ג'ירו 2

נ.מ ג'ירו:

תורי עכשיו והאמת שאין לי רעיון. טוב, כדאי שאסובב את הבקבוק. הוא נחת על באקוגו. מכל האנשים בקאוגו. קאטסוקי פאקינג באקוגו. אל תבינו לא נכון אין לי שום דבר נגדו-כלומר כן הוא רועש ועצבני אבל מתרגלים. בכל מקרה אני מסתובבת עם הבאקו-סקוואד לפעמים אז אני יכולה לחשוב על - רגע יש לי רעיון! "באקוגו חובה עליך- אופס, אמת או חובה?" שאלתי בידיעה מוחלטת שהתשובה תהיה "חובה! דא! אני לא איזה פחדן!" אמר/צעק בקוגו. גלגלתי עיניים."חובה עליך להגיד משהו נחמד לכל מי שבמעגל לפי הסדר." אמרתי וחיכיתי לתגובה (ה.כ-מינטה עדיין על התקרה על תדאגו) כמו שציפיתי באקוגו התחיל למלמל קללות וקירישימה ניסה להרגיע אותו. אשידו טפחה לי על השכם ואמרה לי כל הכבוד. "אני לא עושה את זה!" צעק באקוגו "חשבתי ש'אני לא איזה פחדן!" אמרתי מחכה את אמירתו ממקודם. "את רוצה למות?!" צעק/שאל באקוגו "כן" עניתי ברוגע(ה.כ סליחה פיקס לא מסתכלת והייתי חייבת. חזרה לפאנפיק) "קדימה באקוברו זה לא כזה נורא!" אמר קירישימה ואני די בטוחה ששמעתי את אשידו ממלמלת משהו שנשמע כמו 'שיפ! שיפ! שיפ!' בכל מקרה אחרי כצת עידוד מקירישימה באקוגו התחיל לעשות את החובה. ראשון היה סרו- "יש לך תכונה סבירה." "טוב אני מניח שאני אסתפק בזה" אמר סרו ובאקוגו עבר לאשידו שישבה משמאל לסרו "את רוקדת טוב" עכשיו אני "ילדת אוזניות. יש לך טעם טוב במוזיקה." "בחזרה אליך" עניתי. אחרי הגיע תורו של פומי (ככה האימו סקוואד קוראים לטוקוימי) "אתה יודע מי זו אמילי המוזרה?" "כן" "אתה דומה לה." וואו. אני מוכרחה להודות, התרשמתי. זו חתיכת מחמאה-במיחד מבאקוגו (ה.כ תעשו את המחקר בעצמכן) המשכנו בסבב עד שהגענו לשלושה האחרונים "דקו!" כו קצ'אן?" "אני חייב?" באקוגו שאל מסתכל אליי "חובה זאת חובה." אמרתי "אני אנקום בך סלאש בהנחה!"(ה.כ סלאש הוא גיטריסט רוק) הוא אמר 'סלאש בהנחה? זו מחמאה לא עלבון!' בכל מקרה עכשיו הוא הרגע שכולנו -אשידו ואורארקה- חיכינו לו "אתה פחות חסר תועלת מבעבר." באקוגו אמר בבירור שמח להמשיך הלאה מדקו. עכשיו תור קמינארי "אתה מכיר מימס נחמדים." "באמת?" "כן, אידיוט." עכשיו קירישימה "השיער שלך לא כזה אידיוטי" הוא מילמל וחזר לשבת. אני גאה בי.

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top