?"

" קריצר לא יודע. אדונילי "

" אל תשקר לי ,קריצר !״ דפקתי את ידי בכוח על רצפת החדר .

״סיריוס בלק הלך למחלקת המסתורין ,והוא לא יחזור ״

״קריצר ! ״ הוא התכווץ בבהלה ״איפה סיריוס ?״ שאגתי .(הוא גריפינדור ,למה ציפיתם ?😂 -ה.כ)

צל מוכר במידה מחרידה עמד מעליי .

הקרפדה הגדולה בעולם ,הידועה גם כאמברידג׳ ,עמדה מאחורי וספקה את כפותיה בשביעות רצון ״סיריוס בלק ,אמרת ? עכשיו נערי ,אתה באמת בצרות צרורות ״

***

הפאנארט הכי לא קשור אבל שיהיה 😂

בסוף חילקתי את הפרקים ,יאי 🙃
קשה לי .
הגענו ל1500+ צפיות .
רק לפני פחות מחודש הודתי לכם על אלף . תודה לכם כל כך ❤️💚❤️💚
איי לארב יו אול (רק אלה שראו ספיידרמן יבינו )
ותודה רבה לכם על 220 הצבעות

איך עבר לכם השבוע ?

אה ,ואל תשכחו להצביע ולהגיב אם אהבתם (גם אם לא זה בסדר )

יום מנצנץ לכם 🌈🌈🌈✨✨✨