8
Harry
"לואי כאן?" שאלתי בדיוק כשג'יין פתחה את הדלת.
היא מצמצה. פעמיים. "לא,"
העברתי את ידי בשיערי בתסכול. סערה שכנה בבטני והסתחררה.
"למה? מה לעזאזל קרה?" ג'יין שאלה בדחיפות.
"אני אגיד לך. מי עוד כאן?" הסתכלתי סביב בעצבנות.
"רק נייל. אתה נכנס?" היא שאלה.
"כן. אני אגיד לך לשניכם. אל תגידו לאף אחד אחר, בסדר?"
༄
"הוא נישק אותך?" ג'יין שאלה בפעם המיליון.
"כן! אלוהים אדירים..." אמרתי.
נייל מחא כפיים וצחק. "הו גבר, אני כבר יכול לראות את זה! לארי!" הוא גיחך.
"שניכם תהיו זוג חמוד, בכנות." ג'יין הודתה. "לארי." היא חזרה.
"אה, אולי.. אבל אני סטרייט."
נייל צחק שוב. "אתה כל הזמן אומר את זה לעצמך, חבר."
ג'יין התעלמה ממנו. "נהנת מזה?"
"מה?"
"הנשיקה, נהנת?"
"טוב, אני לא יודע-"
"זו שאלה פשוטה. פשוט תגיד לי את האמת."
"כאילו, אני פשוט-"
"הארי."
"אוקיי! כן! אני מניח." אמרתי, נכנעתי. "אולי עשיתי זאת!"
"אתה נהנה להיות איתו? אתה בוהה בו? אתה מצפה לראות אותו כל יום?"
"ג'יין, אני סטרייט-"
"רק בגלל שההורים שלך נגד זה לא אומר שאתה צריך להיות!"
"אני לא מתנגד לזה!"
"אז תחשוב על זה! תפסיק לבטל את זה מייד ותשקול את זה!" ג'יין בהתה בי בחדות.
הסבתי את מבטי. נראה כי עיניה הצבעוניות חודרות אל תוך נפשי. כשלא אמרתי כלום, ג'יין המשיכה. "קח בחשבון: מעולם לא הרגשת חיבה לבחורה כמו כלפי לואי. אני יכולה לומר. למען האמת, אני לא זוכרת שאי פעם חיבבת בחורה. זוכר שפעם אחת הסכמת לצאת עם דרו וזה נמשך רק שבוע?"
"אני מסכים עם ג'יין כאן בנושא זה." נייל אמר. "אני חושב שאתה סטרייט כמו פאקינג מעגל."
"באופן אישי," אמרה ג'יין ונשענה לאחור. "אני אוהבת בנות. אמה? היא די לוהטת."
נייל צחקק.
"מה? אתה חייב להודות שהיא אחת מהנשים הלוהטות." אמרה ג'יין.
בהיתי בה. איך היא יכולה להיות כל כך פתוחה ונונשלנטית ביחס לחיבוב בנות? אולי זו הייתה רק המשפחה שנולדתי בה... תמיד ציפו ממני להיות הבן המושלם.
זו אחת הסיבות לכך שג'מה ברחה לאחר שאמא שלנו נשלחה לשיקום.
מלבד זאת, אתם יודעים, אמנו נאלצה להישלח לגמילה.
ג'יין בטח הבחינה איך אני בוהה בה. "אחי," היא אמרה. "פשוט תהיה כנה עם עצמך. אתה לא צריך להיות כנה לאדם אחר וגם ממני, מסיבות ברורות. אתה יכול לשקר גם בפנים של המשפחה שלך או כל דבר אחר. כל עוד אתה ישר עם עצמך."
היה שקט שתלוי כבד באוויר עד שנייל שבר אותו "אלוהים זה עמוק. אני הולך לנסות להשתין."
הוא קם לחפש חדר אמבטיה בבית הגדול של ג'יין.
חשבתי הרבה ובחוזקה. היה אכפת לי מלואי יותר מכפי שאי פעם היה אכפת לי מאף אחד.
הוא היה חשוב לי. "אולי..." אמרתי. "אולי.."
ג'יין טפחה על כתפי. "קח את הזמן שלך ואולי תשן על זה קצת. אני אתקשר לאמ' שתתקשר ללואי לשאול אותו מכיוון שאין לי את המספר של לואי והוא עדיין לא מרגיש כל כך בנוח איתי."
צפיתי בה מחייגת למספר של אמה ומדברת איתה. הלוואי ויכולתי להיות כמו ג'יין.
עם הורים שלא שמים שיט אחד על מה שהיא עושה או את מי היא אוהבת.
הלוואי ויכולתי להיות אמיץ ופתוח כמוה. היא הייתה חזקה.
לואי ואני תמיד הרגשנו קרובים יותר מחברים, אני יודע.
אבל חלק ממני לא רצה לקבל את זה.
༄
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top